מאמצי צה"ל למניעת התאבדויות נדונו

צה"ל הציג את המלצות ועדת אלמוז לבחינת הטיפול בחיילים משוחררים ומילואימניקים שלא בשירות פעיל, אשר שמו קץ לחייהם עקב שירותם. ראש אגף כוח האדם, תא"ל ואדמני: "לאור ההשלכות והנסיבות החריגות, הוועדה המליצה כי בנוגע למלחמת 'חרבות ברזל' יופעל טיפול ייחודי ומותאם". על פי נתוני הצבא, בשנת 2025 נרשמו 22 מקרי התאבדות, מהם 12 חיילים בשירות סדיר, קצין אחד ו-9 מילואימניקים. יו"ר הוועדה, ח"כ שטרן: "המאבק בהתאבדויות אינו מאבק אישי, אלא מאבק של כולנו כחברה".
צה"ל נדרש להציג את מסקנות הוועדה לבחינת הטיפול בחיילים משוחררים ומילואימניקים שלא בשירות פעיל, אשר שמו קץ לחייהם עקב שירותם (ועדת אלמוז). יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן: "אני מלא הערכה לאנשי המערכת הצבאית העוסקים בהצלת חיים, אך כדי להגיע לכל מי שזקוק לעזרה, עלינו להמשיך ולהשקיע יותר תקציבים, אנשי מקצוע ונגישות מתאימה לזקוקים. המאבק בהתאבדויות אינו מאבק אישי, אלא מאבק של כולנו כחברה. לא נשאיר אף אחד להתמודד לבד, חובתנו לסייע, להקשיב למצוקה שלהם ולהיות שם עבורם".
ראש אגף כוח האדם, תא"ל אמיר ואדמני, הציג את המלצות הוועדה: "הוועדה המליצה לשמר את המעמד הייחודי של חייל צה"ל שנפל, ולשמור על ההבחנה הקיימת בין אזרח לחייל. יחד עם זאת, לאור ההשלכות של 'חרבות ברזל' והנסיבות החריגות, המליצה כי בנוגע למלחמת 'חרבות ברזל' יופעל טיפול ייחודי ומותאם.
הטיפול כולל שני שלבים – אם אדם שם קץ לחייו לאחר שירות צבאי ויש נסיבות הקשורות לשירותו הצבאי, הדבר מובא בפני ראש אכ"א. ראש אכ"א בוחן האם אירוע ההתאבדות עומד בקריטריונים, לרבות משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים במהלך השירות, הקרבה בזמן בין השירות למיתה, והאם היו אינדיקציות למצוקה נפשית במהלך השירות הצבאי. המידע מברר מיד בין צה"ל למשטרה, ואם ראש אכ"א יחליט כי יש נסיבות ייחודיות, בהסכמת המשפחה, מותרים סמלים צבאיים בטקס קבורה אזרחי.
בשלב השני, צה"ל מלווה את המשפחה בתהליך מול משרד הביטחון לקבלת זכויות על פי חוק. אם משרד הביטחון יקבל את הקשר הסיבתי, יתווספו הנצחה על קיר הזיכרון בהר הרצל, באתר יזכור, הצבת נר ודגל ביום הזיכרון, וקצין תורנות בטקס הזיכרון".
על פי נתוני הצבא, בשנת 2025 נרשמו 22 מקרי התאבדות, מהם 12 חיילים בשירות סדיר, קצין אחד ו-9 מילואימניקים. לשם השוואה, בשנת 2024 נרשמו 21 מקרים. מבחינת חיילים בשירות סדיר, נרשמה עלייה מ-7 ל-12, בעוד שבקרב מילואימניקים נרשמה ירידה מ-12 ל-9.
בשנה שלפני המלחמה, כלומר בשנת 2022, נרשמו 14 מקרים בקרב חיילים בשירות סדיר ואפס מקרים בקרב מילואימניקים. בצה"ל מסבירים כי העלייה בקרב המילואימניקים בשנת 2024 ו-2025 נובעת מהיקף הפעילות הנרחב מאוד של המילואימניקים.
50% מהמקרים בשנת 2025 היו של לוחמים, 75% מהמקרים לא טופלו על ידי קבן, ו-85% מהמקרים היו התאבדות באמצעות נשק.
ח"כ עופר כסיף הציג נתונים מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשתו, לפיו בין השנים 2017 ל-2022, שיעור הלוחמים מכלל חיילי צה"ל שהתאבדו נע בין 42% ל-45%. בשנת 2023, שיעור זה ירד ל-17%, ובשנת 2024 עלה באופן משמעותי ל-78%. בשנים 2024-2025 (עד סוף יולי), 17% מהחיילים שהתאבדו נפגשו עם קבן בחודשיים שקדמו להתאבדותם.
לגבי ניסיונות התאבדות, בין ינואר 2024 ליולי 2025, 279 חיילים ניסו להתאבד – כלומר, על כל חייל שהתאבד בצה"ל, תועדו עוד שבעה ניסיונות התאבדות. בדו"ח הקליני של חיל הרפואה, 12% מניסיונות התאבדות אלו הוגדרו כחמורים (כלומר, פעולות שביצוען עלול היה להוביל למותו של האדם או לפגיעה משמעותית), ו-88% הוגדרו כמתונים (פעולות התאבדותיות בעלות פוטנציאל סיכון נמוך).
ראש שירותי הרפואה, סא"ל ד"ר כרמל כחל: "לגבי טיפול בחיילים בשירות קבע בשנה הראשונה, קיים יחידת ליבא שעוסקת בחיילי קבע בשנה הראשונה. אנו עוסקים בקמפיינים להפחתת סטיגמה בנוגע לפניה לעזרה, וכן אנו רואים עלייה בפניות. חשוב לי להבהיר שהמטרה העיקרית של קב"נים היא לטפל".