ירושלים, 7 ביוני 2026 (TPS-IL) – בית המשפט העליון הורה היום (ראשון) פה אחד לשר המשפטים, יריב לוין, לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, במינוי שופטים, ודחה את טענותיו של לוין כי מינויו של עמית אינו תקף, תוך ביקורת חריפה על התנהלות השר.
פסק הדין, שניתן על ידי הרכב של שלושה שופטים, מחייב את לוין לפעול במשותף עם עמית במימוש סמכויות הדורשות, על פי חוק ישראלי, את השתתפותם של שני הפקידים. אלו כוללות מינוי נשיאי בתי משפט וסגניהם, שיבוץ שופטים זוטרים, מינוי רשם בית המשפט העליון, ובחירת שופטים או שופטים בדימוס שיכהנו בוועדות שחרורים.
בפסק דין חריף, דחו השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר את סירובו של לוין להכיר בסמכותו של עמית כנשיא בית המשפט העליון.
"השופט יצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון מיום השבעתו ועד תום כהונתו. מי שמבקש להכחיש זאת, מבקש להכחיש את המציאות", כתבו השופטים.
"כל מי שסבור כי בעת הזו, מר יצחק הרצוג אינו נשיא המדינה, ח"כ בנימין נתניהו אינו ראש הממשלה, וח"כ אמיר אוחנה אינו יושב ראש הכנסת – נושא באותה אשמה. לפיכך, הטענה העיקרית שבגללה שר המשפטים מסרב לשתף פעולה עם הנשיא עמית, היא טענה סרק", הוסיף פסק הדין.
בית המשפט הורה ללוין לנקוט בצעדים הנדרשים לקידום המינויים המתעכבים "בהקדם האפשרי" וחייב אותו לשלם 30,000 שקלים חדשים (10,200 דולר) הוצאות משפט לעותרים.
התיק נבע מעתירה שטענה כי לוין סירב לשתף פעולה עם עמית משום שערער על חוקיות מינויו של עמית. בית המשפט ציין כי עמית נבחר כדין בוועדה לבחירת שופטים ב-26 בינואר 2025, והחל לכהן כנשיא בית המשפט העליון לאחר שנשא את שבועת אמונים בפני הנשיא ב-13 בפברואר 2025.
על פי פסק הדין, התנגדויותיו של לוין התבססו על צעדים פרוצדורליים שהוא עצמו סירב להשלים, כולל חתימה על מכתב המינוי של עמית ופרסום הודעה על המינוי ברשומות.
השופטים אמרו כי לוין ניסה שוב ושוב לחסום את מינויו של עמית, תחילה על ידי סירוב ממושך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולאחר מכן על ידי סירוב להשתתף בתהליך לאחר שעמית נבחר.
"כלל פעולותיו של השר ביחס למינוי השופט עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון ניתן לראותן רק בדרך אחת: כניסיונות חוזרים ונשנים מצידו לחבל במינוי, ולאחר שהושלם, כניסיונות לפגוע בלגיטימציה של המינוי", קבע פסק הדין.
בית המשפט הדגיש כי העיכובים הממושכים במינוי שופטים תרמו למחסור חמור בשופטים בכל מערכת בתי המשפט, פגעו באיכות ויעילות השירותים המשפטיים ואכיפת החוק. הבעיה הוחמרה בעקבות עלייה חדה בהליכים בבתי המשפט מאז פרוץ המלחמה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
ההחלטה מגיעה בעקבות החלטה קודמת של בית המשפט העליון שניתנה בשבוע שעבר, אשר הורתה ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים למילוי משרות שיפוט פנויות בבתי המשפט המחוזיים, במיוחד בבאר שבע וחיפה.
לוין גינה את החלטת בית המשפט, וכינה אותה בלתי חוקית.
"זוהי החלטה בלתי חוקית מיסודה, שבה בית המשפט לוקח לידיו את הוועדה לבחירת שופטים, בניגוד מפורש להוראות החוק", אמר.
על פי החוק הישראלי, שר המשפטים עומד בראש הוועדה לבחירת שופטים והוא אחראי לכנס אותה כאשר מתפנות משרות שיפוט. על פי לשכת היועץ המשפטי לממשלה, כ-44 משרות שיפוט פנויות כעת, ועוד 21 צפויות להתפנות עד סוף השנה, מה שיביא את המספר הכולל לכ-65 – ללא משרות חדשות שנוצרו במסגרת תקציבים אחרונים. ללא מינויים, תיקים מצטברים, דיונים מתעכבים, ובעלי דין ממתינים זמן רב יותר לצדק.
לוין הוא האדריכל של הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת של הממשלה. היא כוללת שינוי באופן מינוי שופטים, מתן יכולת לכנסת לעקוף החלטות מסוימות של בית המשפט העליון, הגבלת יכולתם של שופטים ליישם את עקרון "הסבירות", ושינוי באופן מינוי יועצים משפטיים למשרדי ממשלה. הממשלה מקדמת גם חקיקה לפיצול תחומי אחריותו של היועץ המשפטי לממשלה לשלושה תפקידים שונים.
תומכי הרפורמה המשפטית טוענים כי הם רוצים לסיים שנים של "התערבות יתר" של מערכת המשפט, בעוד מתנגדיהם מתארים את ההצעות כאנטי-דמוקרטיות.
