משרד הבריאות מחויב להרחבת שירותי התפתחות הילד הניתנים במסגרת מערכת הבריאות הציבורית, במטרה להבטיח טיפול נגיש, איכותי ושוויוני לכלל האוכלוסייה ולהפחתת הנטל הכלכלי על ההורים. במסגרת יישום מדיניות זו, הוגדלו התקציבים לתוכנית התמיכה להרחבת שירותי התפתחות הילד הניתנים באמצעות קופות החולים.
התוכנית תיושם באופן הדרגתי החל מ-1 בפברואר 2026 ועד 2030.
במסגרת הרפורמה, מנגנון ההחזרים יבוטל, והטיפולים יינתנו כחלק מסל הבריאות. מתן הטיפולים ילווה בפיקוח מקצועי ובשאלונים למשוב מהמטופלים.
מהלך זה מגיע לאחר סיום תהליך התייעצות ושיח ציבורי, ודיון מעמיק בכל ההערות שהועלו בנוגע לשינוי מדיניות ההחזרים להתפתחות הילד, תוך הצבת רווחתם של הילדים והמשפחות במרכז, ושאיפה ליצירת מערכת שוויונית, יעילה ונגישה יותר, המעניקה לכל ילד הזדמנות הוגנת להתפתחות מיטבית.
במסגרת הרפורמה, האם יוגדלו כוח האדם ויתווספו תקנים חדשים? האם יוקצו תקציבים מתאימים לחדרי טיפול?
שינוי המדיניות נועד להרחיב את הטיפול ההתפתחותי במסגרת הציבורית. לשם כך, נדרשת הגדלה משמעותית של כוח האדם בקופות החולים. כל קופות החולים הסירה מגבלות על גיוס מטפלים ופתחה את כל התקנים. בנוסף, מוכר הצורך בתשתיות, כגון חדרי טיפול. לשם כך, עודכנה תוכנית התמיכה לקופות החולים, והוספו 50 מיליון ₪ נוספים לתקציבה הקודם.
האם תנאי המטפלים ישתנו בהתאם?
שכר המטפלים מהווה מרכיב מרכזי בתהליך. הסכמי השכר החדשים שנחתמו במקצועות הבריאות כוללים מענק שימור ומענק הרחבת תקנים, אשר ישפרו את השכר במקצועות הבריאות עבור עובדים בקופות החולים ובבתי חולים ממשלתיים. חשוב להדגיש כי לעבודה במגזר הציבורי יתרונות רבים מעבר לשכר – כגון הכשרה, פיתוח מקצועי ועבודת צוות רב-מקצועית – בזכותם השירות הציבורי בישראל נמנה עם המובילים בעולם בתחום התפתחות הילד.
עד כה, קופות החולים הרחיבו את כוח האדם בתחום ב-7%-11%, והן ממשיכות בתהליכי גיוס והרחבת הסכמים מול ספקים.
כיצד הסכמי השכר החדשים במקצועות הבריאות – ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה ותזונה – באים לידי ביטוי בשינוי מדיניות ההחזרים?
הסכמי השכר נועדו לחזק את המענה הניתן במסגרת הציבורית על ידי מתן תמריצים לאנשי מקצוע להרחבת היקף העסקתם ושמירה על רצף תעסוקתי במסגרת הציבורית. שינוי מדיניות ההחזרים נועד להחזיר את שירותי התפתחות הילד למערכת הציבורית, והסכמי השכר מהווים צעד משלים התומך בשינוי המדיניות, כך שיהיו יותר מטפלים במערכת הציבורית שיוכלו להעניק שירותים.
כיצד היוזמה המתפתחת צפויה לחזק את השירות הציבורי?
מדיניות ההחזרים הקיימת מחזקת את השוק הפרטי, ובכך מגדילה את עלות הטיפולים ההתפתחותיים למשפחות הזקוקות להם. צמצום הדרגתי של מדיניות ההחזרים, בשילוב הסכמי השכר החדשים והתקציב המוגדל לתוכנית התמיכה לקופות החולים, יאפשרו לקופות החולים לגייס מטפלים נוספים, ויאפשרו למשפחות לקבל טיפול במסגרת הציבורית. כאשר יותר מטופלים יקבלו טיפול במגזר הציבורי, לצד שיפור תנאי ההעסקה, יותר מטפלים יתעניינו בעבודה במגזר הציבורי.
מה ההבדל, מנקודת מבטם של אנשי המקצוע, בין היוזמה הנוכחית לניסיון ליישום יוזמה דומה בשנת 2020?
בניגוד ליוזמה שבוצעה בשנת 2020, אשר בוצעה ללא תשתית תקציבית מספקת וללא ליווי של העלאות שכר במקצועות הבריאות, יוזמה זו כללה עבודה נרחבת של משרד הבריאות, הכוללת:
- הסכם שכר חדש המאפשר העלאות שכר לאנשי מקצועות הבריאות במגזר הציבורי.
- יישום דוח ראש הממשלה בנושא מקצועות הבריאות, לרבות הגדלת מספר המקומות האקדמיים ללימודי תואר ראשון במקצועות הבריאות, והגדלת שיעור ההכשרה בתחומים קליניים.
- תקציב נוסף של 50 מיליון ₪ לתוכנית התמיכה לקופות החולים.
- הנחיית משרד הבריאות בדבר דרישות מינימום, המחייבת עבודה במסגרת הציבורית לקבלת החזר עבור טיפול.
במסגרת החדשה, האם יינתנו טיפולים פרטניים לציבור, ולא רק הדרכות הורים מרחוק או טיפולים קבוצתיים?
משרד הבריאות מדגיש כי טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, טיפול מרחוק והדרכות הורים הם כלים חשובים בארגז הכלים הטיפולי של איש המקצוע, ויש להתאימם לצרכי הילד לפי שיקול דעת מקצועי.
הדרכות הורים, טיפול מרחוק או טיפול קבוצתי הם שיטות טיפול מצוינות כאשר נעשות על פי שיקול דעת מקצועי, וחשוב לשלבם בהתאם לצרכי הילד ומשפחתו. לצד זאת, ילדים ימשיכו לקבל טיפול פרטני ללא שינוי.
האם נגישות וזמינות הטיפול יובטחו במסגרת השינוי, במיוחד לאור זמני ההמתנה הארוכים הקיימים כיום במערכת הציבורית וחשיבות המענה המהיר בגיל הרך?
זמני ההמתנה הארוכים במערכת הציבורית נובעים, בין היתר, מקיומם של טיפולים מוחזרים רבים, כאשר מטפלים רבים עובדים כיום במגזר הפרטי לצורך הגדלת פוטנציאל ההשתכרות שלהם. העברת טיפולים מהמגזר הפרטי למגזר הציבורי, לצד שיפור שכר אנשי המקצוע במגזר הציבורי וקביעת תנאי רגולטורי חדש לעבודה במערכת זו לפני קבלת הכרה בהחזר, יגדילו את מספר המטפלים במגזר הציבורי ועם הזמן יצמצמו את זמני ההמתנה לטיפול ויגדילו את הנגישות לטיפול.
כצעד משלים, מקודמת כעת יוזמה לשילוב טכנולוגיות דיגיטליות לניהול תורים ולצמצום תופעת ה-"No-shows" (אישור תור ואי הגעה אליו) במערכת הציבורית, אשר נועדה גם היא להגדיל את זמינות השירות.
אנו מדגישים כי קופות החולים מקבלות תמורה במסגרת תוכנית התמיכה להגדלת מגעים לטיפולים מסובסדים. כתוצאה מכך, הקופות נדרשות להגדיל כוח אדם ובהתאם לכך לצמצם זמני המתנה. משרד הבריאות יבצע ניטור רציף ותדיר של זמני ההמתנה וידאג כי אלו לא יתארכו ביחס לתקופה המקבילה בשנה שקדמה לה.
כיצד השינוי מבטיח כי איכות הטיפול לא תיפגע וכי התאמתו האישית לצרכי הילדים לא תיפגע?
הטיפול הציבורי בתחום התפתחות הילד בישראל מבוסס על ראיות מחקריות והוא מותאם אישית לכל ילד בהתאם לצרכיו. למשרד הבריאות הנחיות ונהלים למקצועות הבריאות בהתפתחות הילד, המגדירים לספקי השירות את משך הטיפול וכלי הטיפול המאפשרים מקצועיות מרבית בגישה ממוקדת ילד ומשפחה. בניגוד למגזר הפרטי, שאינו מפוקח, שירותים במגזר הציבורי נמצאים תחת פיקוח מתמיד הן על ידי הגופים המקצועיים האחראים בקופות החולים והן על ידי המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות, אשר מבצעים בדיקות שבועיות במכוני יחידות התפתחות הילד. איכות הטיפול ומשכו ימשיכו להיות נתונים לשיקול דעת מקצועי, ומשרד הבריאות אחראי על פיקוחו.
מערכת הבריאות הציבורית בישראל אינה מערכת פרטית ואינה מאפשרת בחירת מטפל. עם זאת, מערך התפתחות הילד כולל כ-160 מכונים ויחידות ברחבי הארץ, המאפשרים להורים לבחור מקום טיפול מוכר על ידי קופת החולים שלהם, הנגיש ומתאים לצרכי הילד. ככל שנחזק את השירות הציבורי, כך יגדל היקפו, ולהורים מכל שכבות האוכלוסייה תהיה בחירה רחבה יותר של מקומות טיפול איכותיים ונגישים.
לגבי ההכשרה והפיתוח הנדרשים של שירותים לטיפול באוכלוסיות ספציפיות, קופות החולים יידרשו לפתח שירותים לאוכלוסיות אלו כך שהטיפול יינתן במסגרת הציבורית, שכן ביטול ההחזרים יבוצע באופן הדרגתי, ולקופות החולים יהיה פרק זמן היערכות לכך.
כיצד יישמר רצף טיפולי למטופלים שכבר נמצאים בטיפול אצל מטפלים פרטיים, בעת המעבר למתכונת החדשה?
על מנת לשמור על רצף טיפולי, ילד המקבל כיום טיפול מוחזר ימשיך לקבל טיפול על ידי אותו מטפל פרטי. בשלב הסופי של ביטול ההחזרים בשנת 2030, קופות החולים יידרשו לספק טיפול מסובסד לכלל המטופלים, לרבות אלו המקבלים טיפול מוחזר, אך לקופות החולים יהיה די זמן להיערך לכך, לרבות תכנון "העברה" מיטבית מהמטפל המוחזר למטפל המסובסד או קליטת המטפל המוחזר לקופת החולים לצורך מתן טיפולים מסובסדים.
יש לציין כי בעקבות הערות של איגודים מקצועיים, משרד הבריאות הבהיר בהנחיה לביטול ההחזרים את הגדרת מטופל חדש, כך שמטופל חדש יוגדר כמטופל שלא קיבל טיפולים מוחזרים מאנשי מקצועות הבריאות, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים באותו התחום בשנה האחרונה. בנוסף, הובהר כי אישורים לטיפולים מוחזרים שניתנו למטופלים לאחר מועד פרסום ההנחיה, לא ייחשבו כמטופלים חדשים אם ימומשו עד 01/01/2026.
ניתן לפרט כיצד השינוי ייושם עבור אוכלוסיות ייחודיות – כגון ילדים על הספקטרום האוטיסטי וילדים עם מצבים סומטיים, הדורשים התערבויות מותאמות אישית?
בשלב ראשון, אוכלוסיות אלו אינן נכללות וימשיכו לקבל טיפול בהחזר.
במקביל, קופות החולים יפתחו שירותים ייעודיים לאוכלוסייה זו על ידי הכשרת מטפלים לילדים עד גיל 18, ויחתמו הסכמים מול ספקים מוכרים המיומנים במתן שירותים אלו. לאחר הקמת התשתית המתאימה במסגרת קופות החולים, גם אוכלוסיות אלו יקבלו שירותים כנדרש בחוק ביטוח בריאות ממלכתי על ידי קופת החולים או ספק חוזי מטעמה.
מצורפת טבלת סיכום שלבי יישום הרפורמה:
| 01/02/2026 | 01/08/2026 | 01/01/2027 | 01/01/2028 | 01/01/2030 |
| ילדים חדשים שאינם מורכבים ואינם מתגוררים באזורים ללא תשתית, עד גיל 6 | ילדים חדשים שאינם מורכבים ואינם מתגוררים באזורים ללא תשתית, מעל גיל 6 | ילדים חדשים מורכבים עד גיל 6 | ילדים חדשים מורכבים מעל גיל 6 | כל הילדים |
אילו מדדים ישמשו להערכת הצלחת הרפורמה, וכיצד תיבחן השפעתה על איכות הטיפול?
להערכת הצלחת הרפורמה והשפעתה על איכות הטיפול, ייבחנו בין היתר המדדים הבאים:
- היקף הטיפולים הניתנים במסגרת הציבורית לעומת הממוצע בשנים קודמות, לרבות הבחנה בין טיפולים הניתנים על ידי קופת החולים לטיפולים הניתנים על ידי ספקים חוזיים.
- מספר הטיפולים הממשיכים להינתן באמצעות החזרים.
- מספר אנשי המקצוע במגזר הציבורי והיקף העסקתם.
- פיזור השירותים ואנשי המקצוע לפי אזור גיאוגרפי בישראל.
- זמני המתנה ממוצעים מפתיחת תיק בקופת החולים ועד לאבחון ראשון, ועד לטיפול ראשון לכל מקצוע שילד נזקק לו.
- זמני המתנה לפי מקצועות שונים ואזורים שונים בישראל.
האם יופעל מנגנון פיקוח חיצוני לניטור יישום הרפורמה בקופות החולים?
משרד הבריאות מבצע בדיקות שוטפות של פעילות קופות החולים, הן באופן יזום והן באמצעות ביקורות פתע. במסגרת בדיקות אלו, ייאספו נתונים על אנשי מקצוע והיקף העסקתם, וכן על מספר הטיפולים המסובסדים והמוחזרים ברחבי הארץ.
בנוסף, המשרד פועל להקמת מתודולוגיה למדידת זמני המתנה, בשיתוף פעולה עם גופים מקצועיים. מדידות זמני המתנה יבוצעו על פי המתודולוגיה שנקבעה, וקופות החולים יפתחו את מנגנוני הדיווח הנדרשים לשם כך. המשרד ימשיך לנטר מקרוב את התקדמות השלבים, כאשר קופות החולים יציגו נתונים על כמות הטיפולים והמטפלים בכל מחוז, לפי מקצוע, ובהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת.
בנוסף, יפורסם שאלון למטופלים למילוי, דרכו יוכלו משפחות לדווח ישירות למשרד על זמני ההמתנה לאבחון וטיפול, ועל מענים שקיבלו במהלך תקופת ההמתנה, כך שלמשרד יהיה מקור נתונים נוסף מעבר לזה של קופות החולים.
האם הסכמי השכר החדשים יחולו גם על מטפלים המועסקים ברשויות המקומיות?
הסכם השכר החדש, בדומה להסכמי שכר אחרים, נערך מול קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים בלבד. גופים שאינם מפוקחים על ידי נציב השכר, פועלים בגמישות מלאה בקביעת תנאי שכר המטפלים, ורשאים להתאים את תנאיהם להסכם השכר החדש, אך אינם מחויבים לכך.
האם יופעל מנגנון חריגים שיאפשר התאמות במקרים מיוחדים?
קופות החולים ימשיכו להפעיל שיקול דעת רפואי מקצועי בהתאם למדיניות משרד הבריאות ותקנות סל הבריאות. במסגרת זו, הקופות יוכלו לספק פתרונות במקרים חריגים, לתעדף מטופלים הזקוקים לטיפול דחוף, ולספק פתרונות מותאמים לילדים עם צרכים רפואיים מורכבים או ייחודיים. מדיניות זו נועדה להבטיח כי כל מטופל יקבל טיפול רפואי מותאם לצרכיו, תוך רגישות למורכבויות רפואיות ואישיות.
במקביל, ועדת מעקב ייעודית בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, הכוללת נציגים מקופות החולים, מכוני ויחידות בבתי חולים, וכן נציגים מארגונים, עמותות וארגוני הורים, מלווה את יישום היוזמה.
כיצד הרפורמה תתמוך ביחידות עירוניות במקרה שמטפלים יעברו לעבוד בקופות החולים בשל הסכמי השכר, והאם יקבלו תמיכה תקציבית מתאימה?
תוכנית התמיכה לקופות החולים מעודדת מתן טיפולים במסגרת אחת, וכן התקשרות עם "ספקים רשומים", הכוללים יחידות עירוניות. בנוסף, משרד הבריאות פועל מול משרד האוצר להבטחת תמיכה תקציבית לפעילותן של יחידות עירוניות, כחלק אינטגרלי ותנאי הכרחי להצלחת הרפורמה.
המשרד שוקל אפשרות לבצע התאמות בתוכנית התמיכה לשנת 2026, כך שתענה טוב יותר על צרכיהן של היחידות העירוניות.
האם מתבצע חשיבה בין-משרדית רחבה למניעת מעבר מטפלים בין שירותים ציבוריים שונים?
משרד הבריאות החל עבודה משותפת מול משרד החינוך וג'וינט ישראל, על מנת לתת מענה לסוגיות רוחביות הנוגעות למעבר מטפלים בין שירותים ציבוריים.
קופות החולים מגייסות בימים אלו מטפלים במקצועות הבריאות – ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה ותזונה – ומבצעות הכשרות מקצועיות לצוותים. למידע נוסף, יש לפנות לקופות החולים.
המטפלים שואלים – אנחנו עונים: הרפורמה בשירותי התפתחות הילד
נושאים קשורים
