הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת קיימה היום (שלישי) דיון בנושא אכיפת רעשי מסגדים בישראל ובאזור יהודה ושומרון.
על פי נתונים מעודכנים של משטרת ישראל לשנת 2025, נרשמה עלייה דרמטית וחסרת תקדים במאבק בהפרעות רעש ממסגדים ב"ישראל הקטנה", עם גידול של 1,200% באכיפה, הסרת רמקולים והטלת קנסות. לעומת זאת, ביהודה ושומרון המצב נותר ללא שינוי, ללא אכיפה כלל, למרות מאמצים של המנהל האזרחי לקידום חקיקה דומה לזו שב"ישראל הקטנה".
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), אמר כי אין להקל ראש בנזק הנגרם מהרעש, הגורם לבעיות בריאותיות, פסיכולוגיות וכלכליות. "בשטחי יהודה ושומרון הנושא מורכב יותר, שכן המשטרה אינה מוסמכת לפעול, וצה"ל לא תמיד מחזיק בכוח הנדרש לכך", אמר, והגדיר את רעשי המסגדים "מטרד בלתי נסבל שאין להשאירו על כנו".
ח"כ עמית הלוי (הליכוד) אמרה: "זוהי כפייה בלתי נסבלת שהג'יהאד הרדיקלי מבקש להטיל על המרחב הציבורי. כיום, הזכויות אינן מאוזנות. אני לא נגד מחשבה דתית וחופש דת, אבל לא כזו שמבקשת לכפות את עצמה עליי".
ח"כ אליהו בביוף (הליכוד) אמר: "הזכות לחופש פולחן דתי היא קדושה וטהורה, וחובה לאפשר אותה, אך רק במסגרת הדת, ולא כזרז לפגיעה באלו שאינם חולקים את אותה דת ואמונה".
גורם בצה"ל הסביר כי סוגיות סביבתיות באזורים א' וב' ביהודה ושומרון הועברו לסמכות הרשות הפלסטינית לאחר הסכמי אוסלו. "אכיפה יכולה להתבצע רק במקרים חריגים, כמו כאשר יש סכנה לסדר הציבורי או לביטחון יישובים ישראליים או בסיסי צה"ל סמוכים", אמרה. "החלטת קבינט מאפשרת אכיפה באזור ב' ללא פנייה בכל פעם לדרג המדיני, אך באזור א' עדיין נדרשת החלטה של הדרג המדיני לכל פעולת אכיפה ספציפית".
נציגי המנהל האזרחי טענו כי רוב הבעיות נפתרות באמצעות הידברות, גם אם התהליך ארוך. לב שטרנין, מתאם בכיר תכנון סביבתי במנהל האזרחי, ציין כי במקרה של תלונות חוזרות על רעש ממסגד, המנהל יבקש מיחידת האכיפה לנקוט בפעולות הנדרשות על בסיס דו"ח מקצועי. כשנשאל על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, כמה פעולות כאלה בוצעו בעשור האחרון נגד מסגדים שהפרו את "הסכם הכבוד", השיב שטרנין: "איני מודע לאף אחת מהן". גורם בצה"ל מסר כי הצבא סגר זמנית מסגד במערת המכפלה בחברון עקב הפרה.
גורם במשטרה ציין כי במחוז יהודה ושומרון (מחוז ש"י) למשטרה אין סמכות אכיפה. גורם משטרתי נוסף פירט את התקנות והנהלים לטיפול בהפרעות רעש, המאפשרים למשטרה לטפל בנושא, והוסיף: "פנינו ליועץ המשפטי ליהודה ושומרון כדי לבסס בסיס לפעולה באזורים א' וב', ואתמול קיבלנו עמדה שיש דרך לפעול באזורים אלו".
רועי גוטליב, ראש אגף מניעת חשיפה לרעש במשרד להגנת הסביבה, טען כי החקיקה הקיימת מספקת, ומקומות פולחן אינם פטורים מהתקנות. "חלק מהמסגדים משתפים פעולה, וחלקם לא, וברוב המקרים הנושא מטופל דרך משרד הפנים. במקרה שמסגדים אינם משתפים פעולה, מוטלים קנסות, ואם ההפרה חוזרת, ציוד מוחרם. אין לנו סמכות ביהודה ושומרון", אמר.
ליאור שחר, גורם במשרד הפנים, אמר: "המשרד מעסיק 300 אימאמים. אנו יודעים לעבוד איתם, ובדרך כלל מצליחים ליצור פתרונות משותפים ויצירתיים, כמו מערכת כריזה משותפת, ואנו מבטיחים עמידה בתקנות הרעש. לא הכל מושלם, אך היכן שאנו יכולים, אנו מבטיחים שהם פועלים על פי החוק".
גורם בכיר נוסף במשטרה אמר כי מתבצעות פעולות אכיפה. בשנת 2025 התקבלו 1,920 תלונות על רעש ממסגדים, ו-193 קנסות הוטלו. "יש תהליך מסודר שמתחיל בדיאלוג ומודעות, הסכמים, מערכות טכנולוגיות לשליטה על עוצמות הרעש, וקנסות. אם זה לא עובד, אנו עוברים לחקירה במטרה להגיש כתב אישום", אמר.
נציג ארגון "ערים בישראל" דן בבעיה בלוד. "התושבים נמאס להם מהמטרד הזה. יש זכות בסיסית לאזרחי ישראל לחיות חיים נורמליים, והיא מופרת", אמר. "יש אכיפה מוגבלת. איפה בתי המשפט במקרה הזה?".
תושבת השומרון, מוריה מיכאלי, המשתייכת לקבוצת נשים שהחלו להתצפת לאורך קו התפר לאחר טבח ה-7 באוקטובר, אמרה: "יש חוסר משילות ביהודה ושומרון בנוגע לרעשי מסגדים, וגם שריפות, והאכיפה אינה עקבית. אני מקווה שצה"ל והמנהל האזרחי ישמעו גם אותנו. במדינות רבות יש הגבלות על מסגדים, ואין סיבה שזה לא יהיה גם בישראל".
שי גליק, מנכ"ל עמותת "בצלמו", אמר: "המשטרה לא נכנסת למסגדים מסוימים של התנועה האסלאמית, וזה יוצר רושם שהם מחוץ לתחום. זה לא יכול להיות, והמציאות חייבת להשתנות".
ניצב (בדימוס) משה ברקת, יועץ לוועדה, אמר: "המצב ביהודה ושומרון בעייתי ומורכב, כי בסופו של דבר מדובר בדיסקורס. אני מקווה שיהיה פריצת דרך שתאפשר לכוחות להיכנס. אם ינקטו צעדים מנהליים וסנקציות כלכליות נגד האימאמים הללו, אני מאמין שזה יביא תוצאות".
לסיכום הדיון, יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר כי אין מדובר במלחמת דת, אלא בזכות לאיכות חיים ובריאות. "אני מתכוון להעניק כלים חקיקתיים שאני מקדם. הקנסות יהיו גבוהים. מי שלא ישלם, נתפוס לו את הציוד, ואם זה לא יעזור, נסגור את המסגד. אם זה ימשיך, נפטר את האימאם, ואם יהיה צורך, נעצור את מי שצריך כדי להבטיח את הזכות לחיות בתנאים נורמליים", אמר.
