ועדת זכויות הילד דנה בתגובות רגשיות ופסיכולוגיות לילדים במגזר הערבי

הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בראשות ח"כ קתרין שטרית (ליכוד), התכנסה ביום שני לדיון בנושא מענים רגשיים ופסיכולוגיים לילדים במגזר הערבי.
 
יושבת ראש הוועדה, ח"כ שטרית, אמרה: "מהדיון המעמיק שהתקיים בוועדה עולה תמונה קשה. המערכות אינן מספקות את המענים הנדרשים לקטינים בחברה הערבית, לצד מחסור חמור באנשי מקצוע והיעדר תוכנית כוללת שתבטיח שוויון בטיפול – נראה ששום דבר לא מתקדם."
 
נור איברהים, רכזת קהילה ערבית במועצה הלאומית לילד ונוער, הציגה נתונים המצביעים על כך שמאז ינואר 2025, נרשמו 213 נפגעי אלימות ופשיעה במגזר הערבי, תשעה מהם ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18. על פי סקר שערך ארגון " Goshen" ללא מטרות רווח, 88% מההורים במגזר הערבי דיווחו על מצוקה רגשית בקרב ילדיהם (גילאי 2-12) בעקבות המלחמה. סקרים שערכה המועצה מראים כי 37% מההורים הערבים דיווחו על הידרדרות משמעותית במצבם הרגשי של ילדיהם עקב המלחמה. בנוסף, 28% מההורים דיווחו כי ילדיהם חווים מתח או פחד יומיים בשל הסכסוך.
 
המועצה ציינה מחסור במטפלים בקהילה הערבית, כאשר רק 12% מהמסיימים התמחויות בפסיכולוגיה חינוכית מגיעים מהמגזר הערבי. לדברי המועצה, 4% מהפסיכיאטרים לילדים ונוער מגיעים מהמגזר הערבי, ורק 11% מהעובדים הסוציאליים מגיעים ממגזר זה.
 
המועצה המליצה על יצירת תוכנית ממשלתית בין-משרדית לקידום בריאות הנפש של ילדים ונוער, שתתייחס להרחבת השירותים ולחיזוק כוח האדם במגזר הערבי. היא הציעה ליישם צעדים לעידוד לימודים אקדמיים במקצועות טיפוליים בקרב האוכלוסייה הערבית באמצעות תוכניות תמריצים ייעודיות. בנוסף, המליצה לפתח שירותים מותאמים לילדי נפגעי אלימות ופשיעה במגזר הערבי ולהרחיב את ההגדרה של "נפגעי עבירה" – יצירת מנגנון וחבילת שירותים לטיפול בילדים ונוער שחוו אלימות טראומטית עקב האלימות והפשיעה במגזר הערבי.
 
נציגי משרד החינוך פירטו צעדים לתמיכה רגשית לתלמידים, הורים וצוותי חינוך במגזר הערבי, הכוללים תוספת של 1,200 שעות ייעוץ, הקמת חדרי רוגע ב-250 בתי ספר, וטיפול בכ-5,000 תלמידים, בין היתר באמצעות התערבויות פסיכולוגיות.
 
משרד הרווחה והשירותים החברתיים הקים מרכז חוסן אזורי באום אל-פחם המספק מענה להשלכות האלימות בחברה הערבית.
 
איברהים אל-עטאונה, מנהל מרכז החוסן לחברה הבדואית, אמר: "זוהי הטראומה הקולקטיבית שלנו, ואני רוצה להאמין שילד שיפתח טראומה יקבל את התמיכה שהוא צריך. הדאגה העיקרית שלי היא הקהילה, שנחשפת לאירועים טראומטיים שאנו כאילו התרגלנו אליהם. מרכזי החוסן מספקים תמיכה רב-שכבתית, ואנו צריכים להכניס את בריאות הנפש לקהילה ולהפוך אותה לנגישה. מאז 7 באוקטובר, קיבלנו מימון נוסף והכפלנו את פעילותנו."
 
יושבת ראש הוועדה, ח"כ שטרית, סיכמה: "אין ספק שנדרשת תוכנית בין-משרדית שתשלב את פעילות משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה, ותגדיל את מספר התקנים לפסיכולוגים חינוכיים ויועצים דוברי ערבית. ההמלצות הללו כבר ניתנו – בנוגע לשילוב תכנים בנושאי חוסן נפשי ומודעות רגשית במערכת החינוך הערבית. הגיע הזמן להבטיח את יישום ההמלצות הללו ולא להסתפק בהצהרות ריקות."