ירושלים, 4 בפברואר 2026 (TPS-IL) — ישראלים מהססים יותר ויותר להביע את דעותיהם הפוליטיות בפומבי, כאשר רובם מעדיפים כעת לשתוק בנוכחות זרים, כך עולה מסקר שנתי מרכזי שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה.
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2025, שהוצג לנשיא יצחק הרצוג ביום שני, חושף אומה המתמודדת עם קיטוב פוליטי עמוק, גם כאשר הערכות המצב הביטחוני הכללי של המדינה השתפרו בעקבות הפסקת אש עם חמאס ועימות צבאי עם איראן.
"הפחד הזה אינו מקרי – נוצרה תרבות של בושה והשתקה כלפי מי שמחזיק בדעות שונות, כאשר כל מחנה, בתוך תא התהודה שלו, משוכנע שרק הוא לבדו מחזיק באמת", הזהיר הרצוג. "זהו סכנה אמיתית לדמוקרטיה שלנו, שאפשרה בעבר דיון פתוח, ויכוח כנה וביטוי חופשי ללא חשש".
יותר ממחצית מהמשיבים היהודים ו-70 אחוז מהאזרחים הערבים דיווחו שהם מעדיפים לשתוק לגבי דעותיהם הפוליטיות כשהם נמצאים ליד אנשים שאינם מכירים. "העובדה שכולם – גם הימין וגם השמאל, גם חילונים וגם דתיים, גם יהודים וגם ערבים כאחד – חוששים להביע את דעתם היא סטטיסטיקה יוצאת דופן ומדאיגה", אמר הרצוג.
הסקר מצא שכמעט מחצית מהישראלים מזהים את המתח בין ימין-שמאל כפילוג החברתי החד ביותר, שינוי לעומת 2022, אז חיכוך יהודי-ערבי עמד בראש הרשימה. בקרב המשיבים היהודים, יותר ממחצית העריכו את מתח הימין-שמאל כחמור ביותר, בעוד אזרחים ערבים ראו במתחים יהודיים-ערביים את הדאגה הגדולה ביותר.
למרות החרדה הפוליטית, ישראלים הביעו דעות אופטימיות יותר לגבי המצב הביטחוני של מדינתם. נכון לנובמבר, המשיבים היו חלוקים כמעט באופן שווה בהערכתם, מה שמצביע על שיפור משמעותי לעומת 2024, אז כמחצית אפיון את הנסיבות כגרועות. נראה שהתחזית קשורה להפסקת האש באוקטובר שהחזירה את כל החטופים החיים ומלחמה בת 12 ימים עם איראן ביוני.
עם זאת, האמון במוסדות דמוקרטיים נותר נמוך באופן מטריד. רק כרבע מהמשיבים היהודים דירגו את הדמוקרטיה הישראלית כטובה או מצוינת, בעוד רק 12 אחוז מהאזרחים הערבים נתנו הערכות חיוביות. האמון בממשלה נשחק בכל הקטגוריות. כמעט מחצית הסכימו ש"יהיה הכי טוב לפרק את כל המוסדות הפוליטיים של המדינה ולהתחיל מחדש מאפס".
צה"ל התגלה כמוסד המהימן ביותר בקרב אזרחים יהודים, בעוד משיבים ערבים דירגו את בית המשפט העליון במקום הראשון. הייצוג הפוליטי נראה שבור, כאשר 67.5 אחוז מהיהודים ו-76 אחוז מהערבים דיווחו שאף מפלגה אינה מייצגת נאמנה את דעותיהם. עם זאת, 65.5 אחוז מאמינים שהבחירות הקרובות ב-2026 יהיו הוגנות.
הסקר חשף פערים חדים בשאלות יסוד לגבי אופייה של ישראל. בקרב המשיבים היהודים, 44 אחוז מאמינים שהרכיב היהודי דומיננטי מדי, בעוד 24 אחוז חושבים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי. הדעות התפצלו באופן חד על קווים דתיים, כאשר יהודים חילונים רואים את הרכיב היהודי כחזק מדי ויהודים חרדים מאמינים שהאלמנט הדמוקרטי שולט יתר על המידה.
למרות הסערה הפוליטית, יותר מ-70 אחוז מהאזרחים היהודים והערבים כאחד אמרו שהם יעדיפו להישאר בישראל גם אם יוצע להם סיכוי לעבור למדינה מערבית.
הרצוג כינה את חופש הביטוי "ערך עליון הנוגע לליבה של הדמוקרטיה הישראלית" וקרא לאזרחים לשמור על "היכולת להתווכח ובמקביל להקשיב זה לזה, ולהישאר שותפים במרחב המשותף, מתוך כבוד ואחריות".
מדד הדמוקרטיה הופק על ידי צוות חוקרים בראשות פרופסור תמר הרמן, עמיתת מחקר בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. הממצאים התבססו על ראיונות עם 1,205 משיבים יהודים ו-364 משיבים ערבים שנערכו בין מאי לנובמבר.