מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 25 בינואר 2026
ירושלים, 25 בינואר 2026 (TPS-IL) — מדענים חשפו מעגל עצבי נדיר וחד-משמעי המתפקד כמתג "הפעלה/כיבוי", ומפגין הבדלים בולטים בין זכרים לנקבות. הגילוי, שנעשה על ידי חוקרים בישראל וקנדה, עשוי לשנות את הבנתנו כיצד מין, ניסיון והורמונים מתקשרים במוח – ובהמשך להשפיע על גישות להתנהגות חברתית, בריאות הנפש והורות, כך הודיעה האוניברסיטה העברית בירושלים.
המחקר, בהובלת ד"ר תמר ליכט וד"ר דן רוקני מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה (IMRIC) באוניברסיטה העברית בירושלים, זיהה קבוצה שלא הייתה ידועה קודם לכן של נוירונים באמיגדלה המדיאלית, אזור במוח המעורב בהתנהגות חברתית, עיבוד רגשי ורבייה. מה שמייחד את האשכול הזה הוא דפוס הפעילות הבינארי שלו: הוא פעיל באופן עקבי אצל נקבות אך ברובו לא פעיל אצל זכרים, ומופעל רק במהלך אירועים חברתיים או רבייתיים משמעותיים.
“זוהי קבוצה מובחנת של נוירונים שמתנהגת כמעט כמו מתג ביולוגי, המשקף מין ומצב חברתי בצורה חזקה מאוד,” אמרה ד"ר ליכט. “רוב ההבדלים המיניים במוח הם עדינים ומפוזרים. מה שהפתיע אותנו כאן היה הבהירות של האות.”
המחקר, שפורסם בכתב העת המוערך Proceedings of the National Academy of Sciences, מראה גם שפעילות האשכול דינמית, לא קבועה. אצל זכרים, הוא מופעל רק לאחר מגע מיני או ניסיון רבייתי, מה שמדגים שהמוח יכול להתאים מעגלים עצביים בהתבסס על אירועי חיים. לפני בגרות מינית, זכרים ונקבות מפגינים רמות פעילות דומות, אך לאחר גיל ההתבגרות, האשכול נעלם אצל זכרים עד שמופעלים הטריגרים החברתיים או הרבייתיים הללו.
“זה מראה שהמוח יכול ‘להפוך’ מצבים עצביים כדי להתאים לנסיבות חברתיות ורבייתיות,” אמר ד"ר רוקני. “זו דוגמה לאופן שבו ניסיון יכול לעצב התנהגות באופן שונה אצל זכרים ונקבות.”
הצוות מצא שהאשכול רגיש לפרולקטין, הורמון המשתחרר לאחר מגע מיני ומשפיע על התנהגויות חברתיות והוריות. הקשר לפרולקטין משמעותי מכיוון שהוא מראה שאותות הורמונליים הקשורים לחוויות חברתיות ורבייתיות יכולים לווסת באופן דינמי מעגל עצבי ספציפי, המותאם למין – ולא הבדלים מיניים קבועים או כאלה הנקבעים אך ורק על ידי טסטוסטרון או אסטרוגן.
מכיוון שרוב ההבדלים המיניים הידועים במוח הם הדרגתיים וחופפים, הגילוי של מתג עצבי חד-משמעי ומוגדר מבחינה פונקציונלית הוא נדיר. על ידי שילוב מין, ניסיון חברתי ותגובתיות הורמונלית, אשכול זה מספק יעד מוחשי לחקר האופן שבו מעברי שלבי חיים ואינטראקציות חברתיות מעצבים התנהגות, לדברי המדענים.
הממצאים עשויים לסייע להסביר מדוע זכרים ונקבות מתנהגים באופן שונה בהקשרים חברתיים, מיניים או הורות, ומדוע מצבים נוירופסיכיאטריים מסוימים משפיעים על המינים באופן שונה. “הממצאים שלנו מספקים מסגרת להבנת האופן שבו המוח מארגן הבדלים הקשורים למין בהתנהגות באופן מובחן ומסתגל,” אמרה ליכט.
הגילוי עשוי להיות בעל השלכות חשובות גם על הורות, קשרים חברתיים ובריאות הנפש. מכיוון שפעילות האשכול מושפעת מחוויות חברתיות ורבייתיות וכן מפרולקטין, הוא עשוי להסביר כיצד זכרים ונקבות מגיבים באופן שונה לטיפול ואינטראקציה חברתית. הבנת מעגל זה עשויה לשפוך אור על הסיבה שמצבים נוירופסיכיאטריים מסוימים, כגון דיכאון, חרדה או הפרעות חברתיות, משפיעים על המינים באופן שונה, וייתכן שבעתיד ינחו את פיתוחן של תרפיות מבוססות הורמונים.
נושאים קשורים
