בישיבתה ביום רביעי, אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק העצמאות, מעמד וסמכויות של יועץ משפטי של משרד ממשלתי, התשפ"ה-2025, שיזם ח"כ אביחי בוארון (הליכוד). בהצבעה תמכו בחוק 58 חברי כנסת לעומת 50 שהתנגדו, והוא יועבר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתדון בו.
מוצע להסדיר את הכפיפות והשיקול הדעת העצמאי של יועצים משפטיים של משרדי ממשלה. החוק מציע כי היועץ המשפטי של משרד ממשלתי יהיה כפוף למנכ"ל המשרד, ולא לפרקליט הממשלה; חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד ממשלתי תהיה מחייבת לכל עובדי אותו משרד; היועצים המשפטיים של המשרדים יהיו הסמכות הבלעדית לקביעת עמדת המשרד בהליכים משפטיים ויהיו אחראים על ניסוח תזכירי חוק כפי שיורה השר.
ח"כ בוארון: "החוק הזה אינו התקפה על פרקליטות המדינה, הוא ניסיון להציל אותה. במשך שנים רבות התפתחה בישראל עיוות מסוכן. היועץ המשפטי חדל מלהיות יועץ שמגן ומסלול את דרכו של מקבל ההחלטות, אלא הפך יותר ויותר למקבל ההחלטות. לדוגמה, היועצת המשפטית של משרד הביטחון נתנה חוות דעת שניתן לסגור את גלי צה"ל. באה פרקליטות המדינה וסתרה את חוות דעתה. איך יכולה להיות ייעוץ משפטי פורה בתוך המשרדים, כאשר חוות דעת [היועץ] נרמסת על ידי פרקליטות המדינה?"
שר המשפטים ח"כ יריב לוין (הליכוד): "החוק הזה נכון מבחינה רעיונית, וחיוני לעבודת הממשלה. הוא נכון מבחינה מקצועית וגם מבחינת מעמדם של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. הוא ייתן פתרון למצב הבלתי סביר שמתרחש כעת, והוא ייתן מבנה נכון לעתיד, גם כאשר ישבו במשרד פרקליטות המדינה אנשים אחרים שיעשו את עבודתם ולא דברים אחרים."
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מטרת החוק היא לחזק את מעמדם ועצמאותם של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. היועצים המשפטיים הם בעלי המומחיות המשפטית הגבוהה ביותר בענייני המשרד בו הם משרתים, ולפיכך עליהם להיות עצמאיים בביצוע תפקידם, על מנת שיוכלו לייעץ ולפעול באופן עצמאי בהתאם לשיקול דעתם המקצועי. חיזוק מעמדם יוביל להגברת הוודאות המשפטית בתוך המשרד, ולשיפור איכות קבלת ההחלטות המשפטיות והמנהליות."
