מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 19 בנובמבר 2025
ירושלים, 19 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — בית המשפט העליון של ישראל הורה היום (רביעי) לממשלה הישראלית לפתח מדיניות תוך 45 יום לאכיפת גיוס לצה"ל עבור תלמידי ישיבות, כולל סנקציות פליליות נגד סרבנים. הפסיקה פה אחד ניתנה שעות לאחר שרבנים בכירים הביעו תמיכה בחקיקה שנויה במחלוקת שתעגן פטורים.
הרכב של חמישה שופטים, בראשות סגן נשיא בית המשפט, השופט נועם סולברג, מתח ביקורת חריפה על הממשלה וגופי המדינה על מה שהוגדר בפסיקה ככישלון כמעט מוחלט באכיפת החוק. "התנהלות רשויות המדינה אינה רחוקה מהתנערות מוחלטת מאכיפת חובת הגיוס לבני המגזר החרדי", כתבו השופטים. הם הוסיפו כי "התנערות זו מאכיפה… מהווה הפרה של חובת הרשויות המוסמכות לאכוף את חוקי המדינה".
הפסיקה מורה לממשלה להציג מדיניות מקיפה תוך 45 יום שתבטיח שתלמידי ישיבות שיסרבו לצווי גיוס יעמדו בפני הליכים פליליים בשיעור שלא יפחת מזה של אזרחים אחרים. היא גם דורשת פיתוח של סנקציות אזרחיות וכלכליות, כולל השעיית הטבות, כגון קצבאות חודשיות, שניתנו בעבר לתלמידי ישיבות במקום שירות צבאי.
בית המשפט הדגיש כי מאמצי חקיקה מתמשכים להסדרת הגיוס, שעשויים לפטור חלק מהחרדים משירות, אינם פוטרים את המדינה מחובתה לאכוף את החוק הקיים. "גם אם הממשלה מנסה לחוקק חוק חדש, אין בכך כדי להקל עליה מאכיפת החוק כפי שהוא עומד כעת", כתבו השופטים.
השופט סולברג, שכתב את הפסיקה המרכזית, התייחס למתח הנתפס בין לימוד תורה לשירות צבאי, וקבע: "אין סתירה בין לימוד תורה החשוב לבין גיוס חשוב לצה"ל, גם אם יש המנסים להציג זאת כך". הוא הוסיף כי השניים משלימים זה את זה, באומרו: "אין כאן קונפליקט, אלא שני צדדים של אותו מטבע: חובת היחיד לעמו, למדינתו, ולתורתו".
בזמני חירום לאומיים, "אפילו בני תורה צריכים להימנע מלימודם" כדי להשתתף בהגנת ישראל, כתב סולברג.
השופטים ציינו גם את ההשלכות הרחבות יותר של אי-שוויון, והזהירו כי "אותו אי-שוויון מדכא ובוטה, שעמד בבסיס גלגולים קודמים של סוגיה זו, הפך חמור יותר ויותר מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023". הם הדגישו כי הנושא אינו רק עניין של הוגנות אלא גם של ביטחון לאומי, וציטטו את הערכות המקצועיות של צה"ל לגבי צרכי כוח אדם.
מוקדם יותר היום, פלג באחת המפלגות החרדיות בקואליציה השלטת בישראל קיבל אישור מרבנים בכירים לקדם הצעת חוק ממשלתית שנויה במחלוקת המסדירה את גיוס החרדים.
דובר מטעם הרב דב לנדו, המנהיג הרוחני של סיעת דגל התורה במפלגת יהדות התורה המאוחדת, אמר כי ההנחיה משקפת "שיקולים מעשיים להצלת עולם התורה". הוא הסביר: "בסופו של דבר, לגדולי הרבנים יש שני שיקולים עיקריים. השיקול הראשון הוא שאלו שרוצים ללמוד יוכלו להמשיך ללמוד, והשני הוא שאלו שמתגייסים יהיה להם מסגרת מתאימה בצה"ל. הם יעשו את מה שצריך כדי לשמור על תלמידי ישיבות".
חקיקה הנמצאת כעת בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מבקשת להסדיר פטורים של הקהילה החרדית מצה"ל. יו"ר הוועדה, בועז ביסמוט, ציין כי טיוטת התיקון צפויה להמשיך לפטור סטודנטים בישיבות במשרה מלאה משירות צבאי בעתיד הנראה לעין.
עם זאת, תמיכת דגל התורה אינה מבטיחה את העברת החוק. הסיעה השנייה של אגודת ישראל עדיין מתנגדת. ש"ס, המפלגה החרדית האחרת בקואליציה, נוטה לתמוך בחוק אך לא אישרה אותו רשמית.
הצבא החל בתכנון גיוס תלמידי ישיבות לאחר שבית המשפט העליון פסק בשנת 2024 כי פטורים למגזר החרדי אינם חוקיים.
גברים חרדים בישראל פטורים בדרך כלל משירות צבאי חובה אם הם לומדים במשרה מלאה בסמינרים דתיים, הידועים כישיבות. הסוגיה מפלגת את החברה הישראלית מזה זמן רב ונשארת רגישה מבחינה פוליטית, במיוחד בזמן מלחמה. ש"ס ויהדות התורה מתעקשות לשמר את הפטורים הללו כעניין של עיקרון דתי וזהות קהילתית.
עם זאת, ההתנגדות הציבורית גברה. לאחר שנתיים של מלחמה, ישראלים רבים רואים במדיניות זו אי-שוויון.
שירות צבאי חובה לכל אזרחי ישראל. עם זאת, ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, ורבני המדינה המובילים הסכימו על סטטוס קוו שדחה את השירות הצבאי לגברים חרדים הלומדים בישיבות, או מוסדות דת. באותה תקופה, לא יותר מכמה מאות גברים למדו בישיבות.
נושאים קשורים
