מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 19 במאי 2026
ירושלים, 19 במאי 2026 (TPS-IL) – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מקדמת הצעת חוק שנויה במחלוקת, אשר תעביר את ניהול העתיקות ביהודה ושומרון לשליטה אזרחית ישראלית ישירה, צעד שלטענת מבקריו מהווה בפועל סיפוח.
הוועדה, בראשות ח"כ צבי סוכות ממפלגת הציונות הדתית, התכנסה ביום שני כדי להתחיל בהכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. המחוקקים קבעו דיונים נוספים עד אמצע השבוע במטרה לקדם את ההצעה במהירות, על רקע הסבירות הגוברת לבחירות מוקדמות.
יוזם החוק, ח"כ עמית הלוי מהליכוד, אמר כי הוא מקווה שהחקיקה תושלם בימים הקרובים. בנאום במהלך ישיבת הוועדה, הוא תיאר את היוזמה כבעלת היקף תרבותי ומשפטי כאחד. "אנחנו עושים שני דברים," אמר. "אחד הוא יצירת גוף מסודר האחראי על האוצרות הרוחניים והתרבותיים שלנו ביהודה ושומרון, והשני הוא לעשות זאת באמצעות חקיקה ישראלית."
על פי ההצעה, הסמכות על פעילות ארכיאולוגית תועבר מהמנהל האזרחי של משרד הביטחון לגוף אזרחי חדש בשם "רשות המורשת של יהודה ושומרון". כיום, רשות העתיקות דחתה בקשה קודמת לקחת אחריות על האזור, והותירה את הפיקוח בידי יחידת הארכיאולוגיה הפועלת תחת מתאם פעולות בשטחים (מתפ"ש), שהיא חלק ממסגרת משרד הביטחון.
תומכים טוענים כי המנהל האזרחי אינו מותאם להתמודדות עם אתגרי שימור וחפירת אתרים. מבקרים מזהירים כי מהלך זה עלול לגרום לכך שכל הארכיאולוגיה הישראלית תיאסר לשיתוף פעולה בינלאומי.
אם תאושר, הרשות החדשה תוסמך לבצע חפירות, עבודות שימור, מחקר ופיתוח אתרים, וכן לנהל ולשקם עתיקות. היא תחזיק גם בסמכות לרכוש או להפקיע קרקעות הנחשבות נחוצות להגנה ופיתוח של אתרי מורשת ארכיאולוגיים ותרבותיים ברחבי האזור.
כפי שדווח על ידי שירות העיתונות של ישראל בשנת 2025, ארכיאולוגים ישראלים מוצאים עצמם למעשה ברשימה שחורה בקהילה האקדמית הבינלאומית, ואינם יכולים לפרסם ממצאים מיהודה ושומרון. מומחים אמרו ל-TPS-IL כי המדיניות המונעת מפוליטיקה בעולם הארכיאולוגיה האקדמי מובילה למחיקת ההיסטוריה המקראית. הם הוסיפו כי הרשות הפלסטינית שואפת במכוון למחוק ראיות לקשר היהודי לארץ, ובכך מסכנת אתרים בעלי ערך היסטורי.
בממצאים ביהודה ושומרון אתרים יסודיים לארכיאולוגיה המקראית. חברון היא קבר האבות המקראיים והייתה בירת דוד המלך. בשילה שכן המשכן עד ששלמה המלך השלים את בניית בית המקדש הראשון. אברהם בנה מזבח באזור שכם (היום נבלוס), ומחוץ לעיר נמצאים הר גריזים והר עיבל, שם נשאו בני ישראל סדרת ברכות וקללות לאחר כניסתם לארץ הקודש. בקרבת מקום נמצאת סבסטיה, בירת ממלכת ישראל עם מקדשיה וארמונותיה.
בממצאים ביהודה ושומרון נכללים גם שרידים מכל תקופה כמעט בהיסטוריה האנושית – מיישובי קדם, דרך ערי כנען, ממלכות ישראל, ועד התקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית והעות'מאנית.
