אחוות שורדות: טראומה משותפת הופכת לקשר עבור חיילות ישראליות בתהליך שיקום

שובר חדשות: פורסם לפני 3 שעות
פרויקט נשק, יוזמה של מייסדי "בלב אחד", הרב אוריאל ושבי ויגלר, הביא חיילות ישראליות פצועות לניו יורק לתמיכה.

מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 4 במאי 2026

ירושלים, 4 במאי 2026 (TPS-IL) — בקרב פצועי המלחמה בישראל, קבוצה הולכת וגדלה של חיילות מוצאת כוח בטראומה משותפת ובקשר הדדי בעקבות אחד הימים הקטלניים ביותר של המלחמה.

יוזמה חדשה בשם "פרויקט נשק" הביאה שמונה חיילות פצועות לניו יורק לשבוע של הפוגה שמטרתה בניית חוסן רגשי ותמיכה הדדית.

חיילות נושאות לעיתים קרובות, כפי שמגדירים המארגנים, "נטל שקט" בתוך קהילת פצועי המלחמה בישראל, כך אמרו הרב אוריאל ויגלר ואשתו, שבי ויגלר, מייסדי "בלב אחד". העמותה, שמרכזה בניו יורק, תומכת בחיילים ישראלים שנפצעו בפעולה באמצעות תוכניות נופש, שיקום וסיוע רגשי. "פרויקט נשק" פועל תחת חסותה.

"רצינו לתת להן מקום שבו הן לא צריכות להסביר את הכאב שלהן, אלא פשוט יכולות להיות נראות ונתמכות", אמרו בני הזוג ויגלר. "החוסן שלהן הוא פעימת הלב של הארגון שלנו".

כחלק מהתוכנית, המשתתפות הוטסו לניו יורק להפוגה מאינטנסיביות המלחמה וההתאוששות. המארגנים ציינו שהמטרה אינה בריחה, אלא פרספקטיבה – לאפשר לניצולות לעבד טראומה בסביבה תומכת.

"באנו לכאן לנשום", אמרו המשתתפות. "אנחנו כבר לא לבד".

בין המשתתפות הייתה שי בכר, ששרדה את מתקפות חמאס ב-7 באוקטובר בבסיס נחל עוז ליד גבול עזה, שם שירתה כעובדת סוציאלית צבאית שהוצמדה לחטיבת גולני של צבא ההגנה לישראל (צה"ל).

היא תיארה את השעות המוקדמות של הבוקר כמעבר פתאומי למצב מסכן חיים, במהלכו סייעה בתיאום תקשורת תוך כדי מחסה תחת אש.

"בשעה 6:25 בבוקר התעוררנו לפיצוצים", נזכרה בכר. "כ-20 מאיתנו, בעיקר אנשי מטה במדים, התחבאנו במקלט פתוח. היו חורים בקירות; ראינו אותם, אבל הם לא ראו אותנו".

כשהמצב התפתח, אמרה בכר שהשורדות נאלצו לסייע לפצועים בעודן תחת איום. במהלך כ-11 שעות, היא העבירה מידע למפקדים תוך כדי שמיעת קרבות בחוץ. היא סיפרה שאיבדה 46 חברות באותו יום.

"ראיתי רוע בהתגלמותו. הרחתי את האש", אמרה. "שרדנו, אבל משהו בתוכנו השתנה לנצח".

משתתפת נוספת, עדי נעמי, תיארה כיצד התחבאה תחת שולחן עם טכנאי במשך כ-12 שעות, חמושה רק בסכיני מטבח, תוך כדי שמיעת האלימות בחוץ בבסיס כיסופים.

"שמענו צעקות בערבית ממש מחוץ לחלון", אמרה. "פשוט החזקנו את הסכינים האלה, בתקווה שהם יגנו עלינו מהגרוע מכל". השתיים חולצו לבסוף על ידי חיילים.

עבור המשתתפות, הטיול לא הוצג כתיירות אלא כסוג של התאוששות קולקטיבית. רבות אמרו שמצאו הבנה בקרב אחרים שחוו אירועים דומים.

"בשבוע הזה, אנחנו לא מנסות להיות חזקות כל הזמן", אמרה הקבוצה. "אנחנו מפנות מקום לקושי, אבל גם לצחוק. אנחנו מכירות זו את זו בעומק שלא דורש הרבה מילים".

מטרת "פרויקט נשק", לדברי המארגנים, אינה להרחיק את המשתתפות מהמציאות, אלא לעזור להן לחזור אליה עם תמיכה רגשית נוספת. באמצעות יצירת קהילה משותפת של ניצולות, "בלב אחד" שואפת להבטיח שחיילות פצועות לא יתמודדו עם חוויותיהן לבד.

"אני מודה לאלוהים כל יום על מתנת החיים", אמרה בכר. "ואני חושבת על חברותיי שכבר אינן כאן. אין שעה שעוברת בלי לזכור אותן. גם להן הגיע טיול אחרי צבא".