אלפי אנשים התאספו מחוץ לבית האופרה בתל אביב לחלוק כבוד לאייקון המוזיקה הישראלי, מתי כספי, ביום שני.
"להיות כאן היום, לראות כל כך הרבה אנשים באים לכבד אותו, זה באמת מראה את עומק ההשפעה של מתי. המוזיקה שלו לא הייתה רק שירים – היא הייתה חלק מכל חיינו, וכל מי שהכיר אותו מרגיש את האובדן הזה עמוקות", אמר המוזיקאי דני רובס לשירות העיתונות של ישראל. רובס שיתף פעולה עם כספי בפרויקטים רבים במשך 40 שנה.
כספי, בן 76, נפטר מסרטן בבית החולים איכילוב בתל אביב יום קודם לכן. ארונו הוצב בכיכר בזמן שהקהל חלף על פניו, בעוד שיריו נוגנו ברקע, וזכו למחיאות כפיים מהמעריצים.
בטקס הלוויה, בהנחיית נועם סמל, הונחו זרי פרחים מארגונים שונים ונשאו דברים ראש העיר רון חולדאי ומשתפי הפעולה הוותיקים של כספי, ביניהם ריקי גל, שלמה גרוניך ודני רובס. השתתפו גם סולני האופרה הישראלית, בראשות עדי כהן, והמנהל המוזיקלי דודי זרע.
"באתי לכבד את מתי גם כמלחין וגם כאדם. הוא הלחין את השירים שלי, כולל 'איזבל', ומעבר להיותו גאון מוזיקלי, הוא ידע את האנושיות שבדבר – את הדרך לדבר לאנשים. הוא היה בא לחזרות, יוצר אווירה טובה, אף פעם לא מתרברב, אלא מנחה ומעורר השראה בשקט. הוא היה משהו מיוחד", אמר המלחין עקיבא נוף ל-TPS-IL.
"נהגתי לשיר באפר-איי, ול'איזבל' הוא אמר לי לפני ההקלטה, 'בוא נעשה חזרה, ובמהלך החזרה, אל תתאמצי, תשיר בקול נמוך'", נזכר נוף ב-TPS-IL. "שרתי בקול נמוך, ואחרי החזרה אמרתי, 'טוב, עכשיו בוא נקליט', והוא ענה, 'זה כבר הוקלט'. הוא היה מדריך, היה בא לחזרות ויוצר אווירה טובה. הוא לא התרברב, לא נתן לאחרים להרגיש שהוא משהו מיוחד, אבל הוא היה משהו מיוחד".
ישראלים ממלאים את כיכר בית האופרה בתל אביב להלווייתו של המוזיקאי והמלחין מתי כספי ב-9 בפברואר 2026. צילום: גדעון מרקוביץ'/TPS-IL
כהן פתחה את הטקס ב"עוד יום", שהולחן על ידי כספי למילים של רחל שפירא, וסיימה במילים: "תודה, מתי". אחריה ביצעו זמרי האופרה הישראלית קלאסיקות הכוללות את "רגע של שקט", "הילדות השנייה שלי", "שיר יונה" ו"מה זה אהבה". גיל שוחט ניגן אז מחרוזת משיריו של כספי, ואחריו ביצע גרוניך את "אחרי שנסעת (ואוּטַח)", ואליו הצטרף מאוחר יותר דני רובס לביצוע "ציור".
"בזכות הלחנים, העיבודים והנגינה שלו, למדנו, בין היתר, מהי אהבה ואיך נראה מקום לדאגה", אמר ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. "הוא האיש שהסביר לנו את התחושה החמקמקה שאנו מרגישים כשאנו הופכים להורים ולא ידענו איך לקרוא לה – הילדות השנייה שלנו. אצבעותיו ותודעתו הקדחתנית עיצבו את המוזיקה הישראלית והפכו אותה לפסיפס מרהיב עם השפעות מפ'אנק וג'אז, מוזיקה קלאסית ומוזיקה ברזילאית".
רובס אמר ל-TPS-IL, "מתי היה קצה ההר המושלג שבו האוויר דליל. הוא היה המוזיקאי הישראלי הגדול ביותר בדורנו, והיה לי הכבוד העצום לעבוד איתו, לשיר איתו, לנגן איתו, אפילו לכתוב איתו. גם אחרי 40 שנה, ליבי היה עדיין קופץ לראות את השם של מתי בטלפון שלי. הוא היה אדם מיוחד מאוד, עם חוש הומור מיוחד, עם פיתולים נפלאים באישיותו, וכישרון יוצא דופן".
כספי, יליד 1949 בקיבוץ געתון בצפון ישראל להורים שעלו מרומניה, גילה כישרון מוזיקלי מגיל צעיר. הוא החל לנגן על כלים בילדותו ולמד פסנתר באופן רשמי לפני שהשיק קריירה מקצועית בגיל העשרה. חשיפתו המוקדמת למסגרות ביצוע צבאיות בסוף שנות ה-60 סייעה לו להגיע להכרה לאומית וסימנה את תחילתה של נוכחות בת עשרות שנים במרכז המוזיקה הישראלית.
במשך יותר מחמישה עשורים, כספי עיצב את הצליל של המוזיקה הפופולרית והתיאטרלית בישראל, הן כפרפורמר והן מאחורי הקלעים. הוא הפיק והנחה אלבומים רבים של אמנים אחרים וזכה לקרדיט בסיוע בהכנסת סגנונות וצלילים חדשים למוזיקה הישראלית המיינסטרימית החל משנות ה-70 ואילך.
על פי אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומוציאי לאור בישראל), יצירתו של כספי כוללת יותר מ-1,000 יצירות. רבות מהן השתרשו עמוק בחיי הציבור הישראלי, בוצעו על פני דורות והותאמו לבמה, לרדיו ולטלוויזיה. בשנת 2006, הוא קיבל את פרס מפעל חיים של אקו"ם כאות הוקרה להשפעתו המתמשכת.
כספי הותיר אחריו את אשתו וארבעה ילדים משתי מערכות נישואין.