מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נכשלת: ציון נכשל לסטודנטים מילואימניקים

סטודנטים בשירות מילואים במוסדות להשכלה גבוהה מביעים חוסר שביעות רצון מהתמיכה האקדמית לאחר שנתיים של מלחמה, כך עולה מדוח של מבקר המדינה.

מאת פסח בנסון ועומר נובוסלסקי • 18 בנובמבר 2025

ירושלים, 18 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — לאחר שנתיים של מלחמה, סטודנטים במילואים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מביעים חוסר שביעות רצון נרחב מהתמיכה האקדמית, כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם ביום שלישי. סטודנטים מילואימניקים שיתפו גם את "שירות העיתונות של ישראל" (TPS-IL) בחוויותיהם ממעבר חוזר ונשנה בין כיתות הלימוד ללחימה.

הדוח, שהוכן על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בחן כיצד מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הגיבה לגיוס חסר התקדים שבא בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. המבקר מבקר באופן קבוע את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה.

על פי הדוח, כ-60,000 סטודנטים – כ-18% מכלל הסטודנטים בישראל – שירתו במילואים במהלך שנת הלימודים תשפ"ד, כאשר רבים מהם שירתו תקופות ממושכות. כ-10,000 סטודנטים שירתו למעלה מ-90 ימים בין ינואר ליוני 2024, המהווים יותר ממחצית התקופה האקדמית.

“הסטודנטים נדרשו להתגייס לתקופות ממושכות לביטחון המדינה ואזרחיה; לפיכך, על המועצה להשכלה גבוהה והמוסדות להבטיח כי כל זכויותיהם המגיעות להם והמשאבים הנדרשים מאובטחים במלואם כדי למנוע, ככל הניתן, כל פגיעה בהתקדמותם האקדמית, המקצועית ותעסוקתית,” נמסר בדוח. המועצה להשכלה גבוהה היא הגוף הרגולטורי האחראי על פיקוח על מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל.

עם זאת, סקרים שערך מבקר המדינה חשפו ליקויים. בעוד ש-72% מהמוסדות סברו כי הסטודנטים שבעי רצון מאוד מהתמיכה האקדמית, רק 31% מהסטודנטים דיווחו על רמות שביעות רצון גבוהות. 41% מהסטודנטים שנסקרו ציינו כי אינם שבעי רצון מהסיוע שמוסדותיהם הציעו עקב היעדרויותיהם משירות מילואים.

הדוח מדגיש פערים בין מה שהסטודנטים מצאו כמועיל ביותר לבין מה שהמוסדות סיפקו בפועל. סטודנטים זיהו שיעורי תגבור, סיכומי הרצאות כתובים, קורסים מרוכזים ושבועות השלמה כמועילים ביותר, אך מוסדות רבים כשלו באספקת שירותים אלו באופן מספק.

סוגיות פיננסיות היו גם הן נושא קריטי. דוח אנגלמן מצא כי 12% מ-25 מוסדות שנסקרו לא סיפקו החזרי שכר לימוד מלאים לסטודנטים במילואים שפרשו מלימודיהם, ו-32% לא החזירו דמי רישום.

“המועצה להשכלה גבוהה לא קבעה הנחיות… בנוגע להחזרים כספיים עבור ביטול רישום והחזרי שכר לימוד לסטודנטים שנקראו לשירות מילואים ונאלצו לבטל או להפסיק את לימודיהם,” צוין בדוח.

ניצול תקציבי חשף בעיות נוספות. מוסדות השתמשו רק ב-124 מיליון ש"ח (38.45 מיליון דולר) מתוך 195 מיליון ש"ח (60.47 מיליון דולר) שהוקצו במיוחד לתמיכה בסטודנטים במילואים – פחות משני שלישים מהכספים הזמינים.
הביקורת תיעדה גם 1,423 סטודנטים במילואים שפרשו במהלך שנת הלימודים תשפ"ד. לא נערך ניתוח מקיף לזיהוי סיבות לנשירת סטודנטים, כך דיווח אנגלמן.

מלחימה לקמפוס ובחזרה

ראיונות עם סטודנטים מילואימניקים מאירים את ההשפעה האישית מאחורי הנתונים הללו. TPS-IL שינה את שמות הסטודנטים מכיוון שאף אחד מהם לא רצה להיחשף בשמו. כפי שאמר סטודנט אחד, “אני לא רוצה צווי מעצר.”

רוני, בן 29, הוא סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל. בשנתיים האחרונות הוא שירת 350 ימים ביחידת טנקים ויש לו עוד סבב מילואים בקרוב.

“הייתי בשנה האחרונה ללימודים כשהמלחמה החלה. נכנסתי לחמישה חודשי מילואים. ברור שכל תחילת שנת הלימודים ירדה לטמיון… למזלי, זו הייתה השנה האחרונה שלי, אז לא נשאר הרבה.”

הוא נזכר באתגרים של החזרה מקרב לקמפוס. “היו ימים שרק חזרתי מעזה. לראות אנשים חיים חיים יומיומיים רגילים – זו הייתה הלם מטורף. לוקח זמן להסתגל.”

ואז היו הנסיגות המקצועיות: “במשך שנתיים, לא היה לי מה לחפש מבחינת תעסוקה… כל חודשיים-שלושה היה לי מילואים. זה כמו גלגל שמתגלגל במורד גבעה – עם הזמן זה נהיה קשה יותר.”

בני, בן 25, לומד פסיכולוגיה וכלכלה, גם הוא באוניברסיטת אריאל. הוא שירת כ-300 ימים.

“היה לי קשה שמילואים פגעו ממש בתחילת שנת הלימודים… אבל ספציפית באריאל, הם מאוד, מאוד תומכים… הערכות חלופיות במקום מבחנים, מורים פרטיים, גמישות עם מטלות. אתה מרגיש את החיבוק למילואימניקים.”

הוא הוסיף, “צריכים לאפשר לך לצאת למילואים בראש שקט, או לפחות כמה שיותר שקט, ולא להיות כל הזמן בלחץ של ללמוד באמצע שום מקום. היו אנשים שפתחו ספרי לימוד בעזה.”

אורי, סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, עשה 370 ימי מילואים. “מאז המלחמה, המילואים עצמם הפכו לשגרה שלי וכל השאר ירד למקום נמוך יותר… המעבר מקבלת החלטות חיים ומוות לישיבה בכיתה הוא אינטנסיבי. זה דורש הרבה כוח נפשי,” הוא אמר ל-TPS-IL.

“מה שהייתי רוצה שהציבור יבין זה שיש פער עצום סביב חווית המלחמה עצמה בין החברה האזרחית לצבאית. בעוד שהחברה האזרחית הסתגלה מזמן למצב, אלו שנמצאים במילואים ממשיכים לחוות את המלחמה בשיאה,” הוא הוסיף.

לימודיה של מיכאל בפוליטיקה ותקשורת במרכז האקדמי רב-תחומי בירושלים הופרעו על ידי 350 ימי מילואים.

“המכללה מתחשבת מאוד. פטורים מקורסים עזרו לי הכי הרבה… יכלו להגיד לסטודנט להתמודד עם זה, אבל הם באו לעזרתו,” הוא אמר ל-TPS-IL.

“הפטורים מהקורסים הם הדברים שעזרו לי הכי הרבה. העובדה שנתנו לי פטור מקורס והפחיתו את העומס שלי,” הוא הוסיף.

מבקר המדינה המליץ למועצה להשכלה גבוהה לפתח תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לתמיכה בסטודנטים במילואים, להקים מנגנוני פיקוח שיטתיים, לחייב סקרי שביעות רצון תקופתיים, ולבחון אפשרויות לדרוש ממוסדות לספק החזרים מלאים לסטודנטים שנאלצו לפרוש עקב שירות צבאי.

“צעדים אלו ישקפו את מחויבות המדינה לחיילי המילואים אשר הקריבו וממשיכים להקריב רבות למען מדינת ישראל ותושביה,” נמסר בדוח.