מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 23 ביולי 2025
ירושלים, 23 ביולי 2025 (TPS-IL) — מחקר ישראלי חדש שפורסם ביום רביעי מערער על הנחות ארוכות שנים בנוגע להתמכרות לסמים ופותח אפיקים חדשים לטיפול.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי המוערך Science Advances, נערך על ידי מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומזהה מסלול מוחי שלא זוהה קודם לכן, אשר הופך פעיל יתר על המידה במהלך גמילה מקוקאין. נראה כי רשת "אנטי-תגמול" זו, הממוקמת ב-ventral pallidum (אזור במוח), מגבירה מצוקה רגשית ודוחפת אנשים בחזרה לשימוש בסמים – לא בשביל ה"היי", אלא כדי לברוח מה"לוו".
בהובלת פרופ' יונתן מ. קופצ'יק וסטודנטית לדוקטורט, לירן א. לוי, מהפקולטה לרפואה, המחקר הוא מהראשונים המראים כי אוכלוסייה ספציפית של נוירונים גלוטמטרגיים ב-ventral pallidum – אזור שבאופן מסורתי משויך לתגמול – למעשה מדכא פעילות דופמין ומעורר מצבים רגשיים שליליים במהלך הימנעות מהסם.
"זוהי רשת שמגבירה את עוצמת הסבל הרגשי," אמר פרופ' קופצ'יק. "היא לא רק עוקבת אחר הנאה – היא מקודדת את הכאב של אי-שימוש, והכאב הזה יכול להיות כוח מניע רב עוצמה להישנות."
החוקרים מצאו כי מעגל אנטי-תגמול זה הופך פעיל יותר במהלך גמילה ומחובר יותר למרכזים רגשיים אחרים במוח, מה שמגביר את רגישות המשתמש למתח ואי-נוחות. באופן מפתיע, כאשר הקוקאין מוצג מחדש, המעגל נרגע במהירות – ויוצר ניגוד חד שמחזק את מעגל החיפוש אחר הקלה.
אך התגלית המפתיעה ביותר הגיעה כאשר החוקרים דיכאו באופן ניסיוני את המעגל הזה. במקום להפחית את ההתנהגות המחפשת סמים, הדיכוי למעשה הגביר את המוטיבציה להשתמש בקוקאין.
"זה מרמז שהאי-נוחות שנוצרת על ידי רשת אנטי-תגמול עשויה לשרת מטרה הגנתית," אמר קופצ'יק. "זו הדרך של המוח לאותת על סכנה – למעשה יצירת מחיר רגשי לשימוש בסמים."
הממצאים מסמנים שינוי משמעותי באופן שבו מדענים מבינים התמכרות. במקום להתמקד אך ורק במרדף אחר הנאה, המחקר מגדיר מחדש הישנות כמענה לכאב רגשי בלתי פתור – ומזהה מנגנון עצבי קונקרטי מאחוריו.
בעוד שרוב הטיפולים הנוכחיים שואפים להפחית את מסלולי התגמול במוח, מחקר זה מציע כי התמקדות במעגלי הכאב הרגשי של הגמילה עשויה להציע נתיב יעיל יותר לטיפול.
פיתוח תרופות עתידי עשוי להתמקד בוויסות מעגל זה – לא כדי לכבות אותו לחלוטין, אלא כדי לכוונן את פעילותו להפחתת סבל רגשי מוגזם תוך שימור תפקידו המגן.
מכיוון שרבות מההתערבויות ההתנהגותיות הנוכחיות מבוססות על ההנחה שחיפוש אחר הנאה מניע הישנות, טיפולים חדשים עשויים לעבור להתמקד ישירות במצוקות הקשורות לגמילה, כגון חרדה, דיספוריה או רגישות יתר רגשית. פרוטוקולים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עשויים להיות מותאמים כדי לסייע לאנשים לסבול טוב יותר או למסגר מחדש מצבים רגשיים שליליים במהלך הימנעות.
יתר על כן, אם מעגל ה-ventral pallidum יתברר כמדיד באמצעות הדמיה או אותות ביולוגיים אחרים בבני אדם, ניתן יהיה להשתמש בו כסמן ביולוגי לזיהוי אנשים בסיכון גבוה להישנות, למעקב אחר תגובה לטיפול ולהתאמה אישית של טיפול בהתמכרות על בסיס פרופילי פעילות עצבית.
למרות שהמחקר התמקד בקוקאין, מנגנון אנטי-תגמול שזוהה עשוי להיות רלוונטי להפרעות שימוש בחומרים אחרות הכוללות תסמיני גמילה עזים, כגון אלכוהול או אופיואידים.
