מחר תתכנס ועדה מיוחדת לדון בגירוש קבוע של התלמידות התוקפות מדלתות בית הספר | יו"ר הוועדה ח"כ קריב: "כל ילד בישראל חייב להרגיש בטוח כשהוא הולך לבית הספר"
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה), התכנסה היום (שלישי) לדון בנושאים הבאים:
א. הצגת פעילות היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות בשנת 2025.
ב. תקיפות אלימות על רקע גזעני נגד תלמידים עולים במערכת החינוך.
ג. הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "גזענות על רקע מוצא במערכת החינוך – בעקבות האירוע בבית הספר חיים גורי בנתניה" – מאת חברי הכנסת דוידסון וסובה.
ב-2 בפברואר 2026 תועדה בבית ספר על יסודי בנתניה תקיפה חמורה. שלוש תלמידות עולות מחבר המדינות העצמאיות הותקפו על ידי נערות אחרות, במצלמה, בחשד למניעים גזעניים. תיעוד התקיפה הופץ ברשתות החברתיות ועורר סערה. בדיקה של משרד החינוך לאחר האירוע העלתה כי האירוע נמצא בחקירת משטרה ומלווה על ידי הפיקוח המחוזי, הנהלת בית הספר ואנשי טיפול מקצועי. עם קבלת הדיווח, ננקטו צעדים מיידיים נגד התלמידות המעורבות, לרבות השעיה מלימודים והמשך טיפול משמעתי. כמו כן, יושמה תגובה חינוכית בבית הספר, שגרת הלימודים הרגילה הופסקה, ונערך שיח חינוכי עם כלל התלמידים. ב-4 בפברואר התקיים דיון מיוחד במליאת הכנסת בנוגע לאירוע התקיפה בנתניה, שהועבר לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.
ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות:
"עסקנו כאן בוועדה במקרים קשים מאוד של גזענות בתוך מערכת החינוך. כל ילד בישראל חייב להרגיש בטוח כשהוא הולך לבית הספר ולפעילויות אחר הצהריים. במקרים קיצוניים, הדיונים שלנו בנושא גזענות יכולים להגיע לענייני הצלת חיים. יש הרבה כעס בחברה הישראלית, וזה בא לידי ביטוי גם בדור הצעיר. אנחנו לא מבינים את המשמעות של העלייה שהגיעה לכאן ממדינות חבר העמים במספרים גדולים מאז פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה. בתוך כשלוש שנים, הגיעו לכאן כ-150 אלף עולים ממדינות חבר העמים. משרדי הממשלה והמערכת הממשלתית לא היו מוכנים באופן מספק לקליטת עלייה המונית זו. אני חושש שלא הצלחנו לשפר את תהליך הקליטה בישראל לכלל העולים. יש להקצות משאבים לרשויות המקומיות ולארגונים שונים כדי להצליח בקליטה הולמת של עולים. אנחנו נמצאים באירוע גדול מעבר לשגרה שלנו, ולפיכך יש להקצות משאבים הולמים. יש לתת מענה הולם לעולים הצעירים. המטרה שלנו היא שמשרדי הממשלה יקצו את המשאבים הנדרשים."
דימה, אביה של אחת הילדות שהותקפו: "עלינו למדינה לבד ואין לנו קרובי משפחה נוספים כאן בישראל. בעקבות פרסום הסרטון של האלימות הקשה נגד בתי, קיבלתי פניות רבות מעולים חדשים שאומרים לי שבנם או בתם הותקפו גם כן על רקע גזעני. עברו שבועיים מאז שתקפו את בתי, ועדיין איני יודע מה עומד בחקירה. איני יודע אילו צעדים בית הספר מתכוון לנקוט. איני יכול לשאת את המחשבה שהתלמידות התוקפות ימשיכו ללמוד באותו בית ספר של בתי. הייתי רוצה שמשרד החינוך יבצע ביקורות פתע בכל מוסדות החינוך כדי לראות מה קורה שם ולמנוע את התקיפה הגזענית הבאה. יש למנוע כל אלימות מילולית, פיזית וגזענית בתוך כותלי בתי הספר בישראל."
אתי דהן, ראש מינהל חינוך בעיריית נתניה: "אני כואבת ומוקיעה כל ביטוי של גזענות. נתניה היא עיר קולטת עלייה, ואנו נמשיך לפעול למען העולים בעיר. התלמידות התוקפות הושעו למשך 10 ימים. מחר תתכנס ועדה מיוחדת לדון בגירוש קבוע של התלמידות התוקפות מדלתות בית הספר. קיימנו כנס מרכזי בעיר בהשתתפות כל מנהלי בתי הספר, גננות, ראשי מחלקות וגורמים רלוונטיים נוספים, ועסקנו ביישום צעדים אקטיביים לצמצום גזענות במערכת החינוך בנתניה. בבית הספר בו אירעה האלימות לומדים כ-1,600 תלמידים. אי אפשר להכליל את כל התלמידים ואת צוות בית הספר כגזענים."
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד): "כתושבת נתניה, התביישתי מאוד מאירוע התקיפה הגזענית שהתרחש בבית הספר חיים גורי. אנו נמצאים בעיצומה של שטף גזענות מטורף נגד עולים חדשים שמציף את החברה הישראלית, לרבות בכותלי הכנסת. נדרוש תשובות ממשרדי הממשלה."
ח"כ טטיאנה מזרוסקי (יש עתיד): "אני מקבלת עשרות תלונות בנוגע לגזענות נגד תלמידים עולים במערכת החינוך. לפני שבוע הגשתי הצעת חוק שתהפוך את הדיווח על גזענות נגד צעירים למחייב. אני מצפה לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה להגנה על ילדים עולים בתוך ומחוץ לכותלי בית הספר."
מיכאלה לוין, עיריית תל אביב-יפו: "בחודשים האחרונים אנו עדים להסלמה בגזענות נגד תלמידים במערכת החינוך. הקואליציה אינה מטפלת בביטויי גזענות נגד עולים חדשים. שר העלייה והקליטה אינו מעביר תקציבים לארגוני עולים, אלא רק לארגונים המעודדים הדרה. הלגיטימציה של עולים חדשים נתמכת על ידי פעולות של שרי ממשלה וחברי קואליציה. אנו בעיריית תל אביב נבצע טיפול שורש בגזענות בתחום שיפוטנו."
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "פועלת מכונת תעמולה בישראל נגד האוכלוסייה העולה שהגיעה למדינה ממדינות ברית המועצות לשעבר. שרי ממשלה עוצמים עין מול ביטויי גזענות נגד בני נוער עולים ונגד חברי כנסת עולים. ילדים הצורכים את התקשורת הרעילה של חברי קואליציה תוקפים ילדים עולים על רקע גזעני. הכנסת צריכה לחוקק מספר חוקי אנטי-גזענות וליישם רפורמות שיטיבו עם העולים. אני קורא לשר החינוך להכניס תוכנית "אפס גזענות" בתוך בתי הספר."
אלכס ריף, לובי מיליון: "המצב בוער, והעולים החדשים סופגים את הכעס הגדול ביותר. השלטון המקומי צריך לסגור את המערכת בגלל ביטויי הגזענות שראינו. בשנות ה-90 סבלנו בשקט, אך המצב השתנה מאז, ונעמוד לצד התלמידים העולים. משרדי הממשלה חייבים להקצות תקציבים הולמים למניעת אירוע הגזענות הבא."
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "אוכלוסיית העולים לא ראויה לזכויות יתר. עולים חדשים רוצים להיות חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. האווירה הכלכלית במדינה מובילה לעלייה בגזענות נגד עולים. פעולות הממשלה מרמזות שהיא לא רוצה את אוכלוסיית העולים שמגיעה ממדינות חבר העמים. אנחנו כאן כדי להישאר, ונילחם בגזענות."
ח"כ פנינה תמנו-שטה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): "איני מבינה מדוע משרד החינוך אינו עושה את עבודתו כראוי למניעת גזענות בתוך כותלי בית הספר. זה לא הגיוני שילדים עולים ייפגעו בגלל זהותם. לפני שמשקיעים בבינה מלאכותית בבתי הספר, יש למנוע גזענות, ולתת למורים את הכלים הנכונים."
גלית פישר, מנהלת בית הספר התיכון חיים גורי בנתניה: "ברגע שנודע לי על אירוע האלימות המזעזע, הזמנתי מיד את המשטרה. הבנות שנפגעו מקבלות תמיכה רגשית ופסיכולוגית הולמת. כינסתי את צוות ההנהלה שלי, היועצים הכינו מערך שיעור רלוונטי, וביום שלאחר התקיפה כל הכיתות הפסיקו את לימודיהן ודנו בתקיפה. לא תהיה יותר גזענות בבית הספר שלנו. אני מערבת את כל הגורמים הרלוונטיים המעורבים בטיפול במקרה."
עו"ד צ'יקי שטרנברג דיל, מנהלת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים: "אנו עדים לעלייה במספר התלונות בנוגע לגזענות שאנו מקבלים. ישנן תלונות שאנו מקבלים ממפונים, וישנן תלונות שמגיעות מאנשי מינויים במשרדים ובמקומות עבודה. אנו פותחים את התלונות המתקבלות ומעודדים את המשטרה לכלול עילת תקיפה על רקע גזעני. היחידה שאני עומדת בראשה פנתה למשטרה במקרה של התקיפה בנתניה, ועדיין לא קיבלנו מענה."
טירה גלינור, משרד החינוך: "המאבק בגזענות הוא משימה לאומית. מערכת החינוך היא מראה של החברה הישראלית על כל גווניה. אנו רואים בתלמידים עולים גיבורים שבחרו להשתלב בחברה הישראלית. מערכת החינוך היא עוגן עבור תלמידים עולים ובני משפחותיהם. אנו מודעים לכל משפחה עולה. משרד החינוך מגנה את תופעת הגזענות בכל דרך. ניתן להגיש תלונות בנוגע לגזענות באופן פתוח ואנונימי."
מיכל עוז, משרד החינוך: "אנו חווים עלייה גדולה מאוד במקרי אלימות, מחשבות אובדניות וגזענות. משרד החינוך חי בתוך החברה הישראלית הרחבה, וכל אירוע שמתרחש בחברה הישראלית משפיע על האווירה במערכת החינוך. אנו מספקים מענה הולם לכל פנייה ולכל מקרה קיצון שמתרחש בבתי הספר ברחבי הארץ."
ד"ר שרי פויר, משרד העלייה והקליטה: "משרד העלייה והקליטה, בראשות השר אופיר סופר, מגנה כל גינוי של גזענות בחברה הישראלית. אנו במשרד העלייה והקליטה עורכים סדרת הרצאות להורים עולים חדשים שילדיהם לומדים בבתי הספר, בהם אנו מעניקים להם כלים לזיהוי סימני מצוקה אצל ילדיהם. אנו מדברים גם ישירות עם בני נוער עולים דרך סדנאות מאורגנות. בחודש הבא נקיים כנס לאנשי מקצוע להעלאת מודעות והתמודדות עם ביטויי גזענות וחשש למחשבות אובדניות."
יו"ר הוועדה ח"כ קריב סיכם את הדיון:
"ישנם בתי ספר בישראל שמוכוונים יותר לקליטת עלייה. אני מבקש לדעת אם בתי ספר אלו מקבלים משאבים נוספים להתמודדות עם גזענות. אני מבקש ממשרד החינוך להציג בפני הוועדה את התוכניות הפדגוגיות שפיתח למניעת גזענות. הוועדה מבקשת להקים ועדה בין-משרדית למניעת אלימות, חרמות וגזענות במערכת החינוך. נקיים דיוני מעקב תכופים בנושא גזענות."