ירושלים, 15 באפריל 2026 (TPS-IL) — ישראלים הפחיתו משמעותית פעילות גופנית, ישנו פחות ועברו לתזונה פחות בריאה במהלך המלחמה עם איראן, עם דפוסים דומים שנצפו בקרב ילדים, כך עולה מסקר של האוניברסיטה העברית בירושלים.
הממצאים מצביעים על כך שתנאי מלחמה לא רק משבשים שגרות יומיות, אלא מובילים להידרדרות רחבה יותר בהתנהגויות בריאותיות ברחבי משקי הבית, המשפיעות הן על מבוגרים והן על ילדים צעירים.
פרופסור נדב דוידוביץ', יו"ר הפורום הישראלי לבריאות וחבר המועצה הלאומית לבריאות, שלא היה מעורב בסקר, אמר ל"שירות העיתונות של ישראל" כי הממצאים מצביעים על מה שהוא תיאר כ"מגפה שקטה" שעלולה להיות לה השלכות ארוכות טווח על חוסנה של ישראל.
לדברי דוידוביץ', ההידרדרות בהתנהגויות הבריאותיות משקפת אפקט "אקוטי על כרוני", שכן האוכלוסייה נכנסה למלחמה הנוכחית כשהיא כבר מתוחה מהתמודדות עם מגפת הקורונה ומהיציבות הממושכת מהמלחמה מול חמאס.
"כשאתה מניח 30 חודשים של טראומה ושיבושים על גבי אוכלוסייה שעדיין התאוששה מהשגרה שלה, הגמישות של התנהגויות הבריאות מתחילה להישבר", אמר.
ד"ר רוני לוטן, מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה, שהובילה את הסקר, אמרה ל-TPS-IL כי השינויים נוטים להצטבר, כאשר ירידה בשינה קשורה לתזונה ירודה יותר ולירידה בפעילות גופנית, מה שמצביע על אפקט מצטבר ולא על שינויים בודדים באורח החיים.
"רצינו לכמת את התופעה הזו. והגענו למסקנה שלא מושם מספיק דגש על בריאות הציבור בזמן מלחמה. הדגש הוא על ביטחון והגנה, שזה חשוב, אבל אין דגש על איך לשמור על הרגלי בריאות בבית", הסבירה לוטן.
הסקר, שנערך בקרב 485 מבוגרים בגילאי 20-70 זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, בחן שינויים בהתנהגות בהשוואה לחודשיים שקדמו לה. החוקרים מצאו שכמעט שני שלישים מהמשיבים דיווחו על ירידה במספר הצעדים היומי, עם ירידה ממוצעת של כ-30 אחוז. גם פעילות גופנית שבועית ירדה בחדות, מממוצע של 3.8 פגישות ל-2.6.
דפוסי שינה הושפעו באופן דומה. כ-60 אחוז מהמשתתפים דיווחו על שינה פחותה, עם ירידה ממוצעת של יותר מ-13 אחוז.
גם הרגלי התזונה הורעו. קצת יותר ממחצית המשיבים אמרו שהם הגבירו את צריכת המזון האולטרה-מעובד, כמו חטיפים, ממתקים ומאפים. במקביל, 44 אחוז דיווחו על אכילה פחותה של פירות וירקות.
צריכת אלכוהול עלתה בממוצע של 31 אחוז, אם כי פחות מחמישית מהמשיבים דיווחו על שתייה מרובה יותר. בקרב מעשנים, כשליש אמרו שהם הגבירו את השימוש בסיגריות.
חשיפה לאזעקות צופות מלחמה התגלתה כגורם מפתח בעיצוב ההתנהגות. אנשים שחוו אזעקות תכופות יותר דיווחו על ירידות גדולות יותר בשינה ובפעילות גופנית. נשים נטו יותר מגברים לדווח על הרגלי תזונה מידרדרים, כולל צריכה גבוהה יותר של מזון אולטרה-מעובד.
המחקר בחן גם את ההשפעה על ילדים, ומצא שינויים נרחבים דומים.
בקרב הורים לילדים בגילאי 2 עד 10, 85 אחוז דיווחו על עלייה בזמן מסך. יותר ממחציתם אמרו שילדיהם צרכו יותר חטיפים וממתקים, בעוד שכמעט מחציתם דיווחו על עלייה בצריכת מזון מהיר וצריכה גבוהה יותר של משקאות ממותקים.
גם פעילות גופנית ושינה בקרב ילדים ירדו, כאשר יותר ממחצית ההורים דיווחו על ירידה בתנועה ויותר מ-40 אחוז דיווחו על משך שינה קצר יותר.
ממצאי הסקר, לדברי לוטן, מצביעים על השפעה רחבה של תנאי המלחמה על שגרות יומיות, המשפיעות הן על מבוגרים והן על ילדים בתחומי בריאות מרובים, ומדגישים את המידה שבה לחץ ממושך מעצב מחדש התנהגות יומיומית.
"לא ברור למי האחריות: מגזר בריאות הציבור, מועצות מקומיות, בתי ספר. מישהו צריך להבין איך לעזור לאנשים לשמור על הרגלי בריאות גם בזמן מלחמה, כי הם בהחלט מידרדרים", אמרה לוטן.
כשנשאלה אם הממשלה צריכה לקחת אחריות בהמשך, אמרה לוטן שהתשובה עדיין אינה ברורה. בהשוואה למגפת הקורונה, היא אמרה שגורמים מרובים יכולים למלא תפקיד, כולל בתי ספר וכלי תקשורת, שיכולים להציג יוזמות כמו תוכניות אימון ביתיות ושגרות יומיות מובנות.
סקר המשך מתוכנן לאחר סיום המלחמה כדי להעריך אם שינויים התנהגותיים אלו יימשכו או יתהפכו לאורך זמן.