מאת פסח בנסון • 8 בספטמבר 2025
ירושלים, 8 בספטמבר 2025 (TPS-IL) — בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר על ישראל, רבים מהישראלים ראו את הפידים שלהם מוצפים בזרם של דברי שטנה אנטי-ישראליים ואנטישמיים. מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית בירושלים מציע כי חשיפה כזו לשנאה מקוונת הותירה צלקות פסיכולוגיות מתמשכות. הממצאים מרמזים כי אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בישראל ובפזורה היהודית צריכים לשקול בדיקה לאיתור טראומה הקשורה לא רק לאלימות ישירה, אלא גם להתעללות מקוונת.
המחקר, בהובלת ד"ר דבורה שמולביץ', ראש המחקר האפידמיולוגי במרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש באוניברסיטה העברית, תחת פיקוחו של פרופ' מריו מיקולינצר, מצא קשר חזק בין מפגשים תכופים עם דברי שטנה דיגיטליים לבין רמות גבוהות יותר של תסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הממצאים נותרו משמעותיים גם לאחר התחשבות בחשיפה ישירה למתקפות, המלחמה המתמשכת ובעיות נפשיות קודמות.
"זה לא רק עניין של שפה פוגענית", הסבירה ד"ר שמולביץ'. "שנאה מקוונת יכולה לשמש כסוג של טרור דיגיטלי – להחמיר את השפעות הטראומה או אפילו לתפקד כאירוע טראומטי בפני עצמו."
למרות שהמחקר התמקד ביהודים ישראלים, השלכותיו חורגות מגבולות ישראל. גם קהילות יהודיות בחו"ל הותקפו בגלי שנאה אנטישמית מקוונת לאחר ה-7 באוקטובר, לצד תקריות בשטח בערים מניו יורק לפריז. מומחים מזהירים כי אותם מנגנונים שזוהו במחקר של האוניברסיטה העברית – חשיפה חוזרת ונשנית לשנאה מקוונת המעצימה טראומה ולחץ – משפיעים ככל הנראה גם על יהודי התפוצות.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Scientific Reports, סקר כמעט 4,000 מבוגרים יהודים ישראלים בדצמבר, חודשיים לאחר המתקפות. באמצעות כלים קליניים להערכת טראומה, החוקרים מצאו שכ-25 אחוז מהמשתתפים עמדו בסף הבדיקה להפרעת PTSD סבירה. כ-39 אחוז דיווחו כי נתקלו בדברי שטנה בפלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם או X לפחות פעם בשבוע מאז החלה המלחמה.
המספרים מצביעים על השפעה פסיכולוגית מרעישה. כל עלייה של סטיית תקן אחת בחשיפה לדברי שטנה דווחה הייתה קשורה לעלייה של 2.2 נקודות בציוני PTSD. "זה אולי נשמע כמו מספר קטן", אמר פרופ' מיקולינצר, "אבל במונחים סטטיסטיים, זהו אפקט משמעותי ועקבי באוכלוסייה."
החוקרים הדגישו גם שההשפעה הייתה בולטת הרבה יותר בקרב אנשים שדיווחו על קושי בניהול רגשותיהם. "עבור אנשים עם דיסרגולציה רגשית גבוהה, הקשר בין דברי שטנה ל-PTSD היה חזק משמעותית", אמר פרופ' מיקולינצר, וציין כי יחידים מסוימים עשויים להיות פגיעים במיוחד לעוינות מקוונת.
התוצאות מצביעות על שאלות רחבות יותר לגבי אחריות במרחב הדיגיטלי. מומחי בריאות הציבור מזהירים מזה זמן רב כי חשיפה לשנאה מקוונת עלולה לפגוע ברווחה. המחברים טוענים כי התערבויות אפשריות צריכות לכלול לא רק תמיכה קלינית, אלא גם אמצעים מערכתיים. הם מציעים שחברות טכנולוגיה יוכלו לחזק מודרציה מבוססת AI, בעוד שממשלות וארגונים אזרחיים יוכלו להרחיב קמפיינים להגברת המודעות הציבורית.
ד"ר שמולביץ' הדגישה כי גם נותני שירותי בריאות הנפש חייבים להתאים את שיטות העבודה שלהם. "המחקר הזה צריך להיות קריאת השכמה", אמרה. "אנחנו לא יכולים להניח שמה שקורה אונליין נשאר אונליין. עבור רבים, ההשפעה הרגשית אמיתית עמוקה – ופוגענית עמוק.