מאת פשח בנסון • 2 בדצמבר 2025
ירושלים, 2 בדצמבר 2025 (TPS-IL) — מבקר המדינה ביום שלישי האשים את גופי הביטחון והביטחון הלאומי של המדינה בכשל, במשך שנים, בהגנה על חלק מהמתקנים האזרחיים והאסטרטגיים הרגישים ביותר של המדינה מפני איומי טילים, רקטות וכטב"מים – גם כאשר הסכנות הסלימו דרמטית במהלך שנתיים של מלחמה.
הדוח, שהוכן על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, סקר את הצעדים שננקטו מאז ביקורת משנת 2020 וקבע כי למרות אזהרות חוזרות ונשנות, שתי מלחמות גדולות ועשרות אלפי התקפות אוויריות, ליקויים ליבה נותרו ללא מענה ברובם. המבקר סוקר באופן קבוע את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה.
“אף אחד מהכשלים העיקריים שזוהו בביקורת הקודמת לא תוקן”, נכתב בדוח, שהזהיר כי תשתיות קריטיות נותרו פגיעות ברגעים של הסלמה חסרת תקדים.
הביקורת מדגישה את היקף האיום שישראל ניצבת בפניו מאז 7 באוקטובר 2023. מתחילת המלחמה ההיא ועד אוקטובר 2024, יותר מ-26,000 רקטות, טילים, כטב"מי תקיפה וכטב"מים מתפוצצים נורו לעבר ישראל. הסכנה גברה עוד יותר במהלך מבצע ישראל ביוני 2025 נגד איראן, כאשר טהרן ירתה יותר מ-500 טילים בליסטיים וכמעט 1,000 כטב"מים.
מערכות ההגנה האווירית הרב-שכבתיות של ישראל יירטו את רוב הקליעים, אך חלקם פגעו במתקנים אזרחיים וצבאיים. תקריות אלו, נכתב בדוח, “הדגישו את הצורך הדחוף בהגנה פיזית מחוזקת למתקנים חיוניים”, צורך שלטענת המבקר לא נענה. תשתיות קריטיות שנפגעו במהלך התקיפות כללו את נמל התעופה בן גוריון, בית הזיקוק בז"ן בנמל חיפה, מכון ויצמן למדע ברחובות, ובית החולים סורוקה בבאר שבע.
אנגלמן מצא כי הרשויות הישראליות כשלו בהשלמת משימות הכנה בסיסיות כגון מיפוי אילו מתקנים קריטיים דורשים הגנה מחוזקת, קביעת אופן אבטחתם, או גיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית ומתווקצבת. משרדים וסוכנויות דנו באחריויות, אך אף גוף לא נטל בעלות. בתוך מערכת הביטחון, נכתב בדוח, “אף אחת מהיחידות הרלוונטיות אינה רואה עצמה אחראית לנושא, קל וחומר אחראית לתיאום שלו”, וכתוצאה מכך נמשכת שנים של חוסר מעש.
מסמכים פנימיים המוזכרים בדוח מראים כי בכירים בלפחות גוף ממשלתי אחד הזהירו שוב ושוב את שר הביטחון בשנים 2019, 2021 ו-2022 מפני איומי טילים גוברים והיעדר תכנון לאומי. מכתבים אלו, כתב המבקר, נותרו ללא מענה.
גם לאחר פרוץ המלחמה, משרד הביטחון נקט רק “צעדים בודדים ומצומצמים”, ונכשל ביוזמה או השלמה של תהליך מיפוי המתקנים או הצגת תוכנית הגנה לממשלה. מנכ”ל משרד הביטחון ושרים ביטחון מרובים “לא קידמו טיפול בנושא”, נאמר בביקורת.
גם המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ספגה ביקורת על כישלונה להעלות את הנושא בפני הקבינט הביטחוני, למרות סמכותה החוקית לעשות כן. במשך שנים, המל"ל לא הציעה דיון קבינטי על פער ההגנה, גם לאחר שהביקורת משנת 2020 המליצה במפורש לעשות זאת. רק בסוף 2023 – לאחר פנייה של בכיר בגוף רגיש – החלה המל"ל בפעילות מצומצמת, לפי אנגלמן.
מכשול מרכזי נותר בהיעדר מסגרת חוקית או רגולטורית. “חוק החזית הפנימית” מקיף, שמטרתו להבהיר את האחריויות להיערכות לשעת חירום ולהסמיך את הממשלה להורות על אמצעי הגנה, תקוע בצורת טיוטה כבר ארבע עשרה שנים. החלטת ממשלה משנת 2011 שנועדה להנחות את הגנת התשתיות הלאומיות מעולם לא הורחבה כדי לכסות גופים רגישים נוספים, והותירה ואקום רגולטורי.
גם מחלוקות תקציביות עיכבו התקדמות. משרד הביטחון טען כי ביצור כל האתרים הרלוונטיים יעלה עשרות מיליארדי שקלים, מעבר למשאבים הזמינים, בעוד שמשרד האוצר טען כי מערכת הביטחון יכולה לספוג את ההוצאה. ללא הסכמה על מימון, לא הוצגה תוכנית לקבינט.
אנגלמן סיכם כי הכישלון הממושך בפעולה “מציב סיכון משמעותי למערכות לאומיות חיוניות”, במיוחד כאשר גורמים עוינים משתמשים יותר ויותר בנשק מדויק לטווח ארוך ובכטב"מים מתפוצצים. המבקר קרא לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל למפות באופן מיידי את המתקנים הקריטיים, להקים תוכנית רב-שנתית מתווקצבת, להגדיר אחריויות בין-סוכמתיות, לפתור מנגנוני מימון, ולקדם פתרונות חקיקתיים ורגולטוריים זמניים.
בתגובה לביקורת, משרד הביטחון מסר כי “הישרדותם של מתקנים חיוניים ושימור הרציפות התפקודית נמצאים בליבת האסטרטגיה של המשרד”, וכי גובשו תוכניות עבודה מפורטות. נמסר כי הוקם צו משותף של מחלקות המשרד, צה”ל וגופים נוספים למיפוי, תעדוף והגדרת חבילות ההגנה הנדרשות.
צעדים נוספים, מסר המשרד, כוללים הוספת אלמנטים מגנים למתקנים מרכזיים, שיפור התיאום עם צה”ל, ושדרוג הגנות באתרים בעדיפות גבוהה.
נושאים קשורים
