מאת פֶּסַח בֶּנסוֹן • 25 בספטמבר 2025
ירושלים, 25 בספטמבר 2025 (TPS-IL) — ארכיאולוגים חשפו אוצר נדיר מתקופת הביזנטים בפארק הלאומי סוסיתא שבגליל, המאיר באור חדש את ההיסטוריה של האזור בתקופת הפלישות הסאסאניות-פרסיות הסוערות, כך הודיעה היום (חמישי) רשות הטבע והגנים בישראל.
הממצא, שהתגלה בסוף יולי 2025, כולל 97 מטבעות זהב ועשרות עגילי זהב מעוצבים להפליא, המשובצים בפנינים, אבני חן וזכוכית. בין המטבעות נמצא "תרמיסי" נדיר במיוחד, שהוטבע בקפריסין בסביבות שנת 610 לספירה, במהלך מרד נגד הקיסר פוקאס.
"זהו אחד מאוצרות תקופת הביזנטים הגדולים ביותר שהתגלו על אדמת ישראל, וייחודו טמון בשילוב של תכשיטים ומטבעות זהב מתקופות של קיסרים שונים", אמר ד"ר מיכאל אייזנברג, מנהל משותף של משלחת החפירה וחוקר במכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. הוא ציין כי בחלק מהמטבעות עדיין נותרו שרידי שק הבד שבו הוטמנו, המציעים הצצה מרשימה למנהגי התקופה.
ד"ר דני שיאון, נומיסמטיקאי המשלחת, הסביר את חשיבות מטבע התרמיסי. "זהו ממצא נדיר המוסיף שכבה חשובה להבנת ההיסטוריה הפוליטית והכלכלית של התקופה", אמר. זהו המטבע השני בלבד מסוגו שנמצא אי פעם בישראל.
הגילוי נעשה במקרה כאשר אדי ליפמן, מפעיל גלאי מתכות שסייע לצוות, זיהה מתכת ליד אבן גדולה. "המכשיר השתגע, לא יכולתי להאמין – מטבעות זהב החלו להיחשף אחד אחרי השני", נזכר ליפמן. הצוות חפר בזהירות את האזור, ולאחר שהבטיח שלא נותרו פריטים נוספים, החל לקטלג ולחקור את האוצר.
המטבעות משתרעים מתקופת שלטונו של הקיסר יוסטינוס הראשון (518–527 לספירה) ועד השנים הראשונות של הקיסר הרקליוס (610–613 לספירה), וכוללים סולידי מלאים, כמו גם חצאים (סמיסיס) ושלישים (תרמיסי).
"זהב הוא מתכת אצילה, וכשמוצאים מטבעות ותכשיטים בני כ-1,400 שנה שנראים כמו חדשים, זו חוויה נדירה", אמר אייזנברג.
ד"ר ארלטה קובלבסקה, מנהלת משותפת של החפירה, הביעה הערכה מיוחדת לתכשיטים. "עגילי הזהב הם ההפתעה הגדולה עבורי. גילוף עדין של צורפות המשלב אבני חן ופנינים – אני מקווה שצורפים עכשוויים ישחזרו את היופי הזה", אמרה.
הגילוי הוא יותר מסתם מציאת אוצר. "האוצר יוצא הדופן הזה מציע חלון נדיר לפוליטיקה, לעושר ולחיי היומיום של הגליל הביזנטי, ומאיר תקופה של מהפך ועושר תרבותי שהייתה עטופה במשך זמן רב בהיסטוריה", הוסיף אייזנברג.
סוסיתא, המשקיפה על הכנרת ממזרח, הייתה מרכז נוצרי בולט בתקופה הביזנטית, ושימשה ככיסא בישוף עם לפחות שבע כנסיות פעילות. צוות אוניברסיטת חיפה חופר באתר במשך 26 שנים, וחשף עדויות לכיבוש הסאסאני, כולל שריפת כנסיית המרטיר תיאודורוס. ממצאים אלו תומכים בתיאוריה כי הקהילות היהודיות באזור עשויות היו להשתתף במרידות לצד הצבא הסאסאני נגד השלטון הביזנטי.
ד"ר דרור בן-יוסף, מפקח מורשת במחוז הצפון של רשות הטבע והגנים, הסביר את חשיבותו הרחבה יותר של האתר.
"סיפורה של סוסיתא מלמד על הזרמים התרבותיים והדתיים, הגלויים והסמויים, שהיו קיימים בארץ באותה תקופה ועל מגוון תושביה", אמר בן-יוסף. "כדי להבין את מורכבות האזור לפני כ-1,400 שנה, מספיק לטפס על הר סוסיתא ולהביט מערבה לעבר טבריה – העיר היהודית. בעוד שבסוסיתא התפתחה קהילה נוצרית עשירה סביב שבע כנסיות, תושבי טבריה שמרו על אורח חיים יהודי שהתמקד בבתי כנסת".