מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 7 באוגוסט 2025
ירושלים, 7 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — בהישג פורץ דרך לרפואה רגנרטיבית, חוקרים ממרכז שיבא ומאוניברסיטת תל אביב הצליחו לגדל אורגנואידים של כליה אנושית מתאי גזע ספציפיים לרקמה, המחקים באופן הדוק את תהליך התפתחות הכליה העוברית ברחם, כך הודיעו החוקרים ביום רביעי. מבני הכליה התבגרו במעבדה במשך יותר משישה חודשים – מה שהופך אותם לאורגנואידים הכליה המעובדים במעבדה בעלי תוחלת החיים הארוכה והיציבה ביותר עד כה. פריצת דרך זו פותחת דלת להתקדמות משמעותית באבחון מומים מולדים, טיפול במחלות כליה ובדיקת בטיחות תרופות במהלך הריון.
"זו הפעם הראשונה שמישהו הצליח לגדל כליה אנושית מתאי גזע ספציפיים לרקמה, אשר שורדת ומתבגרת במעבדה לתקופה ממושכת כל כך", אמר פרופ' בנימין דקל, שהוביל את המחקר. דקל הוא מנהל נפרולוגיה ילדים ומכון חקר תאי הגזע בבית החולים ספרא לילדים בשיבא, ומנהל המרכז סגול לרפואה רגנרטיבית באוניברסיטת תל אביב. "אנו למעשה רואים בחיים כיצד בעיית התפתחות מובילה למחלות כליה הנצפות בקליניקה, מה שיאפשר פיתוח טיפולים חדשניים".
המחקר פורסם לאחרונה ב-The EMBO Journal, כתב עת רפואי העובר ביקורת עמיתים.
אורגנואידים – גרסאות מיניאטוריות של איברים אנושיים הגדלות במעבדה – הם כלים רבי עוצמה לחקר הביולוגיה האנושית. עד כה, אורגנואידים של כליה שנוצרו מתאי גזע פלוריפוטנטיים היו מתחילים להתפרק לאחר כחודש, ולעיתים הכילו תאים מרקמות לא קשורות שפגעו בתוצאות הניסוי. לעומת זאת, האורגנואידים שגדלו במעבדתו של דקל פותחו מתאי גזע ספציפיים לכליה, אשר מתמיינים רק למבני כליה. טוהר זה מאפשר ניסויים מדויקים ותצפית ארוכת טווח על התפתחות הכליה כפי שהיא מתרחשת באופן טבעי ברחם.
"התהליך שצפינו בו תואם את שלבי גדילת הכליה ברחם עד כשבוע 34 להריון", הסביר דקל. "האורגנואיד יצר מבנים מרכזיים כגון תאי סינון דם, צינוריות כליה ומערכת השתן – מה שסיפק לנו מודל מדויק ומתמשך של הכליה האנושית המתפתחת".
ההשלכות של המחקר הן רחבות היקף. אחת היישומים המיידיים ביותר היא בחקר מומים מולדים. באמצעות מודל זה, מדענים יכולים לתמרן גנים ומסלולי איתות כדי לצפות כיצד מומים מתפתחים בזמן אמת. "כאשר חסמנו באופן סלקטיבי מסלול איתות מסוים, ראינו כיצד הוא הוביל למום מולד", אמר דקל. "תצפית חיה מסוג זה מעולם לא הייתה אפשרית בעבר, וזהו צעד משמעותי בהבנת מחלות כליה מולדות".
יישום טרנספורמטיבי נוסף הוא בדיקת בטיחות תרופות. מכיוון שהאורגנואיד דומה מאוד לכליה עוברית, חוקרים יכולים להשתמש בו כדי לבדוק כיצד תרופות הנלקחות במהלך הריון עשויות להשפיע על התפתחות הכליה. זה מספק דרך חדשה לסנן רעילות תרופתית ברחם – משהו שהיה מוגבל בעבר על ידי מגבלות אתיות וביולוגיות.
הפריצה נושאת גם פוטנציאל עצום לרפואה רגנרטיבית.
"העובדה שאנו יכולים לגדל תאי גזע של רקמת כליה מחוץ לגוף לאורך זמן פותחת את הדלת לרפואה רגנרטיבית – כלומר, השתלת רקמת כליה שגדלה במעבדה בחולים, או לחילופין שימוש באיתותים שהאורגנואיד מפריש כדי לתקן או לחדש כליה פגומה", אמר דקל. בעתיד, רקמות כאלה שגדלו במעבדה עשויות לסייע בטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית, ועלולות לעכב או אף למנוע את הצורך בדיאליזה או השתלות איברים מלאות.
מעבר לשימוש קליני, האורגנואידים מספקים לחוקרים מודל מתחדש וניתן להתאמה אישית למדע בסיסי. מכיוון שתאי הגזע של הכליה יכולים להילקח מחולים בודדים, מדענים יכולים ליצור אורגנואידים מותאמים אישית המשקפים את המבנה הגנטי הייחודי של אדם. אלה יכולים לשמש לאחר מכן לבדיקת אפשרויות טיפול אישיות או לחקר האופן שבו מוטציות ספציפיות משפיעות על תפקוד הכליה.
"זה נותן לנו מקור כמעט בלתי נדלה של תאי כליה שונים והבנה ברורה הרבה יותר של תפקידיהם השונים בבריאות ובמחלה", אמר דקל.
חשיבותה של אבן דרך מדעית זו חורגת מעבר לרפואה, אמר פרופ' דרור חרטס, יו"ר רשות המחקר בשיבא. "בשנים האחרונות אנו עדים לניסיונות להרחיק את ישראל ממרכזי השפעה בינלאומיים, והצלחות מדעיות מסוג זה הן תזכורת לכך שתרומתנו למחקר הרפואי והמדעי משמעותית ובלתי ניתנת להכחשה".
