ועדת מעמד האישה דנה בתגובת הממשלה לאלימות כלכלית נגד נשים. קורבן: "פחדתי לחיות ולרצות דברים".

​הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ מאיראוה כהן (יש עתיד), התכנסה ביום רביעי לדיון בנושא התמודדות הממשלה עם אלימות כלכלית נגד נשים.
 
"זוהי צורה חמורה מאוד של אלימות המטילה צל של פחד על חייהן של נשים, גם אם היא לא תמיד נראית לעין", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ כהן. "זה יכול להיות בעל שאינו מרשה לבן זוגו להשתמש בכרטיס אשראי, או בן זוג שמכתיב לאישה מה מותר לה או אסור לה לקנות; או מי שמאיים על בת זוגו שאם תעזוב אותו, הוא יטביע אותה בחובות. זהו שליטה על אישה באמצעות אמצעים כלכליים. נשים הסובלות מאלימות פיזית נאלצות לעיתים קרובות לחזור לבני זוגן בשל תלות כלכלית בגבר. נשים רבות שנרצחו, במקרים רבים, סבלו גם מאלימות כלכלית".
 
אם חד-הורית לחמישה מנתיבות סיפרה: "אלימות כלכלית היא תופעה חוצת מגזרים. היא מכוונת בדרך כלל לנשים שאינן עובדות. אני הייתי במקום הזה, וילדיי ואני חיינו על 630 שקלים. מדפי המקרר היו מחולקים ל'שלו' ו'שלנו'. ספרתי כל שקל כדי לקנות לחם לילדים. שניים מילדיי שברו את ידיהם, והוא סירב לקחת אותם לטיפול רפואי. בכל פעם שניסיתי לצאת לעבוד, הוא מצא תירוצים למה לא. לא הצלחתי למצוא עבודה ומצאתי את עצמי בחסדיו. המדינה צריכה לתת לנו מענה, לא כזה שמבוסס על המגזר השלישי. אנחנו לא רוצות להיות נשים תלויות סעד; אנחנו רוצות לעבוד ולהוות דוגמה לילדינו".
 
שורדת אלימות כלכלית סיפרה: "יש כאן כשל רב-מערכתי. חוויתי אלימות נגד בנותיי ונגדי. הוא עקב אחריי בעבודה. הוא פתח עסקי מוניות על שמי. הוא זייף צ'קים – וכל זה קרה בזמן שהייתי במקלט – והשאיר אותי עם חובות של 750,000 שקלים. הוא פושט רגל לשעבר. לא היה לי יותר כוח. יש לי מכתב בכתב ידו שבו הוא מודה בכל מה שעשה. נדחפתי לפשיטת רגל; מעולם לא חייבתי לאיש דבר בחיי. הוכחתי שזה לא החוב שלי, וזה לא עניין אף אחד".
 
אם גרושה פעמיים ואם לשלושה אמרה: "את קיימת – את נושמת – אבל את לא באמת חיה. מבחוץ, הכל נראה תקין, ואין חבלות כי אף אחד לא מכה אותך. יום אחר יום, במבט לאחור, את מגלה שחיית בתוך כלא שגבולותיו לא היו נראים לך. צמצמתי את עצמי. כיווצתי את החלומות שלי, כי הרצונות והשאיפות היו שלו בלבד. לא ביקשתי יותר מדי. פחדתי לחיות ולרצות דברים, ולא היה בי חיים ותקווה. כל בקשה הפכה לאיום. אלימות כלכלית לא מגיעה עם צעקות – היא מגיעה כטיפטוף איטי. הייתי נשואה פעמיים – פעם אחת לגבר שהשתמש באלימות פיזית, ופעם אחת לגבר שהשתמש באלימות כלכלית, שהייתה קשה יותר".
 
פייני סוקניק, מנהלת החברה החרדית ושותפויות עסקיות ביוזמת "קווי אדום", אמרה: "בעקבות המלחמה, אנו נמצאים בעיצומה של גל אלימות במשפחה מתמשך הדורש היערכות מסוג אחר. אלימות כלכלית אינה עוד תופעה נפרדת או מבודדת. זוהי תופעה חמורה עם השלכות עמוקות על חירות, ביטחון ויכולת קיום בסיסית".
 
עו"ד הילה דולינסקי, סגנית היועץ המשפטי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, אמרה: "אנו נמצאים בדיאלוג עם משרד המשפטים ומשרדים נוספים בנוגע לניסוח הצעת החוק. הבנו שההצעה מציבה קשיים וכי נדרש כיוון אחר. ההכרה חשובה, אך התפיסה שאלימות כלכלית עומדת בפני עצמה, מנותקת מדפוסים אחרים של אלימות, מעלה שאלות. אנו שואלים מהי ההסדרה החקיקתית המדויקת ביותר. הכיוון שאנו מאמינים שיש לקדם הוא הגדרת אלימות במשפחה, כאשר אלימות כלכלית היא אחת מצורותיה. חוק למניעת אלימות במשפחה אינו מגדיר את תופעת האלימות, ואינו מגדיר אלימות כלכלית כחלק ממנה".
 
יו"ר הוועדה ח"כ כהן אמרה: "הנושא הזה נידון שנים רבות. היכן הוא עומד, ומתי יהיה טיוטה?" עו"ד דולינסקי השיבה: "איני יכולה להתחייב לתאריך".
 
עו"ד רחל ספירו, גורם במשרד המשפטים, אמרה: "קיימנו דיונים עם כל משרדי הממשלה, ולאחרונה קיבלנו את עמדת משרד הרווחה המקצועית, כולנו מגויסים לנושא. אנו מעדכנים את העמדות המקצועיות".
 
יו"ר הוועדה ח"כ כהן אמרה: "ברור שיש כאן התמהמהות, ולא היה צריך לקחת שנים. כמה זמן, לשיטתכם, עד שנראה טיוטה לחקיקה שלכם? נקבע יעד". עו"ד ספירו השיבה: "העמדה המעודכנת הועברה אלינו וטרם הופצה למשרדי הממשלה האחרים".
 
ענת יקיר, ראש חטיבת נפגעי עבירה במשטרת ישראל, אמרה: "זהו אחד הדיונים הקשים ביותר שהשתתפתי בהם. אלימות כלכלית אינה עבירה פלילית, אך היא בהחלט נמצאת על שולחן החוקר בעת לקיחת עדות מנפגעת עבירה. החוקר משלים שאלון להערכת סיכונים המספק כלים להערכת מידת החשיפה של הנפגעת לסכנה מצד הפוגע, וישנן שאלות המזהות אלימות כלכלית לצורך הערכת סיכונים. כחטיבת נפגעי עבירה, אנו בקשר עם עמותת "רוח נשים". גם אם זו אינה עבירה פלילית, היא נמצאת במודעות הארגונית שלנו".

​ח"כ מטי סרפטי הרקבי (יש עתיד) אמרה: "במסגרת החקיקה חייבת להיות הגדרה של סימני אזהרה מוקדמים, כי נשים רבות אינן מודעות לכך שהן נמצאות במצב של אלימות כלכלית. לכן חשוב להעלות דגלים אדומים. זה מתחיל בקטן ומתפתח".
 
יפית אלפנדרי מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמרה: "ישנם אתגרים רבים במדידת אלימות כלכלית. ב-90% מהמקרים, איש אינו יודע מה קורה. אלו נתונים הכרוכים בסכנת חיים ממשית, ויש הגדרות לא ברורות למהי אלימות כלכלית. גם ברמה הפרקטית, אנשים אינם מודעים לכך שהם נמצאים במעגל הזה. פיתחנו מודול מיוחד יחד עם מדד הרשות לקידום מעמד האישה, ואנו רוצים לנטר שיח ברשתות החברתיות. בשנת 2025, הוספנו מודול על אלימות מבוססת מגדר, וכעת מתבצע סקר בטיחות אישי. שאלנו אנשים למי דיווחו, איזה נזק נגרם, ומהי התפוצה. אנו שואלים האם נמנעה גישה לכסף או להוצאות, האם נמנעו אנשים מלצאת לעבודה. ממצאים עד כה מראים ש-3% דיווחו שהיו במעגל של אלימות כלכלית – זה 75,000 אנשים".
 
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר: "הטיפול באלימות פיזית הוא עלוב מאוד". ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) אמרה: "שלוש שנים אנו במצב של ממשלה שמדירה נשים. אני עוזרת לנשים כי הן נשים. כל היום אני מוצאת את עצמי המומה ומתביישת שאנשים פונים ליו"ר הכנסת כדי לבטל את הדיון הזה".
 
ח"כ שלי טל מרגלית (יש עתיד) אמרה: "מכיוון שהנושא שקוף, יש הנחה שהוא קורה רק לנשים מהפריפריה, אך זוהי תופעה שיכולה לקרות בכל מקום. נתקלתי בתופעה זו במעגלים שלי. זה כלל פחד משתק. כל מה שכולם עושים הוא חשוב מאוד, אך נושא החינוך הפיננסי הוא קריטי, ועלינו לחנך גם את הנוער לסכנות הללו".
 
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) אמרה: "העובדה שהגענו למצב שדיון כזה מוטל בספק היא בושה. מכיוון שהחוק לא מתקדם, המודעות לא מתקדמת. החוק לא מספק לנשים עזרה באמצעות הגדרה של מהי אלימות כלכלית. לא נוותר על הצעת החוק, כי לכל אישה מגיעה הזכות לחיים חופשיים. הזכות לחירות היא זכות בסיסית במדינת ישראל".
 
עו"ד שומרית רגב שרייבר, דוברת רשות המסים, אמרה: "מצאנו פתרונות בשטח לנשים חייבות. נציגות הרשות הגיעו אלינו עם בעיות של נשים התובעות מזונות דרך ההוצאה לפועל, והיום הן מקבלות ליווי של קצין ביטחון מהבית לאורך כל התהליך, וחזרה בטוחה הביתה. זה חלק מעבודתנו. בנוסף, נעשו פניות שבמסגרת הליכי מזונות, יקבעו דיונים בהקדם האפשרי. ברגע שאישה מציגה הוכחה על צו שהייה במקלט או צו הרחקה, היא יכולה לתאם דיון מוקדם עד 60 יום בפני רשם הוצאה לפועל, שהוא סמכות שיפוטית. בנוסף, אנו מסייעים לנשים מעמותת "רוח נשים".
 
ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד) אמרה: "התסכול הוא עצום ונורא, ואני עוצרת את עצמי מלהתפוצץ. כל כך הרבה שנים שום דבר לא התקדם – מעל עשור – ונשים רבות יכלו להינצל".
 
תמר שוורץ, מנכ"לית "רוח נשים", אמרה: "זו אלימות הרסנית, מכה אנושה. האלימות הזו אינה נראית. שישים וששה אחוזים מנפגעות האלימות חוזרות לאלימן הכלכלי בשל תלות כלכלית. פרופסוריות באות אלינו שמפוחדות לפתוח חשבון בנק. הדיווחים מינימליים ביחס להיקף התופעה. אם אישה עצמאית כלכלית, הסיכוי שהיא תחזור למערכת יחסים פוגענית קרוב לאפס. שמונים ושבעה אחוזים מהנשים שמגיעות אלינו מצליחות להרוויח פרנסה בכבוד. כל עוד זה לא מוגדר בחקיקה, לא נוכל להעניק לנשים סיוע משפטי והכרה".
 
קרן בן הרוש מהרשות לקידום מעמד האישה אמרה: "הרשות מייחסת חשיבות רבה למניעת אלימות כלכלית, כאשר יועצות ברשויות המקומיות משמשות כסוכנות השטח שלנו. ביצענו תוכניות ברשויות המקומיות לקידום פיתוח ועצמאות כלכלית, בתקציב של 10 מיליון שקלים בשנה שעברה".