ועדת ביקורת המדינה, בראשות יו"ר הוועדה בפועל ח"כ מיקי לוי, קיימה היום דיון מעקב בנושא "היבטים בטיפול הממשלה ביבוא", לאור דוח מבקר המדינה לשנת 2025. הדיון חשף פערים משמעותיים בין פעולות הממשלה להסרת חסמים לבין התחושה בשטח כי יוקר המחיה רק מאמיר.
יו"ר הוועדה בפועל, ח"כ מיקי לוי: "אזרחי ישראל קורסים תחת הנטל. מאז 2011, מדד מחירי המזון עלה ב-23% ומדד הפירות והירקות ב-27%. הרפורמות בתקינה וביבוא לא הצדיקו את התקוות, והעלויות הגבוהות בסופו של דבר גולגלו לצרכן. נוצר מצב בו ליבואנים רווחיות יוצאת דופן עקב ריכוזיות, והציבור משלם את המחיר".
מנהל בכיר במשרד מבקר המדינה, רו"ח ועו"ד דוד בר, הציג את מצב הריכוזיות בשוק: "בשוק המזון, שלושה ספקים בלבד שולטים ב-85% מהנתח השוק ב-20 קטגוריות שונות. במגזר הקוסמטיקה, חמש החברות הגדולות מחזיקות ב-53% מהשוק. עם זאת, ישנם נקודות אור כמו באננס, שם פתיחת השוק הורידה את המחיר לרמה הוגנת".
עמית גולדמן, מתאם תעשייה ומסחר באגף התקציבים באוצר: "המטרה שלנו היא ללא ספק להוריד חסמי כניסה כדי שהתעשייה תהיה תחרותית. ככל שיהיו לנו יותר הסכמי סחר ופחות חסמים, כך יוקר המחיה ירד בסופו של דבר. אנחנו כבר רואים סימנים לירידות מחירים במגזר הקוסמטיקה, ובפרט במשחות שיניים, שם הצעדים מתחילים להראות את השפעתם".
דן יונה עמדי, מנהל בכיר מדיניות סחר במשרד הכלכלה: "אנו פועלים להנגשת מידע ליבואנים באמצעות מרכז מידע ייעודי ועוקבים אחר כ-150,000 מוצרים. המשוואה ברורה: ככל שהנטל הרגולטורי נמוך יותר, כך התמריץ ליבואנים חדשים להיכנס לתחום ולהתחרות בשחקנים הקיימים גדול יותר".
רינת בכר, מנהלת תחום קוסמטיקה במשרד הבריאות: "יש לזכור שרפורמת הקוסמטיקה נכנסה לתוקף מלא רק באפריל 2025. עד אז, הונפקו רישיונות לפי הסדר הקודם, ולכן מוקדם מדי להעריך בשלב זה האם הרפורמה הצליחה להוריד מחירים. עם זאת, מבחינת הסרת חסמים, הצעד נעשה והנטל על היבואנים פחת".
פנינה אורן שנידור, מנהלת השירות המזון הארצי במשרד הבריאות, הוסיפה: "תפקידנו בראש ובראשונה הוא להגן על בריאות הציבור, אך היינו שותפים מלאים לרפורמות 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'. כיום, כ-67% מהמוצרים נכנסים במסלול האירופאי המפושט".
אייל שפירא, נציב המזון ברשות התחרות: "אנו נוקטים עמדה נחרצת נגד עבירות על חוק התחרות. לאחרונה הטלנו קנס של 18 מיליון שקל על חברה גדולה והגשנו כתבי אישום נגד קמעונאים שפגעו בתחרות. האכיפה קיימת ותוגבר".
דוד חורי, מנהל בכיר מכס ברשות המסים: "מבחינת מיסוי, רוב המכסים על מוצרים, כולל קוסמטיקה, הופחתו. מחסום המס הוסר כמעט לחלוטין ברוב הקטגוריות הנדונות".
שושנה רשף מור, מנהלת שירותי הגנת הצומח במשרד החקלאות: "יבוא תוצרת חקלאית טרייה הוא אירוע רגולטורי מורכב בשל הצורך למנוע כניסת מזיקים, אך גם כאן, במקומות בהם הצלחנו לפתוח את השוק, כמו למשל באננס, ראינו ירידה דרמטית במחיר לטובת הצרכן".
שרי נוימן, נציגת רשות התקצוב: "אנו עוסקים ברגולציה אופקית ואופטימיזציה של נטל, אך הבעיה היא שאין לנו סמכות ייחודית לתכלל את האירוע בין כל המשרדים, מה שמקשה על ראייה מערכתית אחידה".
ירון לוינסון, מנכ"ל עמותת הצרכנים: "אנחנו חייבים להגיד את האמת, אף אחד לא מאמין שתהיה ירידת מחירים, כולל אנשי המקצוע. הרפורמות אולי הקלו על היבואנים, אך הן לא מחלחלות לכיס של האזרח הקטן. הבעיה היא שהפיקוח בשטח לא קיים".
יעל שחטר-סיטמן, לובי 99: "דוח המבקר מוכיח שרפורמת היבוא בצורתה הנוכחית אינה מספקת. אנו חיים בשוק מרוכז ביותר. לספקים חדשים אין באמת יכולת להתמודד מול הכוח של השחקנים הגדולים, וכל עוד הריכוזיות לא תפורק – המחיר לא יירד".
ליאור לוי, יו"ר פורום יבואנים בהתאחדות התעשיינים: "היבוא אינו מילת קסם ואינו פתרון קסם. מדד תפוקת היצרן זינק, ורוב ספקי הקוסמטיקה הם ממילא יבואנים. הבעיה אינה רק תחרות אלא עלויות הייצור".
אלישע יפרח, מכון היצוא ושיתוף פעולה בינלאומי: "המדינה לא יכולה להאשים רק עסקים כאשר היא בעצמה מעלה מחירים דרך שכר מינימום, הכשרות, ארנונה ושכר דירה. את התמונה יש לראות הוליסטית".
דליה ירום, סגנית מנהל התקינה במכון התקנים: "אימוץ רגולציה אירופאית ללא מערכת אכיפה ופיקוח מתאימה כפי שקיימת באירופה, עלול להוביל לפגיעה בבריאות ובבטיחות הציבור בישראל".
נושאים קשורים
