מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 13 במאי 2026
ירושלים, 13 במאי 2026 (TPS-IL) – תגובות נרחבות נשמעו ביום רביעי בעקבות דבריו של הרב דב לנדו, המנהיג הרוחני הבכיר של סיעת דגל התורה במפלגת יהדות התורה החרדית, שקרא לפיזור הכנסת וקידום בחירות מוקדמות בשל כישלון הקואליציה להעביר חוק פטור מגיוס שהובטח זה מכבר לסטודנטים בישיבות.
סיעת יהדות התורה, בת שבעה חברים, הודיעה ביום שלישי כי תפעל לחקיקה לפיזור הכנסת, בטענה שקואליציית ראש הממשלה בנימין נתניהו נכשלה בהסדרת פטורים משירות צבאי עבור סטודנטים חרדים בישיבות. מספר מפלגות אופוזיציה הגיבו במהירות בהגשת הצעות חוק משלהן לפיזור הפרלמנט, כאשר מפלגת יש עתיד מבקשת לקדם את התהליך ביום רביעי.
עדיין לא ברור אם הצבעה תתקיים בסופו של דבר או תאושר, אם כי בחירות כלליות נדרשות על פי חוק לא יאוחר מ-27 באוקטובר 2026. אם יואצו, הבחירות עשויות להתקיים כבר באוגוסט.
"מנקודה זו ואילך, נעשה רק את מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות", אמר לנדו ביום שלישי. "אין לנו יותר אמון בנתניהו. עלינו לפעול לפיזור הכנסת בהקדם האפשרי. תפיסת גוש [ימין] כבר אינה קיימת מבחינתנו".
כדי להצליח, כל מאמץ לפיזור יחייב תמיכה לא רק ממפלגות האופוזיציה אלא גם מש"ס, המחזיקה ב-11 מנדטים וטרם הכריזה על עמדתה.
המשבר הפוליטי העמיק לאחר דיווחים כי נתניהו אמר לחברי הכנסת החרדים שלקואליציה אין את הקולות להעברת החקיקה והציע לדחות אותה עד לאחר הבחירות. הסוגיה יצרה מתיחות ביחסים בתוך הקואליציה השלטת מאז הקמתה בדצמבר 2022.
בתוך הקואליציה, חבר הכנסת בועז ביסמוט קרא למתינות, באומרו: "אל תפרקו את הגוש". הוא הוסיף: "יש לנו מנהיג אחד שמנווט את הספינה. הסמכות, כוח ההחלטה והמילה האחרונה שייכים אך ורק לראש הממשלה נתניהו". ביסמוט מכהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, האחראית על הכנת החקיקה.
לעומת זאת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין מהליכוד, יו"ר הוועדה לשעבר, צייץ: "לצערי הרב, אני נאלץ לומר היום 'אמרתי לכם'". אדלשטיין נקט עמדה קשוחה בנוגע לגיוס. לחץ חרדי הוביל להדחתו של אדלשטיין מהתפקיד.
מפלגת עוצמה יהודית של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר גם הזהירה מפני בחירות מוקדמות, וקראה לשותפים "לא להפיל את הממשלה".
כ-80,000 גברים חרדים כשירים לשירות צבאי לא גויסו. מנהיגי הקואליציה, התלויים בתמיכת מפלגות חרדיות כדי להישאר בשלטון, נאבקו שוב ושוב למצוא פשרה מקובלת הן על ההנהגה החרדית והן על ישראלים הדורשים חובות שירות צבאי שוויוניות.
הצבא החל בהכנות לגיוס סטודנטים בישיבות לאחר שבית המשפט העליון פסק בשנת 2024 כי פטורים לקהילה החרדית אינם חוקיים.
שירות צבאי הוא חובה לכל אזרחי ישראל. עם זאת, ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, והרבנים המובילים של המדינה הסכימו על סטטוס קוו שדחה את השירות הצבאי עבור גברים חרדים הלומדים בישיבות. באותה עת, לא יותר מכמה מאות גברים למדו בישיבות.