ירושלים, 10 ביוני 2026 (TPS-IL) – חוקרים ישראלים פיתחו ננו-חלקיקים שעיכבו את צמיחתם של גידולי סרטן שד אגרסיביים במודלים פרה-קליניים, ללא שימוש בכימותרפיה, נוגדנים או כל תרופה אחרת, כך עולה ממחקר חדש מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל.
הממצאים, שפורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי ACS Nano, מציעים גישה שונה לטיפול בסרטן: במקום להחדיר לגידול תרופה רעילה או ממוקדת, החלקיקים נראים כפועלים על ידי שינוי הסביבה החיסונית של הגידול וחסימת אינטראקציות מזיקות המסייעות לסרטן לצמוח.
"זה עדיף על הטיפולים הקיימים עם נוגדנים או כימותרפיה, שיש להם תופעות לוואי רבות", אמר פרופסור אסף זינגר, שהוביל את המחקר, ל"שירות העיתונות של ישראל".
המחקר התמקד בסרטן שד "טריפל נגטיב", סוג של מחלה הנחשב אגרסיבי במיוחד וקשה לטיפול. הוא מתקדם לעיתים קרובות במהירות ופחות מגיב לכמה טיפולים סטנדרטיים מכיוון שהוא חסר את הסמנים הביולוגיים הממוקדים על ידי תרופות רבות קיימות לסרטן שד.
החוקרים תכננו ננו-חלקיקים הנקראים MPsomes כדי להפריע למיקרו-סביבה של הגידול, הסביבה הביולוגית המסייעת לגידולים לשרוד, לגדול ולהימנע מהתקפות של מערכת החיסון.
תאי סרטן יכולים לתמרן תאי חיסון בסביבתם, הסביר זינגר. ביניהם מקרופאגים, תאי דם לבנים שבדרך כלל מסייעים להגן על הגוף. בגידולים מסוימים, מקרופאגים נמשכים למסלול הסרטן ומתחילים לתמוך בצמיחת הגידול במקום להילחם בו.
לדברי זינגר, ה-MPsomes פועלים כפיתיון ביולוגי. הם מתחרים על אתרי קשירה בסביבת הגידול ומסייעים למנוע מתאי חיסון מזיקים להגיע לגידול ולתמוך בהתפתחותו.
"במקום לתקוף ישירות תאי סרטן באמצעות כימותרפיה או נוגדנים, אנו יודעים לעשות זאת באמצעות ננו-חלקיקים שאינם נושאים תרופה ומתחזים לתאי דם לבנים", אמר זינגר ל-TPS-IL. "ואז הם מתחרים עם תאי דם לבנים על אתרי קשירה באזור הגידול, ואז אותם תאי דם לבנים שהיו אמורים לסייע לסרטן פשוט לא מגיעים לשם. ככל הידוע לי, אנחנו הראשונים שהוכיחו שחלקיקים ריקים – כלומר חלקיקים שאינם נושאים תרופה – יכולים להתנהג כך".
זינגר הוסיף כי הננו-חלקיקים הצטברו ברמות גבוהות סביב הגידול ועיכבו את צמיחת הגידול ברמה דומה לטיפולים קיימים.
המחקר מצא גם שהננו-חלקיקים שינו את הרכב תאי החיסון סביב הגידול. היו פחות תאי חיסון הקשורים לתמיכה בגידול ויותר תאים הקשורים לתקיפתו.
"בעכברות, הגידול הצטמק באופן משמעותי מאוד. הוכחנו שהחלקיקים הריקים אכן מונעים את התפתחות הגידול", אמר זינגר.
יתרון פוטנציאלי נוסף הוא הייצור. לדברי הטכניון, השיטה שפותחה על ידי החוקרים יכולה לייצר כ-20 מיליליטר של ננו-חלקיקים בדקה, או כ-1.2 ליטר בשעה.
בסיס החלקיקים עשוי ברובו מחומרים המסווגים על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כ"מוכרים באופן כללי כבטוחים" (GRAS), סיווג שיכול לסייע בפיתוח עתידי אם הטכנולוגיה תתקדם לקראת ניסויים בבני אדם.
זינגר הדגיש שהעבודה עדיין בשלב הפרה-קליני ונבדקה עד כה רק במודלים של עכברים. יהיה צורך בניסויים קליניים בבני אדם לפני שניתן יהיה לשקול את הגישה לשימוש רפואי.
"החלום שלי הוא להגיע עם זה למרפאה. ציר הזמן הצפוי הוא לפחות שמונה שנים, ואנו נפנה ל-FDA תוך שנתיים", אמר זינגר. "אני חושב שבזמן מאתגר, גילוי ממצאים מדעיים שיכולים להפיץ אור, זו המסר שלנו, וזו הסיבה שאני עושה את מה שאני עושה".
