מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 23 בדצמבר 2025
ירושלים, 23 בדצמבר 2025 (TPS-IL) — כשלים ביטחוניים קריטיים במערך המכשולים המקיף את ירושלים הותירו פערים משמעותיים המאפשרים כניסה פלסטינית בלתי מוגבלת לשטח ישראל, כאשר החלטות ממשלתיות מרכזיות מלפני כמעט שני עשורים עדיין אינן מיושמות, כך עולה מדוח מבקר חמור שפורסם ביום שלישי.
“הביקורת חשפה כי אין למידה מספקת בגופים המבוקרים, וכשלים דומים שעלו במגזרים אחרים לא תוקנו. הדבר מצייר תמונה מדאיגה, לפיה פלסטינים יכולים להיכנס לשטח ישראל ללא כל בקרה או בדיקה, תוך סיכון תושבי ישראל,” אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
אי נקיטת פעולה “מסכנת את אזרחי ישראל מפני פיגוע טרור במזרח ירושלים, בדומה לאירועי 7 באוקטובר,” הוסיף.
מבקר המדינה סוקר באופן קבוע את מוכנותה של ישראל ואת יעילות מדיניות הממשלה.
הביקורת, שנערכה בין ינואר 2024 לפברואר 2025, מצאה כי רק “61% מהתוואי מגודר, ובשאר התוואי אין גדר,” כולל פער של 11 קילומטרים, פער של 6 קילומטרים, ומספר קטעים נוספים המסתכמים בעשרות קילומטרים.
על פי הדוח, בין 2,000 ל-2,400 אנשים נכנסו לישראל באופן בלתי חוקי דרך אזור ירושלים בכל רבעון במהלך 2022-2024. “זהו כשל חמור המאפשר חדירת גורמים עוינים לישראל ומסכן את תושבי ישראל,” כתב המבקר, והוסיף כי “הסיכון במצב זה מתעצם ומועצם לאור אירועי 7 באוקטובר 2023.”
אולי הממצא המדהים ביותר הוא החשיפה כי תוכנית מקיפה להעברת ניהול המעברים מהמשטרה לרשויות אזרחיות, שאושרה על ידי ראש הממשלה דאז אריאל שרון בשנת 2005, מעולם לא הובאה להצבעה בממשלה למרות שחלפו עשרים שנה.
“משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שתוכנית האזרחיזציה למעברי מעטפת ירושלים שגובשה על ידי המועצה לביטחון לאומי ואושרה כבר על ידי ראש הממשלה בשנת 2005, וחשיבותה אושרה מחדש בסיכום ראש הממשלה משנת 2014, לא הובאה במשך השנים לדיון בממשלה,” נכתב בדוח, תוך ציון כי “אף שחלפו שני עשורים מאישורו.”
הדוח הדגיש כי “הכשל בקבלת החלטה בנוגע לשאלת האזרחיזציה של המעברים מהווה ליקוי חמור ומתמשך, העלול לסכן את הכוחות הפועלים במעברים, את האוכלוסייה הישראלית העוברת בהם ואת תושבי ירושלים ומדינת ישראל בכלל.”
משרד מבקר המדינה מעריך כי יישום האזרחיזציה ידרוש תקציב חד-פעמי של כ-600 מיליון שקל (187 מיליון דולר) ועלויות תפעול שנתיות של 500 מיליון שקל (155 מיליון דולר), כאשר אף סכום לא הוקצה.
16 המעברים במגזר ירושלים, שבהם עברו 135,000 הולכי רגל מדי יום בשנת 2022, סובלים ממספר ליקויים תפעוליים. הדוח מצא כי “במשך כ-20 שנה, מאז הקמת מעברי מעטפת ירושלים בשנת 2005, המשטרה מנהלת את המעברים ללא קונספט מבצעי.” היעדר מסגרת כזו “מוביל לחוסר כיוון בנוגע לאופן הפעלת המעברים ובנוגע למשאבים הנדרשים למענה התפעולי במכשול ובמעברים,” הזהיר המבקר.
הדוח פירט בעיות פיקוד ושליטה חמורות, וציין כי מספר גופים פועלים במעברים, כולל משטרה רגילה, משמר הגבול, צה"ל וקבלני אבטחה אזרחיים. לרוב המעברים אין מפקדים קבועים, כאשר רק בשני מתוך 16 מעברים ישנם מפקדים מוסמכים לתפקידם. “הפיקוד על המעברים אינו קבוע ולעיתים מופקד בידי מפקד צוות או לוחם מג"ב,” מצאה הביקורת, והזהירה כי “היעדר מפקדי מעברים קבועים ותחלופה תכופה של מפקד כוח הלחימה במעבר יוצרים קושי בהמשכיות הפיקוד.”
פערים ביטחוניים חורגים מעבר לתשתיות פיזיות. הביקורת חשפה כי 31 אחוז ממשימות הבידוק של המשטרה הצבאית לא בוצעו עקב קיצוץ בכוח, וכי שומרי הביטחון האזרחיים, שרבים מהם הם חיילי מילואים בצה"ל, דוללו באופן חמור כאשר גויסו במהלך המלחמה הנוכחית. “המשטרה ומשרד הביטחון הלאומי לא נערכו לאיוש מערך שומרי הביטחון האזרחיים המדולדל במעברי מעטפת ירושלים,” נכתב בדוח.
הדוח מצא גם אי-התאמות משמעותיות בין רישומי עמדות התצפית של צה"ל לרישומי המשטרה בנוגע לניסיונות חדירה. בתקופה שבין ינואר למאי 2024, רישומי צה"ל הראו מאות התראות “אביר טורקי” (שם הקוד לאירועי חדירה), בעוד שרישומי המשטרה הראו רק עשרות. “פער רישום זה עשוי להעיד על מענה מבצעי חלקי של הגעת כוחות הביטחון השגרתיים של משמר הגבול של מעטפת ירושלים,” סיכם המבקר.
החלטות ממשלתיות מרובות משנת 2006 בנוגע לאחריות ביטחונית ותוואי גדרות נותרו גם הן בלתי מיושמות. “הקבינט המדיני-ביטחוני לא דן במצב יישום החלטות אלו, אף שחלפו כעשרים שנה מאישורן,” מצא הדוח. המבקר ציין כי “הליקויים והפערים המפורטים בדוח זה בנוגע לאי-יישום החלטות ממשלה הנוגעות למעטפת ירושלים, נושאים השלכות ביטחוניות משמעותיות, השלכות מדיניות ואף השלכות כלכליות.”
המבקר מתח ביקורת על הכשל בהיערכות לתרחישי חדירה המונית לפני 7 באוקטובר, וציין כי “עד 7 באוקטובר 2023, למחוז ירושלים לא היה איום ייחוס ותרחיש ייחוס שלפיהם ניתן היה להיערך במבנה כוח מתאים במרחב מעטפת ירושלים למניעת פריצה המונית לשטח ישראל.”
הביקורת ציינה גם את הצורך בשדרוגים במעברים. הדוח קבע כי רק ארבעה מתוך 16 המעברים זכו לשיפורים, בעוד שהתחזוקה נפגעת עקב מחלוקות תקציביות בין המשטרה לצבא.
זמני ההמתנה הממוצעים במחסום קלנדיה מצפון לבירה – אחד העמוסים ביותר – עומדים על 80 דקות להולכי רגל ו-56 דקות לכלי רכב. בעיות התשתית הודגמו באופן טרגי במהלך הרמדאן 2023, כאשר דוחק מסוכן פצע 280 אנשים, כולל ילדים. “מציאות זו מסכנת את חייהם של העוברים במעברים,” נכתב בדוח, והזהיר כי הדבר עלול להוביל “לאירוע ביטחוני חמור, במיוחד בתקופת הרמדאן הרגישה.”
הדוח הסתיים בהערכה קשה של המצב הנוכחי. “בהתחשב בזמן הרב שחלף מאז הקמת המכשול והפערים שנותרו בו, המכשול אינו מספק את המענה הנדרש בנוגע למניעת כניסת תושבים בלתי חוקיים או גורמים עוינים לישראל,” כתב המבקר. “ליקויים אלו מעצימים את חשיבות הדיון, הבחינה והפיקוח בזמן אמת ברמה הדרג המדיני-ביטחוני.”
האחריות לתיקון הליקויים, נכתב בדוח, מוטלת בעיקר על ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הביטחון הלאומי ומפקדים בכירים בצבא ובמשטרה.
ב-8 בספטמבר 2025, זמן קצר לאחר תום תקופת הביקורת, הצליחו שני מחבלים פלסטינים מכפרים סמוכים לרמאללה להיכנס לירושלים ולבצע פיגוע ירי. שישה בני אדם נהרגו ועשרה נוספים נפצעו.
נושאים קשורים
