מאת פשח בנסון • 22 בדצמבר 2025
ירושלים, 22 בדצמבר 2025 (TPS-IL) — קבינט השרים אישר היום (שני) פה אחד תוכנית לסגירת רדיו צבאי, אחד מכלי התקשורת הציבוריים הוותיקים בישראל, מהלך שעורר מחלוקת משפטית ופוליטית סוערת בנושאי חופש העיתונות, ניטרליות צבאית וסמכות ממשלתית.
על פי ההחלטה, התחנה – המוכרת בעברית כ"גלי צה"ל" – תפסיק לפעול עד 1 במרץ 2026, כך מסר משרד הביטחון. צפוי כי חטיבת המוזיקה הפופולרית שלה, גלגלצ, תמשיך לשדר.
רדיו צבאי משדר לציבור הישראלי מזה 75 שנים, ומשמש הן ככלי חדשות והן כנוכחות תרבותית עבור הצבא.
שר הביטחון יואב גלנט, שהוביל את המהלך, תיאר את ההסדר כ"אנומליה" דמוקרטית, וטען כי תחנת רדיו המשרתת את הציבור הרחב אינה צריכה להיות מופעלת על ידי הצבא. בנאום בישיבת הקבינט, גלנט אמר כי מעורבות התחנה בתוכניות פוליטיות ואקטואליה מכריחה את צבא ההגנה לישראל (צה"ל) להשתתף בדיון פוליטי ציבורי.
"זה יוצר קושי יסודי שפוגע בצה"ל, בחייליו ובאחדותו", אמר גלנט לשרים. הוא הוסיף כי הבעיה הפכה "חריפה אף יותר" בעקבות מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. לדבריו, המשרד קיבל תלונות חוזרות ונשנות מחיילים, אזרחים ומשפחות שכולות הסבורים שהתחנה אינה מייצגת אותם ופגעה לעיתים במורל.
ההחלטה מגובה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. "תחנה צבאית המשדרת בסמכות הצבא קיימת בצפון קוריאה ואולי בכמה מדינות נוספות", אמר נתניהו. "ישראל לא צריכה להיות ביניהן".
נתניהו הוסיף כי הוא תומך זה מכבר בהצעות לביטול או הפרטה של רדיו צבאי. "אני פתוח לכל ההצעות הללו כי אני מאמין בתחרות", אמר, וסיכם כי "הגיע הזמן, ועדיף מוקדם מאשר מאוחר".
כיום מועסקים ברדיו צבאי 224 חיילים בשירות סדיר, 85 עובדי צה"ל אזרחיים ו-48 עובדי תוכן בחוזה ייעוץ. כולם ניצבים כעת בפני אי-ודאות. גלנט הודיע כי צוות מומחים במשרד הביטחון יפקח על הסגירה "באחריות", כולל סידור פיטורי עובדים בתנאים חוקיים והוגנים.
הוא גם הורה על השעיה מיידית של כל תהליכי הגיוס והמיון ליחידת הרדיו, הן לחיילי חובה והן למילואימניקים, והנחה את צה"ל להתחיל בשיבוץ הדרגתי של חיילים משרתים ליחידות אחרות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לחימה ותומכי לחימה. חוזים עם עיתונאים ויועצים חיצוניים יסתיימו, וחוזה השכירות על בניין התחנה ביפו יבוטל. צעדים אלו מתוכננים להסתיים עד 15 בפברואר, לפני הסגירה הסופית שבועיים לאחר מכן.
ההחלטה עוררה ביקורת חריפה מצד עיתונאים, ארגוני חברה אזרחית וגורמים משפטיים. התנועה למען איכות השלטון בישראל הגישה עתירה לבג"ץ, בטענה שההחלטה מונעת מ"מניעים נסתרים", מבוססת על עובדות שגויות וצפויה לגרום נזק חמור לחופש הביטוי ולאינטרס הציבורי.
"לממשלה אין סמכות לנקוט בצעד זה בהחלטת קבינט", נמסר מהארגון, בטענה שפעילותו של רדיו צבאי מעוגנת בחוק וניתן לסיים אותה רק באמצעות חקיקה שתאושר בכנסת.
הסתדרות העיתונאים בישראל הביעה עמדה דומה, וכינתה את המהלך "פגיעה חמורה ובלתי חוקית בחופש הביטוי ובחופש העיתונות", והבטיחה לאתגר אותו בבית המשפט.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה גם היא לסגירה עוד לפני הצבעת הקבינט. חוות דעת משפטית מפורטת שכתבו סגניה הזהירה כי סגירת רדיו צבאי "תערער ותחליש את מפת התקשורת השידורית של ישראל, שכבר נמצאת על קרקע לא יציבה".
החוות דעת הזהירה כי הגישה הציבורית לחדשות אמינות ומקצועיות "תיצר באופן דרמטי" בסמוך לבחירות לאומיות, ותיארה את ההחלטה כ"פגיעה עמוקה ומשמעותית בחופש הביטוי".
אתגרים משפטיים צפויים בשבועות הקרובים, מה שמכין את הקרקע למאבק משפטי בעל פרופיל גבוה בנוגע לעתיד השידור הציבורי והפיקוח הדמוקרטי בישראל.
נושאים קשורים
