מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 30 בנובמבר 2025
ירושלים, 30 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — הנוף הפוליטי בישראל סוער בעקבות בקשתו חסרת התקדים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. במכתב חתום בן עמוד אחד, נתניהו לא הודה באשמה ולא התנצל על כל עבירה לכאורה, אלא הדגיש את "אחריותו הציבורית והמוסרית הרחבה" למתחים הפוליטיים סביב משפט השחיתות המתנהל נגדו.
הבקשה, בת 111 עמודים – הכוללת מכתב אחד חתום על ידי נתניהו ומכתב שני, מפורט יותר, חתום על ידי עורך דינו, עמית חדד – מבקשת מהרצוג לסיים את משפט השחיתות של נתניהו, בטענה שהוא פוגע ביכולתו להנהיג את המדינה וכי הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.
“בשנים האחרונות גברו המתחים והמחלוקות בין מגזרים שונים באומה ובין זרועות המדינה השונות”, כתב נתניהו. “אני מודע לכך שההליכים המתנהלים במקרה שלי הפכו למוקד התנגשויות. אני נושא באחריות ציבורית ומוסרית רחבה, מתוך הבנה של ההשלכות של כל האירועים הללו.”
ראש הממשלה, העומד בפני אישומים הכוללים מרמה, הפרת אמונים וקבלת שוחד, טען כי למרות רצונו האישי להמשיך במשפט ולהוכיח את חפותו, האינטרס הציבורי מחייב מסלול אחר. “סגירת המשפט תוריד את להבות המחלוקת הפוליטית”, אמר, והוסיף כי האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות הדיפלומטיות הנוכחיות של ישראל דורשים אחדות.
בקשתו של נתניהו עוררה מיד שטף של תגובות פוליטיות, שחילקו בחדות את מנהיגי ישראל לאורך קווים אידיאולוגיים.
בכירים בממשלתו של נתניהו הביעו תמיכה נחרצת בחנינה. שר הביטחון ישראל כץ כינה את הבקשה חיונית לביטחון הלאומי, וקבע כי “ישראל ניצבת בפני מציאות ביטחונית מורכבת יותר מאי פעם”.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר: “נתניהו נרדף שנים על ידי מערכת משפטית מושחתת שבדה תיקים פוליטיים נגדו”, והתעקש כי מפלגת הציונות הדתית הימנית שלו תמשיך לדחוף לרפורמה משפטית שנויה במחלוקת ללא קשר לבקשת החנינה.
לעומת זאת, דמויות אופוזיציה ציירו תמונה שונה בתכלית. בפנייה פומבית להרצוג, יו”ר האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי הענקת חנינה ללא הודאה באשמה או פרישה מוחלטת מהחיים הפוליטיים תערער את שלטון החוק.
“הנשיא אינו יכול להעניק חנינה לנתניהו ללא אחריות”, התעקש לפיד.
יאיר גולן, יו”ר מפלגת “הדמוקרטים”, כינה את הבקשה התחמקות בוטה מאחריות, והתעקש כי “רק אשמים מבקשים חנינה”, וקרא לנתניהו להתפטר מהחיים הציבוריים. אביגדור ליברמן, יו”ר “ישראל ביתנו”, ביקר את נתניהו על הסחת הדעת מדאגות לאומיות דחופות כמו הכלכלה, פעולות צבאיות ומחלוקת גיוס החרדים המתמשכת.
התנועה למען איכות השלטון גם היא הביעה את עמדתה, והזהירה כי הענקת חנינה באמצע משפט תהווה “מכה אנושה לשלטון החוק ולעקרון השוויון בפני החוק, שהם נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית”. הקבוצה תיארה את הבקשה כאות פוטנציאלי לכך שאזרחים מסוימים עשויים להיות מעל החוק.
המהלך מגיע בעקבות מכתבו חסר התקדים של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, שקרא להרצוג להעניק חנינה לנתניהו, הנמצא במשפט שחיתות. הרצוג השיב לטראמפ כי לא ניתן לשקול חנינה אלא אם נתניהו יודה רשמית באשמה ויבקש חנינה. נתניהו שלל בעבר בקשת חנינה אם היא כרוכה בהודאה באשמה. בקשתו לא כללה הודאה באשמה.
נתניהו עומד בפני אישומים של מרמה, קבלת שוחד והפרת אמונים הנובעים משלוש חקירות משטרה נפרדות. הוא מכחיש כל עוולה.
במקרה הידוע כ"פרשת בזק", נתניהו, בעת שכיהן כשר התקשורת, מואשם שהעניק הטבות רגולטוריות לענקית התקשורת בזק. בתמורה, בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', סיפק לכאורה לנתניהו סיקור אוהד באתר וואלה, שהיה בבעלותו.
בחקירה השנייה, הידועה כ"פרשת ידיעות", נתניהו לכאורה סייע למו”ל “ידיעות אחרונות” ארנון מוזס על ידי קידום תקנות לחלוקת עיתונים לטובת מוזס. בתמורה, מוזס מואשם שהציע לנתניהו סיקור אוהד.
בחקירה נפרדת הידועה כ"פרשת המתנות", נתניהו ואשתו שרה מואשמים בקבלת מתנות בשווי 200,000 דולר ממפיק הוליוודי, ארנון מילצ'ן, בתמורה לסיוע באשרת כניסה לארה”ב ושינויים בהוראות מס לטובת מילצ'ן. מקרה זה נחשב באופן נרחב למקרה החמור ביותר נגד נתניהו.
נתניהו מכחיש כל עוולה והדגיש בעבר כי המשפט לא יפריע למילוי תפקידיו הציבוריים.
מעולם לא הוגש כתב אישום פלילי נגד ראש ממשלה מכהן בישראל. אהוד אולמרט התפטר בשנת 2008 לקראת הגשת כתב אישום נגדו בגין שחיתות. אולמרט הורשע בסופו של דבר וריצה שני שלישים ממאסר של 27 חודשים.
נושאים קשורים
