ירושלים, 19 במרץ 2026 (TPS-IL) – זו השנה השנייה ברציפות שישראל מדורגת במקום השמיני בדוח האושר העולמי לשנת 2026, על אף שהחברה ממשיכה להתמודד עם מלחמה ממושכת.
הדירוג, שפורסם ביום חמישי, מדגיש פרדוקס שמושך תשומת לב גוברת מצד חוקרים: למרות יותר משנתיים של מלחמה, שביעות הרצון מהחיים בישראל נותרת בין הגבוהות בעולם.
"הנתונים הללו מצביעים על כך שגם תחת הלחץ של מלחמה ממושכת, המקורות העמוקים יותר של החוסן הישראלי – קשרי משפחה, קהילה, אמונה, תחושת שייכות וקשרים חברתיים חזקים – מסייעים לחלקים גדולים מהחברה להישאר מעל הממוצע העולמי", אמרה ענת פנטי, חוקרת במדיניות אושר באוניברסיטת בר-אילן.
בולט במיוחד בממצאים השנה הוא הביצועים של ישראלים צעירים. אלו מתחת לגיל 25 מדורגים כקבוצת הגיל המאושרת ביותר במדינה וממוקמים במקום השלישי בעולם בקטגוריה שלהם. התוצאה עומדת בניגוד חד למגמות במדינות מערביות רבות, בהן אושר הנוער ירד בחדות. בארצות הברית, למשל, משיבים צעירים מדורגים נמוך בהרבה, מה שמשקף דאגות רחבות יותר בנוגע לבריאות הנפש וניתוק חברתי.
בקרב קבוצות גיל אחרות, ישראלים מדווחים גם כן על רמות גבוהות יחסית של שביעות רצון מהחיים, כאשר רוב הקבוצות מדורגות סביב המקום ה-11 בעולם.
הדוח, עם זאת, אינו מנסה למדוד את המצב הרגשי המיידי של אוכלוסייה. במקום זאת, הוא מבוסס על הערכות חיים כוללות, תוך הסתמכות על גורמים כמו תנאים כלכליים, איכות שירותי בריאות, תמיכה חברתית והתנהגות צדקה. הדירוגים מסתמכים על ממוצע של שלוש שנים, מתודולוגיה שנועדה להחליק הפרעות לטווח קצר הנגרמות מאירועים גדולים כמו מלחמות או משברים כלכליים.
מבט מעמיק יותר על הנתונים חושף תמונה מורכבת יותר מתחת לדירוג הכותרת. מדדים הקשורים לרווחה רגשית הידרדרו משמעותית. ישראל טיפסה מהמקום ה-119 לפני המלחמה למקום ה-39 בעולם במדדים של דאגה, עצב וכעס.
האמון הציבורי במוסדות נחלש, וישראל מדורגת כעת במקום ה-107 בתפיסות שחיתות.
לדברי פנטי, קיומם המקביל של שביעות רצון גבוהה ומצוקה רגשית עולה אינם צריכים להיתפס כסותרים.
"התוצאה של ישראל בדוח האושר העולמי השנה אינה מוחקת את המחיר הפסיכולוגי והחברתי של המלחמה", אמרה. "להיפך, היא מדגישה את הפער בין החוסן של החברה הישראלית לבין המציאות הרגשית הקשה של חיי היומיום. העובדה שישראל עדיין מדורגת שמינית בעולם – ושישראלים צעירים בפרט מדורגים שלישי – מצביעה על החוזקות של אוכלוסיית ישראל בהשוואה למדינות אחרות. במקביל, העלייה בדאגה, בעצב ובכעס, יחד עם שחיקת האמון הציבורי, מבהירה שהחוסן אינו חסינות".
היא הוסיפה כי הממצאים נושאים השלכות מדיניות, במיוחד לקראת שנת בחירות.
"אם ישראל רוצה לשמר את מקומה בצמרת מדד האושר העולמי, היא לא יכולה להסתמך רק על חוסן אזרחי טבעי", אמרה פנטי. "מה שנדרש הוא מדיניות אקטיבית שמטרתה לבנות מחדש את האמון הציבורי, לחזק את שירותי הרווחה והבריאות הנפשית, ולחזק את מקורות הלכידות המאפשרים לחברה הישראלית לעמוד גם בתנאים קשים. דוח 2026 מראה שהחברה הישראלית עדיין חזקה מאוד, אך מזכיר לנו שהחוסן אינו יכול להימשך לנצח".
ישראל הייתה המדינה היחידה מהמזרח התיכון שדורגה בעשירייה הראשונה.
בסך הכל, פינלנד שמרה על מעמדה כמדינה המאושרת ביותר זו השנה התשיעית ברציפות.
הדוח מבוסס על סקרים שנערכו ב-147 מדינות, בהם התבקשו המשיבים להעריך את חייהם. החוקרים ניתחו גורמים כמו רמות הכנסה, תוחלת חיים, תמיכה חברתית, חופש, נדיבות ותפיסות שחיתות – כדי להסביר הבדלים ברמות האושר הלאומיות.
שחרור הדוח חל במקביל לציון יום האושר הבינלאומי על ידי האומות המאוחדות ביום שישי.