הודעת הכנסת • 21 באוקטובר 2025
הוועדה לתחום הבינה המלאכותית והטכנולוגיות המתקדמות התכנסה ביום שלישי לדון בממצאי ועדת נגל בנושא האצת תחום הבינה המלאכותית (AI) בישראל.
יושבת ראש הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן – מפלגת המחנה הממלכתי) אמרה: "ממצאי הדוח מציירים תמונה מדאיגה של מעמדה הנוכחי של ישראל ומזהירים כי ללא פעולה מהירה ונחושה, אנו עלולים להמשיך ולאבד גובה ולהחמיץ את ההזדמנות לשמר את מעמדה כ'אומת הסטארט-אפ' ומעצמה טכנולוגית עולמית. מטרתנו היא להבטיח שישראל לא רק תגיב לשינויים – אלא תוביל אותם. הדיון היום חשף תמונה מורכבת אך ברורה: פוטנציאל ברור עם פער עצום בביצוע, כאשר ישראל מפתחת פיגור אסטרטגי ומדאיג בתחום הבינה המלאכותית בהשוואה לשאר העולם.
"שוב ושוב אנו שומעים ומבינים כי עידן הבינה המלאכותית הוא פיצוץ שיכתיר מדינות מסוימות וימחץ אחרות. בסופו של דבר, המבחן יהיה בביצוע – וכאן, המלצות הוועדה כלל לא אומצו בהחלטת הממשלה. עלינו לשאול האם מנהלת ללא סמכויות במשרד ראש הממשלה היא מבנה נכון. יתרה מכך, הדוח קורא למימון באמצעות קיצוץ רוחבי של 0.2% מתקציב 2026 – תקציב שטרם אושר, ולכן קיים חוסר ודאות לגבי מימונו בפועל. יש צורך בהבהרה לגבי מה שיקרה להקצאה במקרה של בחירות מוקדמות, וכיצד ניתן להבטיח תמיכה תקציבית משמעותית ורציפה שאינה תלויה במצב הפוליטי", אמרה.
פרופ' יעקב נגל, יו"ר הוועדה הממשלתית להאצת פיתוח AI, אמר: "מה שחשוב הפעם הוא הרצינות – שבפרק זמן קצר מאוד לאחר הגשת ההמלצות, ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים הקימו מנהלת. בעבודת הוועדה הגדרנו מדדים שיאפשרו לנו בשנים הקרובות להעריך ולבחון את התקדמות המנהלת החדשה. בעוד שהאמריקאים השקיעו 500 מיליון דולר, והאמירויות, הסעודים, האירופאים והסינים השקיעו מיליארדים – אפילו מאות מיליארדים – עד שנה שעברה, ישראל השקיעה בקושי מיליארד שקלים בשנה. המסקנות שלי הן שעלינו לבנות הון אנושי באקדמיה. כדי להיות יעיל ולהוביל מדינה בבינה מלאכותית, במקרים נדירים תואר שני עשוי להספיק, אך באופן אידיאלי, נדרשים פרופסורים המסוגלים להכשיר את הדור הבא של [מומחים]. אם לא יהיו לנו אנשים מוסמכים ללמד את הדור הבא – לא יהיה לנו את הדור הזה, לא בצבא ולא במגזר האזרחי.
"יש לנו מספר המלצות שיישומן יעלה כמה מאות מיליוני שקלים בשנה: להביא מומחים זרים, לשלוח ישראלים להכשרה בחו"ל, לבנות מעבדות קטנות, לחזק את היסוד האקדמי ולמשוך את האנשים הללו לתחום".
פרופ' נגל הוסיף: "הוועדה נפגשה עם אנשים שכבר עובדים בתחום ה-AI שאמרו שאנו במצב מצוין – אך אחרים, שעדיין לא עובדים בתחום, אמרו שאנו בירידה. האמת היא שישראל הייתה פעם במצב גבוה מאוד בהיי-טק. זה כמו הבדיחה על האיש שנופל מהפנטהאוז – כשנשאל בקומה ה-11 מה שלומו, הוא עונה 'עד כה, הכל טוב'. אנחנו בסדר כרגע – אבל עלינו להחזיר את ישראל במהירות לקומה העליונה".
אל"ם (מיל') רייאן גיטי, מזכיר ועדת נגל, הציג את המסקנות לאחר ארבעה חודשי עבודה אינטנסיבית, שכללו למעלה מ-40 פגישות עם שרים, מנכ"לים, נשיאי אוניברסיטאות, חוקרים, יזמים ודמויות בכירות בממשל ובקהילה הבינלאומית. "הוועדה מסכמת כי ישראל אינה נמצאת כיום בעמדת פתיחה חזקה כדי להצטרף לשורות מובילות ה-AI בעולם, בשל היעדר אסטרטגיה לאומית מתואמת, תקציבים מוגבלים, קיטוע בין משרדי, ומחסור חמור בתשתיות ובכוח אדם מומחה", אמר. "עם זאת, הוועדה מדגישה כי לישראל יש פוטנציאל להוביל, אם תתקבל החלטה ממשלתית מהירה ליישם את ההמלצות.
"העולם נמצא כעת במירוץ גלובלי מהיר, בו ארה"ב, סין, האיחוד האירופי ומדינות המפרץ משקיעות מאות מיליארדי דולרים בתשתיות AI, אנרגיה ומחקר. לעומת זאת, בישראל, כמות המשאבים המוקצית לנושא זה קטנה משמעותית, ואי-פעולה עלולה להביא לאובדן מעמדה כ'אומת הסטארט-אפ'", אמר גיטי.
בין ההמלצות המרכזיות שהוצגו: הקמת מנהלת לאומית לבינה מלאכותית, שתדווח ישירות לראש הממשלה – גוף עצמאי, גמיש ומתוקצב כראוי, בעל סמכויות רגולטוריות ייחודיות, במתכונת DARPA האמריקאית; הקמת מחשב-על לאומי בבעלות המדינה עם כ-60,000 יחידות GPU תוך שלוש שנים, מגובה בתשתיות אנרגיה מתקדמות; השקעה נרחבת בהון אנושי – מתוכניות מצוינות לנוער ותלמידי תיכון, דרך תוכניות אקדמיות ייעודיות, ועד להחזרת חוקרים וכישרונות מחו"ל; הקמת מכון מחקר לאומי ל-AI ופתיחת מאגרי נתונים לאומיים לאקדמיה ולתעשייה; השקעה בתשתיות אנרגיה וחשמל לתמיכה בצרכי המגזר, לצד תמריצים ותוכניות להאצת תעשיית ה-AI בישראל.
פ.
ארז אשכיל, ראש המנהלת החדשה לבינה מלאכותית, אמר: "זה מעודד לראות כל כך הרבה אנשים שמתעוררים כל בוקר עם נחישות לממש את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית לטובת אזרחי ישראל. הרשמתי מהעניין הרב של ראש הממשלה בנושא ונחישותו לקדם את התחום. אם אני מזקק את הנקודות העיקריות מהדוח, הן סובבות סביב שלושה עמודי תווך: רגולציה מאפשרת, תשתית מחשוב והון אנושי איכותי. בשלב זה, עדיין יש לי כמה שאלות לגבי מה בדיוק נדרש, אך תוך 90 יום אציג לממשלה תוכנית אסטרטגית מקיפה: לאן אנו רוצים להגיע, מה החזון, מה מעכב כיום את השוק, וכיצד להגיע ליעדים שלנו – כולל רשימה מפורטת של פעולות נדרשות.
"נשאף להיות מאוד פרקטיים וממוקדי תוצאות. אני מחפש את האנשים הטובים ביותר – אלה שמוכנים להרים שרוולים ולהתחיל לעבוד. באנו להאיץ, ומהר, כי אנחנו קצת מאחור. יש כאלה שמאמינים ש-AI כבר הגיע לשיאו – זה ממש לא נכון; הקפיצה הגדולה עוד לפנינו. כשמדברים על בינה מלאכותית, חשוב להיות מדויקים: עלינו לדעת במה כדאי להשקיע מיליארדים. נתמקד במה שבאמת חשוב, ואנו פתוחים להקשיב, ללמוד ולהתייעץ עם כמה שיותר אנשים. אני ניגש לנושא זה ברצינות רבה ביותר", אמר בפני הוועדה.
