מאת פסקח בנסון • 5 באוגוסט 2025
ירושלים, 5 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — על רקע דאגה גוברת מזינוק במספר מקרי ההתאבדות בקרב חיילי צה"ל, קיימה ועדת משנה של הכנסת דיון מיוחד ביום שלישי כדי להתמודד עם מה שתואר כמשבר בריאות הנפש מעמיק בצה"ל.
נטע דגן, שסגן אסף דגן, אחיה התאום מחיל האוויר, התאבד בשנה שעברה, פנתה ברגש לוועדת המשנה למשאבי אנוש של ועדת החוץ והביטחון. "אסף ביקש לראות קצין בריאות הנפש מספר פעמים", אמרה. "חודש לפני שלקח את חייו, אמי הזהירה מפקד בכיר בחיל האוויר שהוא עומד להתאבד. התאבדות אינה גזירת גורל – בידינו לשנות זאת."
עדותה הדגישה את מה שתארה ככישלון מוסדי הרסני. "בעוד שמפקדיו גילו אמפתיה, חסר להם הבנה מקצועית", אמרה. "הם התמודדו עם חייל פצוע – פצוע פסיכולוגית – ולא זיהו זאת. המערכת כשלה עבורו."
תא"ל אמיר ואדמני, ראש מטה אגף כוח האדם בצה"ל, אישר כי 16 חיילים שמו קץ לחייהם בשנת 2025 עד כה, זאת לאחר 21 התאבדויות בכל שנת 2024. בעוד ששיעורי ההתאבדות בקרב חיילי שירות חובה נותרו יציבים יחסית, המספר זינק בקרב אנשי מילואים – אוכלוסייה שגדלה באופן חד מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. ואדמני הודה בפערים בגישה לבריאות הנפש, ואמר: "מקרים אחרונים מלמדים אותנו שחיילים המחפשים טיפול אינם יכולים להגיע כראוי למרכזי התמיכה שלנו."
צה"ל הגיב בהרחבת שירותי בריאות הנפש, פתיחת מוקדים הפועלים 24/7 והגדלת מספר יחידות הטיפול בסטרס קרבי והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), גם באזורי לחימה פעילים. "זמני ההמתנה לטיפול ירדו לשבוע-שבועיים בלבד", אמר תא"ל ד"ר כרמל קלה, ראש החטיבה הקלינית בפיקוד הרפואה. "השקנו גם מרכזים חדשים, הגברנו את פריסת המטפלים, והעצמנו את נוכחותנו ברצועת עזה כדי לפגוש את החיילים היכן שהם נמצאים."
הצבא גם הגדיל את מספר קציני בריאות הנפש בכל היחידות ויצר תוכניות חדשות המכוונות לתסמיני טראומה בחיילים סדירים. אנשי מילואים החוזרים מפעילויות אינטנסיביות, כמו אלו שברצועת עזה, זוכים כעת ליוזמות חוסן מורחבות וטיפול פסיכיאטרי. "יחידת התגובה המבצעית שלנו מעסיקה כעת עשרות אנשי מקצוע המציעים טיפול קבוצתי, הערכה פסיכיאטרית והכוונה דרך תהליכי זיהוי", הוסיף קלה.
עם זאת, הדאגה נמשכת. ח"כ קטי שטרית (הליכוד) הזהירה מפני "צונאמי" של טראומה הפוקד את הדרגות. "בנינו ובנותינו הטובים ביותר נושאים בנטל כבד גם לאחר שעזבו את שדה הקרב. אין לנו את הפריבילגיה או הזמן לחכות", אמרה. "אני דורשת שקיפות מלאה וועדה ייעודית בעלת סמכות ברורה."
רועי וסרמן, לוחם מילואים בן 24 ששירת כחובש, שם קץ לחייו ב-31 ביולי לאחר יותר מ-300 ימי מילואים בחטיבה 401. יחידתו, האחראית על פינוי נפגעים, חוותה טראומה קשה במהלך פעולות ברצועת עזה. ב-27 ביולי, נמצא לוחם המילואים אריאל מאיר תמן, ששירת ביחידה האחראית על זיהוי חללים, מת בביתו באופקים.
ובמקרה נוסף מהתקופה האחרונה, דן מנדל פיליפסון, חייל בודד בן 19 מנורווגיה, מת ב-20 ביולי, חמישה ימים לאחר ניסיון התאבדות במהלך אימון בסיסי בחטיבת הצנחנים 202 של צה"ל. לפני שהצטרף ליחידתו הקרבית, פיליפסון השלים קורס הכנה לעולים חדשים בבסיס צבאי שמטרתו להקל על המעבר לחיים הצבאיים.
המרכז הארצי לטיפול בטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב דיווח במאי כי תסמיני PTSD שולשו בקרב חיילי צה"ל מאז פרוץ המלחמה.
חיילים רבים – במיוחד אנשי מילואים שחזרו לחיים האזרחיים – דיווחו על קשיים עם טראומה מתמשכת וחוסר תמיכה מספקת בבריאות הנפש.
בתגובה, ראש אגף כוח האדם בצה"ל, אלוף דודו בר-כליפא, אמר למחוקקים כי הורה על הקמת ועדת בדיקה בכירה שתבחן את התמיכה בחיילים משוחררים ואנשי מילואים שאינם בשירות פעיל. הפאנל כולל אנשי מקצוע בתחום בריאות הצבא, יועצים משפטיים, קציני נפגעים ופקידים ממשרד הביטחון.
הפרופסור יוסי לוי-בלז, פסיכולוג קליני ומנהל מרכז המחקר להתאבדות וכאב נפשי במרכז האקדמי רופין, הזהיר מוקדם יותר השנה שהתקופה המסוכנת ביותר עשויה להיות לאחר שהלחימה תפסק. "משברים קיצוניים, כמו ה-7 באוקטובר, מובילים לעיתים לירידה זמנית בהתאבדויות", אמר. "אך כאשר החברה מתחילה להתייצב, רבים – כמו אנשי מילואים – נותרים פגיעים ביותר מכיוון שקשייהם נמשכים. זו הסיבה שתקופה זו עשויה להיות מסוכנת אף יותר מבחינת סיכון להתאבדות."
ח"כ אלעזר שטרן, יו"ר ועדת המשנה ואיש צבא לשעבר, אמר: "איננו יכולים למנוע טראומה, אך אנו יכולים להבטיח שאף אחד לא יישאר להתמודד איתה לבדו. תמיכה בבריאות הנפש היא מחויבות מוסרית שמצילה חיים – באופן מילולי."
כ-1,200 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים וזרים נלקחו כבני ערובה במתקפות חמאס על קהילות ישראליות סמוך לגבול עזה ב-7 באוקטובר. מתוך 50 בני הערובה שנותרו, כ-30 נחשבים מתים.
