הודעת כנסת • 3 בספטמבר 2025
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בראשות ח"כ קתרין שיטרית (הליכוד), קיימה ביום רביעי דיון בנושא "תמיכה רגשית ונפשית בילדים ובני נוער לקראת פתיחת שנת הלימודים".
בתחילת הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ שיטרית: "תלמידי ישראל יצאו לחופשת הקיץ בצל מבצע 'אריות נוהמים', ושבו לספסלי הלימודים ללא כל יכולת לעבד את חוויית המלחמה או לקבל את התמיכה הרגשית והנפשית הנדרשת. לא ייתכן כי שליש מהמשרות המיועדות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש נותרות לא מאוישות. אני מאמינה כי כל המערכת ניצבת בפני צונאמי, זוהי קריאת השכמה ברורה. תמיכה רגשית אינה יכולה להיות מספקת ויעילה אלא אם היא ניתנת במסגרת מאורגנת. אני קוראת למשרדים הרלוונטיים לגבש תוכנית מיידית שתספק מסגרת מקיפה לכל המענים הנדרשים, ואני אפעל להבטיח זאת".
דו"ח שפרסם ארגון "עלם" לנוער במצוקה, שנה למלחמת 'חרבות ברזל', הצביע על המגמות והנתונים הבאים:
– היעדרות סדירה ממסגרות – שליש מבני הנוער דיווח על היעדרות ממסגרות חינוכיות. אחד מכל שלושה דיווח על נשירה גלויה או סמויה ממסגרות.
– מצוקה נפשית – אחד מכל שלושה בני נוער דיווח על תחושות בדידות, דיכאון וחרדה. בקרב אוכלוסיות בסיכון, נתון זה הגיע ל-60% מהמשיבים.
– שימוש בסמים ואלכוהול – מחצית מבני הנוער דיווחו על צריכת אלכוהול; רבע דיווחו על שימוש בסמים.
– אלימות מחוץ לבית – 20% מבני הנוער ציינו כי סבלו מאלימות מחוץ לבית. אחד מחמישה חווה אלימות ברחוב, בבית הספר, במרחב הציבורי וכדומה.
בנוסף, דוחות איכותניים שנאספו על ידי "עלם" במהלך מבצע 'אריות נוהמים', כשנתיים לאחר פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', הצביעו על החמרה במצוקה הרגשית והחברתית: תחושות של חרדה קיומית מוגברת, היפר-ארוזאל, תסכול, חוסר אונים מתמשך, ושגרה חסרת משמעות.
לפי המועצה הלאומית לילד, קיימים קשיים ומחסורים במערך השירות הפסיכו-ייעוצי, הכוללים: היעדר תקני כוח אדם מוסדרים, קשיים באיוש משרות קיימות, יחס כוח אדם מיושן ומשרות לא מאוישות, היעדר מענים לכל קבוצות הגיל, ושירות בלתי מספק בגני הילדים.
נציג משרד החינוך הציג בפני הוועדה סקר ביניים לשנת 2025 הבוחן את השפעת מלחמת 'חרבות ברזל' על בני נוער, ומשווה מגמות משנת 2023, 2024 ו-2025. הסקר נערך על ידי פרופ' יוסי הראל-פיש ופרופ' סופי וולש מאוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף ובמימון משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הביטחון הלאומי.
ממצאי המחקר מראים כי בני נוער שדיווחו על תמיכה הורית, תחושת שייכות ואהבה לבית הספר ולקהילה, מעורבות חברתית ותכניות לעתיד, הפגינו רמות נמוכות יותר של מצוקה נפשית והתנהגויות סיכון.
השוואת רמות החשיפה בין פברואר 2024 (חמישה חודשים מפרוץ המלחמה) לבין מאי-יוני 2025 (שנה וחצי למלחמה) מצביעה על כך שכמעט בכל סוגי האירועים, אחוז התלמידים שנחשפו וגם חשו פחד גבר באופן משמעותי משנת 2024 לשנת 2025.
תלמידה בכיתה ח' אמרה: "אני בת של מילואימניק ושל חיילת בשירות קבע. במשך שנתיים, אף אחד ממערכת החינוך לא פנה אליי ולא שאל לשלומי. אני מוצאת את עצמי יום לפני מבחן לא מכירה את החומר, כי אני עסוקה בטיפול באחי הקטנים ודואגת להוריי, בזמן שהבית ספר לא סיפק לי שום תמיכה או עזרה לימודית. מצפים מאיתנו לפנות למערכת החינוך".
תלמידה בכיתה ז' תיארה בעיה דומה: "אני בת של חייל בשירות קבע ונדרשת לעזור בבית יותר מהרגיל. אבא שלי לא נמצא בבית כי הוא בצבא, ולא קיבלתי שום שעות שיעור פרטי או הארכה במבחנים, ואפילו לא תמיכה רגשית מהבית ספר. אני מרגישה בלתי נראית".
