ירושלים, 24 בפברואר 2026 (TPS-IL) — תעלומה שנמשכה אלפי שנים – מדוע תמציות צמחים מסוימות מרחיקות יתושים באופן אמין – נפתרה כעת על ידי צוות בינלאומי של מדענים בהובלה מישראל. הממצאים מסבירים כיצד תרכובות מעצי קינמון (קמפור) מעוררות תגובת הימנעות מובנית אצל יתושים, ומציעים מתווה פוטנציאלי לדור חדש של דוחים מדויקים ובטוחים יותר.
במשך אלפי שנים, אנשים ברחבי אסיה ומחוצה לה הסתמכו על חומרים צמחיים עשירים בקינמון ובורנאול כדי להרחיק יתושים, למרות שהחרקים נמשכים בעוצמה לרמזים אנושיים כמו פחמן דו-חמצני וריחות גוף. עד כה, מדענים לא הבינו במלואם כיצד ריחות דוחים יכולים לגבור על אותות המשיכה הללו במוח היתוש.
מחקר בהובלת ד"ר ג'ונתן בוהבוט מהמחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מזהה קולטן ריח ספציפי ביתושים המזהה בורנאול, תרכובת טבעית הנמצאת בשמני עצי קינמון ששימשו במשך מאות שנים כדוחה חרקים.
צוות החוקרים מאוניברסיטת ביילור, אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת קליפורניה, האוניברסיטה השוודית למדעי החקלאות, ושותפים בינלאומיים נוספים, גילה כי קולטן ריח משומר מאוד, הידוע בשם OR49, מכוונן בקפידה לזהות בורנאול במספר מיני יתושים עיקריים, כולל אלה האחראים להפצת קדחת דנגי, זיקה וקדחת הנילוס המערבי. הפעלת קולטן זה מפעילה מסלול עצבי ייעודי הגורם ליתושים להימנע באופן פעיל ממקור הריח.
באמצעות שילוב של הנדסה גנטית, רישומים אלקטרופיזיולוגיים, הדמיית מוח וניסויים התנהגותיים, הצוות הראה כי בורנאול מפעיל נוירון חושי מיוחד הממוקם בגַּבְּרָן (maxillary palp) של היתוש, איבר מרכזי בזיהוי הפונדקאי. באופן יוצא דופן, נוירון זה ממוקם ממש לצד נוירונים החשים משיכה המסייעים ליתושים לאתר בני אדם, וחושף ארכיטקטורה עצבית מובנית המשלבת אותות דחייה לצד רמזי חיפוש פונדקאי.
כדי להאיץ את זיהוי המפעילים הטבעיים הרלוונטיים למסלול זה, החוקרים פנו למקור בלתי צפוי: שמן אתרי מקנאביס. על ידי סינון וחלוקה של הכנות שונות של שמן קנאביס ושימוש בהפעלת OR49 כקריאת ביולוגית, הם הצליחו לבודד את הבורנאול כמפעיל החזק ביותר של הקולטן. הגישה אפשרה לצוות לקשר תערובות צמחים מורכבות לתרכובות ספציפיות הפעילות התנהגותית ולחבר תרופות בוטניות מסורתיות למטרות חושיות מדויקות של יתושים.
מבחנים התנהגותיים אישרו את המשמעות המעשית של הממצאים. יתושים שנחשפו לבורנאול נטו פחות באופן משמעותי להתקרב לעור אנושי ובילו זמן רב פחות בסביבתו. כאשר קולטן OR49 הושבת גנטית, יתושים כבר לא הגיבו לבורנאול, מה שהדגים כי קולטן יחיד זה חיוני להשפעת הדחייה.
"תוצאות אלו מסבירות, ברמה המולקולרית והעצבית, מדוע בורנאול שימש כדוחה יתושים במשך אלפי שנים," אמר בוהבוט. "על ידי איתור הקולטן המדויק המעורב, אנו יכולים להתחיל לתכנן דוחים ממוקדים יותר ובעלי פוטנציאל בטוח יותר, המנצלים את מערכת החושים של היתוש עצמו."
הממצאים סוללים את הדרך לדור חדש של דוחים ליתושים הפועלים על ידי הפעלת מעגלי ההימנעות של החרק באופן מדויק, במקום להסתמך על גירוי כימי רחב. על ידי מיקוד קולטן OR49 ישירות, דוחים עתידיים יוכלו להיות יעילים בריכוזים נמוכים יותר, לספק הגנה ארוכת טווח, ולפעול באופן עקבי יותר בין מיני יתושים שונים. גישה זו פותחת גם דלת לחלופות לחומרים כימיים נפוצים יותר אך בעלי פוטנציאל מזיק כמו DEET.
מעבר למוצרי צריכה, למחקר יש השלכות חשובות על בריאות הציבור ומניעת מחלות. דוחים יעילים יותר יוכלו לסייע בהגבלת התפשטות מחלות כמו קדחת דנגי, זיקה, מלריה וקדחת הנילוס המערבי, במיוחד באזורים בסיכון גבוה. הממצאים תומכים גם בפיתוח דוחים מרחביים, כולל בגדים מטופלים, כילות, מפזרי ריח פנימיים ומחסומים חיצוניים, המציעים הגנה רציפה בבתים ובמרחבים ציבוריים במקום להסתמך אך ורק על פתרונות מרוחים על העור.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי המוערך Nature Communications.