מאת פסח בנסון • 2 בספטמבר 2025
ירושלים, 2 בספטמבר 2025 (TPS-IL) — ארכיאולוגים במרכז ישראל חשפו אחוזה חקלאית מרשימה בת 1,600 שנה בעיר כפר קאסם, המאירה באור חדש את חיי התרבות של קהילה שומרונית עתיקה, כך הודיעה רשות העתיקות בישראל ביום שלישי.
החפירה, שנערכה לקראת פיתוח מגורים חדש, חשפה מבנים המעוטרים בפסיפסים צבעוניים, מקוואות טהרה ובית בד לשמן זית.
"גודלם ופארם של המבנים שנחשפו, איכות רצפות הפסיפס שלהם, והמתקנים החקלאיים המתוחכמים, כל אלה מצביעים על עושרה והשפעתה של הקהילה השומרונית המקומית", אמרו אלה נגורסקי וד"ר דניאל לי גריסוולד, מנהלי החפירה.
האתר, הממוקם בתחום הארכיאולוגי הידוע כחירבת כפר חטא, בעל חשיבות היסטורית. מקורות עתיקים מתארים אותו כמקום הולדתו של מנאנדר, קוסם שומרוני ויורשו של שמעון המגוס, המוכר במסורת הנוצרית כאחד מראשוני המתגיירים. האחוזה הייתה בשימוש במשך כ-400 שנה, מסוף התקופה הרומית ועד התקופה הביזנטית (מאות רביעית–שביעית לספירה), ומספקת הצצה נדירה לשגשוג החיים השומרוניים בתקופה זו.
בין הממצאים הבולטים ביותר נמנית רצפת פסיפס השמורה במצב יוצא דופן, הכוללת דגם גיאומטרי צפוף לצד דימויים של צמחים וירקות. המדליון המרכזי מוקף בעלי אקנתוס ובתיאורים נדירים של ענבים, תמרים, אבטיחים, ארטישוקים ואספרגוס. ליד הכניסה, ארכיאולוגים חשפו כתובת יוונית ששרדה חלקית המאחלת לבעל הבית מזל טוב; השם הכתוב היה נפוץ בקרב שומרונים.
החלק הצפוני של האחוזה כלל בית בד, מחסן גדול ומקווה טהרה ציבורי. קרבת המקווה לבית הבד מרמזת על כך שהקהילה ייצרה שמן זית על פי חוקי הטהרה הדתיים.
"סוג זה של בית בד אופייני יותר לאזור ירושלים ולשפלת יהודה ופחות נפוץ בשומרון", הסבירה נגורסקי. בית הבד כלל שני אגפים: האגף הצפוני הכיל את אזורי הייצור העיקריים עם שני מכבשי בורג ואגן ריסוק גדול, בעוד שאגף הדרומי הכיל חדרים עזר.
במהלך מאות השנים, האחוזה עברה שינויים משמעותיים. "פאר המבנים הוחלף בייצור חקלאי מעשי. קירות חדשים נוספו על רצפות פסיפס, ועמודים ובירות מעוטרים שולבו מחדש בבנייה", אמרה נגורסקי. היא הציעה ששינויים אלה עשויים להיות קשורים למרידות השומרוניות תחת השלטון הביזנטי, סדרת התקוממויות במאות החמישית והשישית נגד חוקים אימפריאליים מגבילים.
"מה שהופך את האתר הזה למרתק במיוחד הוא, שבניגוד ליישובים שומרוניים רבים אחרים שנהרסו במהלך מרידות אלה, אחוזת כפר קאסם נותרה בשימוש ושימרה את זהותה השומרונית, כפי שמעידות מנורות השמן הקרמיות שמצאנו", הוסיפה נגורסקי.
שר המורשת של ישראל, הרב עמיחי אליהו, אמר כי התגלית מדגישה את ההיסטוריה המשותפת של עמי הארץ העתיקים. "האחוזה מאירה פרק נוסף בסיפורם של יהודים ושומרונים באזור זה. קהילות אלה חלוקות בשורשים ובמסורות דתיות משותפות, ושתיהן התמודדו עם קשיים תחת שלטון עוין. עושרה ותחכום של אחוזה זו מראים ששומרונים חיו בארץ ישראל במשך מאות רבות, והותירו מורשת עשירה ורבת פנים".
השומרונים נפרדו מהיהדות המרכזית אי שם בין המאות השמינית לחמישית לפני הספירה, על רקע הבדלים בנוגע למסורת שבעל פה ולמרכזיותה של ירושלים. השומרונים מחשיבים את הר גריזים, ליד שכם (נבלוס), למקום הקדוש ביותר עלי אדמות.
כיום, כ-800 שומרונים חיים בישראל.