מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 27 במאי 2026
ירושלים, 27 במאי 2026 (TPS-IL) — ועדת הכנסת צפויה לדון ביום שני על הצעת חוק לפיזור הכנסת, כאשר המדידה צפויה להתקדם מאוחר יותר באותו יום לקריאה ראשונה במליאה, כך מסר ביום רביעי יו"ר הקואליציה ויו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ (הליכוד) בהצהרה.
ההצעה, שעברה קריאה מקדימה במליאת הכנסת בשבוע שעבר ברוב של 110 מול 0, לא קודמה מיד לשלב הבא.
בתגובה לעיכוב, שלחה ח"כ האופוזיציה מירב בן ארי (יש עתיד) מכתב לכץ וקראה לו להעלות את הצעת החוק לסדר היום של הוועדה ללא דיחוי נוסף.
כץ אישר את לוח הזמנים המתוקן ביום רביעי, ופירט רצף מתואם שיביא את הצעת החוק בפני הוועדה והמליאה באותו יום. הוא הוסיף כי לוח הזמנים המעודכן מבטל את האפשרות לקיים בחירות ב-1 בספטמבר 2026, ומצמצם את מסגרת הזמן לכל בחירות מוקדמות. בכל מקרה, ישראל חייבת לקיים בחירות עד ה-27 באוקטובר.
אם תאושר על ידי ועדת הכנסת, הצעת החוק תעבור למליאת הכנסת לקריאה ראשונה, ולאחר מכן תשוב לוועדה לתיקונים נוספים והכנה לקריאות שנייה ושלישית לפני העברה סופית.
רק לאחר העברה סופית יקבע מועד הבחירות.
הקואליציה השלטת נמתחה בשל כישלונה להעביר חקיקה שנויה במחלוקת המעגנת פטורי גיוס לתלמידי ישיבות אורתודוקסים (חרדים), סוגיה ארוכת שנים.
כ-80,000 גברים חרדים כשירים לשירות צבאי לא גויסו. מנהיגי הקואליציה, התלויים בתמיכת מפלגות חרדיות כדי להישאר בשלטון, נאבקו שוב ושוב למצוא פשרה מקובלת הן על ההנהגה החרדית והן על ישראלים הדורשים חובות שירות צבאי שוויוניות.
הצבא החל בתכנון גיוס תלמידי ישיבות לאחר שבית המשפט העליון פסק בשנת 2024 כי פטורים לקהילה החרדית אינם חוקיים.
שירות צבאי הוא חובה לכל אזרחי ישראל. עם זאת, ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, והרבנים המובילים של המדינה הסכימו על סטטוס קוו שדחה את השירות הצבאי לגברים חרדים הלומדים בישיבות, או מוסדות דת. באותה עת, לא יותר מכמה מאות גברים למדו בישיבות.