המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (20 בנובמבר) תזכיר חוק להערות ציבור בנוגע לתיקון חוק הטיפול באריזות, התשע"א-2011 (אתר נבו, בעברית). תזכיר החוק נועד לשפר את השירות לציבור, לפתוח את שוק הפסולת הארוזה לתחרות מאוזנת ומפוקחת, להגדיל את שיעורי המיחזור ולשפר את הפיקוח והאכיפה על יישום החוק על ידי יצרנים ויבואנים.
הצעת המשרד לתיקון החוק מתפרסמת בעקבות עבודת צוות בין-משרדי שבחן את פתיחת שוק הפסולת הארוזה לתחרות ופרסם את המלצותיו ביולי 2024. ההמלצות קבעו: תחרות בין גופים מוכרים בחוק האריזות מחייבת תיקון חקיקתי כדי להבטיח רמת שירות נאותה לציבור והקמת מנגנון לאיזון ותיאום בין ההכנסות מדמי הטיפול המשולמים על ידי יצרנים ויבואנים לבין ההוצאות לשירות המגזר הביתי באמצעות הרשויות המקומיות. לאור המלצות אלו, ערך המשרד תהליך מקיף של הערכת השפעות רגולטוריות (RIA) וגיבש הצעה לתיקון החוק.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "אנו ממשיכים לקדם את מהפכת הפסולת, הפעם על ידי פתיחת שוק האריזות לתחרות מפוקחת בין גופים מוכרים, באופן שישפר את השירות לצרכנים ויעלה את יעדי המיחזור. תיקון חוק האריזות יקדם צעדים מעשיים להפחתת הטמנה, קידום כלכלה מעגלית והתמקדות בפסולת ביתית, שבה זרם האריזות משמעותי. הדבר יניב חיסכון של מיליוני שקלים בשנה לרשויות המקומיות ויספק שירות טוב יותר לציבור".
אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר למגזר המוניציפלי, חינוך וקהילה: "פסולת אריזות היא הזרם היבש הגדול ביותר בפסולת הביתית. הגדלת שיעורי המיחזור שלה תפחית את ההטמנה ותוביל לחיסכון משמעותי לרשויות. זהו צעד מרכזי ביישום אסטרטגיית המשרד לשנת 2030".
תיקונים מרכזיים מוצעים
- העלאת יעדי המיחזור בחוק לפי הסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי.
- קביעת יעד מיחזור למגזר הביתי, שלפיו לפחות 50% מפסולת האריזות ייאספו מבתי אב.
- פתיחת השוק לתחרות בין גופים מוכרים, לצד מנגנון תיאום ואיזון לשמירה על רמת השירות לציבור.
- הרחבת השימוש בפחי מיחזור למיחזור מוצרים נוספים העשויים מחומרים כגון פלסטיק, זכוכית, מתכת, נייר וקרטון, שאינם בהכרח אריזות.
- רישום חובה בפנקס יצרנים ויבואנים שיהיה שקוף לציבור ולגופי האכיפה לשיפור הבקרה והפחתת תופעת יצרנים ויבואנים המפרים את החוק.
- חיזוק מנגנוני הפיקוח בחוק.
תזכיר החוק פתוח להערות ציבור באתר החקיקה הממשלתי (בעברית) החל מ-(20 בנובמבר 2025) ועד (10 בדצמבר 2025).
הרחבה
חוק הטיפול באריזות, התשע"א-2011 (אתר נבו, בעברית) נועד להפחית את ההשפעה השלילית של פסולת אריזות על הסביבה. לשם כך, נקבעו בו הסדרים להפחתת כמות פסולת האריזות, מניעת הטמנתה ועידוד שימוש חוזר בה. החוק מיישם את עקרון "המזהם משלם" ומטיל אחריות יצרן מורחבת (EPR) על יצרנים ויבואנים של אריזות. זאת, לרבות חובת דיווח, אחריות כספית לטיפול בפסולת הנוצרת ממוצרי האריזה שהם הכניסו לשוק, והתחייבות לעמוד ביעדי מיחזור, לפי סוג חומר האריזה, לרבות יעד מיחזור כולל.
לשם מילוי התחייבויותיהם, החוק מחייב יצרנים ויבואנים להתקשר עם גוף מוכר. זהו תאגיד שקיבל את אישור המשרד לפעול ליישום החוק, ותפקידו היחיד הוא לבצע פעולות למימוש התחייבויות היצרנים והיבואנים. יצרנים ויבואנים מממנים את פעילות הגוף המוכר באמצעות דמי טיפול.
מאז כניסת חוק האריזות לתוקף, הוענק אישור לגוף מוכר יחיד – תמיר, תאגיד מיחזור יצרנים בישראל בע"מ. אף שתאגיד תמיר עמד ואף עלה על יעדי המיחזור שנקבעו בחוק לאורך השנים, רוב ההישגים נובעים מאיסוף פסולת מעסקים (כ-75%). יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים או אריזות שירות – שאינם קשורים לתמיר ואינם משלמים לה דמי טיפול – מפרים את החוק וגורמים נזק כלכלי וחברתי.
כל מוצר שאנו רוכשים היום מגיע באריזה אחת או יותר. אריזות מיוצרות בכמויות אדירות, ורובן מיועדות לשימוש חד-פעמי או מוגבל. לאריזות נפח גדול ביחס למשקלן. נפחן ומורכבות החומרים מהם הן עשויות מטילים נטל כלכלי ולוגיסטי על מערכות ניהול הפסולת.
על פי תוצאות סקר הפסולת שפרסם המשרד להגנת הסביבה באוגוסט 2025, 25% ממשקל הפסולת הביתית המעורבת בפח הירוק הם פסולת אריזות ומיכלי משקה, ו-47% מנפחה. אף שפסולת זו אסורה על פי חוק, היא מגיעה להטמנה, וטיפולה עולה לרשויות המקומיות ממון רב.
הטמנת פסולת גורמת לנזקים סביבתיים רבים, לרבות תפיסת שטח, זיהום אוויר וקרקע, ופליטת גזי חממה. חומרי הגלם המוטמנים, אף שעשויים להיות בעלי ערך כלכלי חיובי, נגרעים מהתעשייה והכלכלה והולכים לאיבוד. לעומת זאת, פסולת אריזות המושלמת לפחי המיחזור הייעודיים – הפח הכתום, הפח הסגול, הפח הכחול ונקודות איסוף קרטון – מגיעה למיחזור או לטיפול ראוי, הממומן על ידי היצרנים והיבואנים של האריזות.
לשיפור התועלות הסביבתיות והמנגנונים שנקבעו בחוק, מוצע להעלות את יעדי המיחזור ולהנגיש את המיחזור באופן כללי לציבור הרחב. מוצע עוד כי יוכר מיחזור של פסולת בעלת מאפיינים דומים לפסולת אריזות (למשל: חלקי צעצועי פלסטיק, מחבתות מתכת, כוסות זכוכית), ובלבד שפסולת זו תיאסף בפחי המיחזור הייעודיים. הצעה זו תפשט את החינוך הציבורי ותוביל לעלייה בכמויות המיחזור ולירידה בהטמנה, אשר יקלו על הנטל הן על הרשויות המקומיות והן על היצרנים והיבואנים, ולכן עולה בקנה אחד עם אסטרטגיית המשרד וההנחיות האירופיות.
ביוני 2025, המשרד להגנת הסביבה פרסם תזכיר לתיקון חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 (בעברית). גם תזכיר זה מציע להעלות את יעדי המיחזור של מכלי משקה ולשפר את השירות לציבור. פרסום תזכירים אלו הוא חלק מהמדיניות המקודמת על ידי המשרד להגנת הסביבה לכלכלה בת-קיימא של פסולת.