מאת פסח בנסון • 24 ביולי 2025
ירושלים, 24 ביולי 2025 (TPS-IL) — פרויקט פיילוט ישראלי פורץ דרך המשלב מחקר אקדמי ויישום בעולם האמיתי מציע דרך חדשה לאספקת חשמל ידידותי לשבת לקהילות יהודיות אורתודוקסיות, תוך סיוע גם בהפחתת פליטות גזי חממה, כך הודיעה היום (חמישי) אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
היוזמה, שפותחה במסגרת מחקר באוניברסיטה הממוקמת בבאר שבע וכעת נבנית בעיר בני ברק, משתמשת במערכות אגירת אנרגיה לאיסוף חשמל מתחדש במהלך השבוע ואספקתו בשבת באופן התואם את ההלכה היהודית.
ממצאי המחקר על “חשמל כשר” הוצגו לאחרונה למשרד האנרגיה. היוזמה היא חלק ממאמץ לאומי רחב יותר להפחתת התלות במקורות אנרגיה מזהמים ולשיפור ביטחון האנרגיה.
עבור יהודים אורתודוקסים, השימוש בחשמל במהלך השבת – משישי בערב ועד מוצאי שבת – מורכב מכיוון שההלכה אוסרת סוגים מסוימים של עבודה ויצירה, כולל אלו הכרוכים בהדלקת אש, סגירת מעגלים חשמליים או גרימת שינויים ישירים במערכות חשמל. הדלקת או כיבוי אורות, התאמת מכשירי חשמל או הפעלת חיישנים עלולים להיחשב כהפרה של איסורים אלו. כתוצאה מכך, משפחות רבות שומרות מצוות מסתמכות על טיימרים, מערכות קבועות מראש או גנרטורים הנחשבים “ידידותיים לשבת” על פי הנחיות הלכתיות.
יתרה מכך, חלק מהרשויות הרבניות רואות בשימוש בחשמל מרשת החשמל הארצית במהלך השבת בעייתי, מכיוון שייצורו כרוך לעיתים קרובות בפעילויות אסורות כמו שריפת דלק או הפעלת מכונות.
הפתרון הוא מערכת אגירת אנרגיה מבוססת שכונה, האוספת ואוגרת אנרגיה מתחדשת – כמו אנרגיה סולארית – במהלך השבוע, ואז מפיצה אותה לבתים ולמבנים במהלך השבת ללא צורך בהתערבות אנושית פעילה. המערכת, הפועלת כרשת מיקרו, יכולה לשרת שכונות שלמות, בניינים בודדים, ואף דירות בודדות, ומציעה חלופה שקטה ולא מזהמת לגנרטורים פרטיים, תוך התאמה לחוקי הדת וקידום קיימות סביבתית.
“מכיוון שהקהילה הזו מחוברת באופן הדוק ומונחית על ידי הנהגה דתית, התמקדנו בפתרון שמתאים הן ליעדי האנרגיה של ישראל והן לאורח חייהם,” אמרה ד”ר תהילה קלג’י, אחת החוקרות המובילות של המחקר. כמעט כל 210,000 תושבי בני ברק הם אורתודוקסים. העיר מושבתת לחלוטין במהלך השבת ללא תחבורה ציבורית או עסקים פתוחים.
כיום, משפחות רבות מהציבור החרדי משתמשות בגנרטורים יקרים ושקטים לאספקת חשמל בשבת. מכונות אלו אינן מרעישות, אך עדיין מזהמות. המערכת החדשה מציעה חלופה נקייה יותר, שקטה יותר, ואולי אף זולה יותר – אם תקבל אישור רבני.
ד”ר חן כהן, חוקר נוסף בצוות, אמר כי הממצאים מראים “שהקהילה החרדית מוכנה לתמוך במאמצים סביבתיים אם הפתרון יכבד את ערכיה הדתיים”.
כדי להבין כיצד הקהילה עשויה להגיב, ראיינו החוקרים 23 אנשים – כולל רבנים, מומחי אנרגיה ופקידים ציבוריים – וקיימנו קבוצות מיקוד עם משפחות דתיות בארבע ערים. הם בחנו חששות של אנשים בנוגע לעלות, אמון בממשלה, כללים דתיים וגישה לטכנולוגיה.
חלק מרכזי בפרויקט היה עבודה עם רבנים מכובדים כדי להבטיח שהפתרון עומד בדרישות ההלכה היהודית. אחד מהם, הרב בנימין הוטא, סייע לעצב הן את הצד הדתי והן את הצד המעשי של מודל האנרגיה החדש.
מתן שטרית, סטודנט לדוקטורט שסייע להוביל את המחקר, הסביר שהמערכת יכולה לעבוד ברמות שונות: עבור שכונות, בנייני דירות, ואף בתים בודדים. “זו יכולה להיות נקודת מפנה – לא רק עבור החרדים, אלא עבור כל הישראלים,” אמר.
אם יצליח, פרויקט זה יכול להפחית זיהום, להוריד חשבונות חשמל, ואף להקל על הלחץ על רשת החשמל הארצית של ישראל. החוקרים מאמינים שהוא יכול לשמש גם כמודל לקהילות מסורתיות או דתיות אחרות ברחבי העולם.
ד”ר קלג’י הוסיפה כי הפרויקט מדגים כיצד מסורת דתית, אמון קהילתי וטכנולוגיה מודרנית יכולים לעבוד יחד. “זו יכולה להיות תחילתן של דרכים חדשות להביא חדשנות לכל מיני שירותים ציבוריים,” אמרה.
