ירושלים, 12 במאי 2026 (TPS-IL) — יותר משנתיים לאחר שחמאס והמחבלים שהובילו ביצעו את המתקפה הקטלנית ביותר בתולדות ישראל, הכנסת אישרה אמש (שני) חקיקה המקימה בית דין מיוחד שידון באישומים נגד המעורבים בטבח השבעה באוקטובר.
החוק עבר ברוב גדול, כאשר 93 חברי כנסת הצביעו בעד ואף אחד לא התנגד.
"זהו אחד הרגעים החשובים ביותר של הכנסת הנוכחית", אמר שר המשפטים יריב לוין לאחר ההצבעה. "מתוך הטבח הנורא, קמנו כדי למלא את חובתנו המוסרית להביא את המבצעים לדין".
החקיקה קובעת מסגרת שיפוטית צבאית ייעודית לטיפול בהליכים פליליים הקשורים למתקפת ה-7 באוקטובר 2023, במהלכה אלפי מחבלים חצו את הגבול מעזה לישראל, רצחו כ-1,200 בני אדם וחטפו 251 נוספים, תוך ביצוע מעשי רצח, אונס, עינויים וחטיפות נרחבים. בית הדין ידון במקרים של כ-300 מחבלים שנתפסו בשטח ישראל במהלך המתקפה, וכן בחשודים במעורבות בחטיפה ובפשעים נלווים.
על פי החקיקה, החשודים עלולים לעמוד בפני אישומים הכוללים טרור, שיתוף פעולה בזמן מלחמה, עבירות הקשורות לרצח עם והפרת ריבונות ישראל.
במקרים החמורים ביותר, בית הדין יהיה מוסמך להטיל עונש מוות.
הצעת החוק הוגשה במשותף על ידי חבר הקואליציה שמחה רוטמן מהציונות הדתית וחברת הכנסת מהאופוזיציה יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו.
רוטמן אמר כי החקיקה שולחת "מסר ברור וחד משמעי" לאויבי ישראל.
"מדינת ישראל לא תשכח ולא תסלח", אמר. "אלה שביצעו טבח, רצחו, אנסו וחטפו אזרחים ישראלים יעמדו לדין וישלמו את המחיר הכבד ביותר".
על פי החקיקה, הדיונים יתקיימו בפומבי בירושלים וישודרו לצופים. חברי כנסת אמרו כי ההליכים נועדו לא רק להעמיד לדין את החשודים, אלא גם לשמר ראיות למעשי הזוועה לצורך התיעוד ההיסטורי.
סעיף מרכזי אוסר על כל מי שיורשע במסגרת זו להשתחרר בעסקאות שבויים עתידיות או הסכמים דיפלומטיים.
תומכי החוק טענו כי מערכת המשפט הקיימת בישראל אינה מותאמת לטיפול בפשעים בסדר גודל כזה.
"ההיקף והחומרה הייחודיים של הזוועות מציבים אתגר חסר תקדים", נכתב בהסברי הצעת החוק, תוך ציון מספר זירות הפשע, החשודים והקורבנות, לצד הקשיים באיסוף ראיות בזמן מלחמה.
החוק מאפשר לשופטים, בנסיבות מסוימות, לסטות מנהלי הוכחות סטנדרטיים. הוא גם מחייב הליך ערעור אוטומטי בכל מקרה הכרוך בעונש מוות, גם אם הנאשם מסרב לערער.
למרות התמיכה הרחבה, החקיקה עוררה ביקורת מצד גורמים מסוימים בקואליציה במהלך הדיונים. המבקרים טענו שהתהליך עלול להיות ארוך ובירוקרטי מדי, והזהירו כי פרטים הנוגעים ליישום עונש המוות הושארו לתקנות ממשלתיות עתידיות.
כמה חברי כנסת גם הטילו ספק בעלות המוערכת של בית הדין, שהוערכה בין 2 מיליארד שקל (690 מיליון דולר) ל-5 מיליארד שקל (1.7 מיליארד דולר).
במרץ, הכנסת אישרה חקיקה נפרדת המאשרת את עונש המוות לפלסטינים המורשעים ברצח ישראלים. מכיוון שהחוק אינו רטרואקטיבי, הוא אינו חל על חשודים המואשמים במעורבות במתקפת אוקטובר 2023.
אם ייושם, סעיף עונש המוות יסמן צעד נדיר ביותר בהיסטוריה המשפטית הישראלית.
האדם היחיד שהוצא להורג אי פעם על ידי ישראל היה אדולף אייכמן, אחד מהאדריכלים הראשיים של השואה. הוא נתלה בשנת 1962 לאחר שהורשע ברצח עם ובפשעים נגד האנושות. בתי המשפט בישראל גם גזרו דין מוות על ג'ון דמיאניוק בשנת 1988 בגין פשעים שבוצעו במחנות ריכוז נאציים, אך בית המשפט העליון הפך את ההרשעה בשנת 1993. הוא הורשע מאוחר יותר בגרמניה ונפטר בעת ערעור על פסק הדין.