ירושלים, 15 ביולי 2025 (TPS-IL) – מפלגת "יהדות התורה" הודיעה אמש (שני) על פרישתה מהממשלה ומהקואליציה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מה שמחריף מחלוקת ארוכת שנים בנוגע לפטורים מגיוס לסטודנטים תורניים.
המהלך החל עם סיעת "דגל התורה" של יהדות התורה, שהודיעה על פרישתה בעקבות הוראה של מנהיגה הרוחני הבכיר, הרב דב לנדו. "בהתאם להוראותיו של הרב דב לנדו, חברי הכנסת של דגל התורה יעזבו היום את הממשלה והקואליציה", מסר דובר מטעם הסיעה. במכתב שפרסם, האשים הרב לנדו את הממשלה ב"החמרת צרותיהם של בני תורה" וב"כישלון במילוי התחייבויותיה" להגן על פטורי הגיוס שלהם. הוא סיכם כי "יש לסיים לאלתר את ההשתתפות בממשלה ובקואליציה, לרבות התפטרות מיידית מכל התפקידים".
זמן קצר לאחר מכן, סיעת "אגודת ישראל" של יהדות התורה הלכה בעקבותיה. שר ירושלים ומורשת העם היהודי, מאיר פרוש, אמר כי ההתפטרות הוזמנה על ידי מועצת גדולי התורה לאחר שסקר הצעה חדשה לחוק גיוס, שלטעמם אינה עומדת בדרישות ארוכות טווח.
"החוק אינו מספק את הדרישות ודעותיהם של מועצת גדולי התורה", אמר פרוש.
בין המתפטרים נמנים כמה מהפוליטיקאים החרדים הבכירים ביותר: יו"ר ועדת הכספים משה גפני, סגן שר התחבורה אורי מקלב, ופרוש עצמו. התפטרותם תיכנס לתוקף תוך 48 שעות, מה שישאיר לנתניהו חלון הזדמנויות קצר לנסות לשכנע אותם לשנות את דעתם.
גברים חרדים בישראל פטורים בדרך כלל משירות צבאי חובה אם הם לומדים במשרה מלאה בישיבות. סוגיה זו חלוקה את החברה הישראלית מזה זמן רב ונשארת רגישה פוליטית, במיוחד בזמן מלחמה. מפלגות חרדיות כמו יהדות התורה וש"ס מתעקשות לשמר פטורים אלו כעניין של עיקרון דתי וזהות קהילתית. עם זאת, ההתנגדות הציבורית גברה בשנים האחרונות, במיוחד כאשר ישראלים רבים רואים במדיניות זו חוסר שוויון.
הסיבה המיידית לפרישה היא כישלון הממשלה לקדם חקיקה שתסדיר את פטורי הגיוס. פשרה קודמת שגובשה על ידי יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין, דחתה את המשבר לזמן קצר, אך גרסה זו של החוק הוסרה מסדר היום בימים האחרונים.
שלוש נקודות ספציפיות נותרו ללא פתרון בחקיקה הנוכחית: ביטול צווי גיוס שכבר נשלחו לסטודנטים תורניים; קביעת מי ישלוט ב"ועדת החריגים" המעניקה פטורים אישיים; והיקף הקנסות הכספיים על ישיבות שסטודנטים שלהן אינם עומדים ביעדי הגיוס שנקבעו על ידי הממשלה. אדלשטיין רוצה שהצבא ישמור על שליטה מלאה בתהליך ודוחף לסנקציות מחמירות יותר – כולל ביטול מימון מדינה לחלוטין אם יושגו פחות מ-75% מהגיוסים הנדרשים.
שותפתה הפוליטית של יהדות התורה, מפלגת ש"ס הספרדית, טרם נקטה בצעד דומה. ללא ש"ס, פרישתה של יהדות התורה אינה מפילה את הממשלה, המחזיקה עדיין ברוב של 68 מנדטים בכנסת בת 120 החברים. אך אם ש"ס תלך בעקבותיה, נתניהו יאבד את הרוב הפרלמנטרי שלו. שתי המפלגות מדווחות כי רוצות להימנע מבחירות חדשות, וחופשת הקיץ הקרובה של הכנסת, שתחל ב-27 ביולי, מעניקה לראש הממשלה זמן לחפש פתרון.
עוד אמש (שני), היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הזהירה כי כישלון הממשלה באכיפת חוקי שירות צבאי נגד עריקים חרדים "פוגע קשות בשוויון ובזכויות המשרתים". היא דרשה תגובה רשמית מלשכת נתניהו לבג"ץ, לאחר שבקשות קודמות זכו להתעלמות.
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ביקר את התנהלות נתניהו בנושא, ופרסם ברשתות החברתיות כי ראש הממשלה "עושה הכל כדי להעביר חוק עוקף גיוס מביש" בזמן שהצבא במלחמה. "עוד שלושה חיילים נהרגו היום", הוסיף לפיד. "זו לא מנהיגות. זה קריסה".
הצבא החל בתכנון גיוס תלמידי ישיבות לאחר שבית המשפט העליון פסק בשנת 2024 כי הפטורים לקהילה החרדית אינם חוקיים.
הצבא מסר לחברי הכנסת כי הוא מתמודד עם מחסור קריטי בכוח אדם, וזקוק לכ-12,000 מגויסים חדשים, כולל 7,000 לוחמים, ושואף לגייס 4,800 גברים חרדים בשנה, מספר הצפוי לעלות עם הזמן.
שירות צבאי הוא חובה לכל אזרחי ישראל. עם זאת, ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, וגדולי הרבנים במדינה הסכימו על סטטוס קוו שדחה את השירות הצבאי לגברים חרדים הלומדים בישיבות. באותה עת, לא יותר מכמה מאות גברים למדו בישיבות.
הקהילה החרדית גדלה משמעותית מאז הקמת המדינה. בינואר 2023, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה כי החרדים הם הקהילה הצומחת ביותר בישראל, וצפו כי יהוו 16% מהאוכלוסייה עד סוף העשור. על פי מכון "הדמוקרטיה הישראלית", מספר תלמידי הישיבות עלה על 138,000 בשנת 2021.