לקראת פרסום טיוטת חוק הזיכיון החדש לים המלח, שרת הגנת הסביבה עידית סילמן פנתה היום (21 בספטמבר) במכתב דחוף וחשוב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', וקראה לעגן בחוק את הקמת קרן ייעודית לשיקום ים המלח. קרן זו תתבסס על חלק מהכנסות המדינה מהזיכיון העתידי, ותבטיח מקור מימון יציב ורציף לשיקום האזור, שניזוק קשות בעשורים האחרונים.
הזיכיון הנוכחי, המתיר הפקת אשלג ומינרלים מים המלח, צפוי לפוג בשנת 2030. במשך ארבעה עשורים, מפלס הים ירד בכ-40 מטרים, בקצב ממוצע של 1.1-1.3 מטרים בשנה. הירידה החדה, הנגרמת בין היתר משאיבה תעשייתית, הובילה לסגירת רוב חופי האגן הצפוני, קריסת תשתיות, ונזק חמור למשאבי טבע, לחקלאות ולתיירות. פעילות בעל הזיכיון לבדה אחראית לכ-25% מירידת מפלס המים השנתית.
במכתבה, השרה הזהירה כי ללא קרן ייעודית, לא ניתן יהיה לספק מענה שיטתי להידרדרות האזור. לדבריה, הקרן נחוצה לא רק לשיקום מפגעים ולהנגשת חופים, אלא גם להיערכות לפרויקטים עתידיים, ובראשם תעלה לחיבור בין הימים. מדובר ביוזמה חשובה שהמשרד מקדם מזה זמן רב, ופתרון שיכול לעצור את ירידת מפלס המים וליצור יתרונות כלכליים נוספים (הפקת אנרגיה הידרואלקטרית, התפלת מים, תיירות ונופש).
"חידוש הזיכיון הוא הזדמנות היסטורית לתקן עוול מתמשך. המדינה חייבת להבטיח שההכנסות הציבוריות יושקעו בחזרה בסביבה, בהתיישבות ובתיירות באזור. קרן ייעודית לשיקום ים המלח, בדומה לקרן למרחבים פתוחים ולקרן לשיקום מכרות, היא הדרך היחידה להבטיח אחריות סביבתית וכלכלית. זוהי חובתנו כלפי הסביבה וכלפי הדורות הבאים", מסכמת השרה סילמן במכתבה.




























