מאת פֶסַח בֶּנְסוֹן • 16 בנובמבר 2025
ירושלים, 16 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — פוליטיקאים באופוזיציה הישראלית מתחו ביקורת קשה על תוכנית הממשלה להקים ועדת חקירה משלה בנוגע לכשלים סביב מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, וטענו שהיא אינה עומדת בסטנדרטים של ועדת חקירה ממלכתית.
“הממשלה עושה כל שביכולתה כדי לברוח מהאמת ולהתחמק מאחריות”, אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד ביום ראשון. “יש קונצנזוס ציבורי רחב לגבי ועדת חקירה ממלכתית. זה מה שהמדינה צריכה, זה מה שהציבור דורש, וזה מה שיקרה”. לפיד הוסיף כי “סירוב הממשלה לחקור את כשלונותיה מסכן את הביטחון הלאומי, מהווה עלבון, ובריחה מאחריות כלפי החיילים והמשפחות שתרמו כל כך הרבה מאז 7 באוקטובר”.
חבר הכנסת יאיר גולן, יו"ר מפלגת הדמוקרטים, הביע ביקורת דומה ברשתות החברתיות וצייץ: “מי שנחקר אינו ממנה את חוקריו. אירועי ה-7 באוקטובר ייחקרו על ידי ועדת חקירה ממלכתית. זו הבטחה”.
חבר הכנסת גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת המחנה הממלכתי, תיאר את הפאנל המוצע כניסיון “טיוח”. “בלתי מתקבל על הדעת שאחראי הכשל הם אלה שיקבעו את הרכבו ותחומי אחריותו האמיתיים תחת מסווה של הסכמה רחבה; ברור שהכל נובע מפחד והיסטריה לגבי תוצאות חקירה אמיתית ועצמאית”, כתב.
למרות הביקורת, הממשלה אישרה לכאורה את הקמת ועדת חקירה עצמאית בישיבתה השבועית ביום ראשון. על פי דיווחים בכלי תקשורת עבריים, לוועדה תהיה סמכות חקירה מלאה – אך היא לא תהיה ועדת חקירה ממלכתית, וסמכויותיה יוגדרו על ידי שרי הקבינט.
ראש הממשלה בנימין נתניהו יקים צוות שרים מיוחד שיהיה אחראי לקביעת היקף הוועדה, כולל הנושאים שייחקרו והמסגרות הזמנים הרלוונטיים. לצוות השרים יהיו 45 יום להגיש את המלצותיו לממשלה. הממשלה מסרה כי תפעל להבטיח שהרכב הפאנל יזכה “לאישור ציבורי רחב ככל הניתן”.
בשבועות האחרונים, שופטי בית המשפט העליון ציינו כי “אין מחלוקת אמיתית לגבי עצם הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בעלת סמכויות חקירה רחבות”.
בשבוע שעבר, בדיון בכנסת, נתניהו הגן על תוכניתו וטען: “השאלה אינה רק מה נחקר, ואינה רק מי נחקר. השאלה היא מי חוקר את האמת. האופוזיציה צועקת על ועדת חקירה ממלכתית. אבל חלק עצום מהעם לא יקבל את הרכב החוקרים שאתם מציעים”.
ארגונים אזרחיים גינו גם הם את מהלכי הממשלה. מכון זולת קרא למהלך “ניסיון טיוח משמעותי מצד המדינה, כשל אלפי נרצחים, פצועים וערים שלמות שנכבשו”, והוסיף כי יפעל בכל דרך חוקית לדחוף לחקירה ממלכתית בצו בית המשפט העליון. תנועת "חופשי בארצנו" מסרה: “הממשלה הכושלת ביותר חושבת שתמחק את הכתם מדפי ההיסטוריה. זה לא יקרה. מי שאשם יישא בתוצאות, ושמו יכתים לדורות”.
נתניהו התנגד לקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית רשמית, וכינה אותה “מוטה פוליטית”. מבקריו מאשימים אותו בעיכוב והחלשת החקירה. ועדות כאלה, בראשות שופטי בית המשפט העליון בכירים, יכולות לזמן עדים, לאסוף ראיות ולהגיש המלצות, אם כי הממשלה אינה מחויבת לפעול על פיהן.
בית המשפט העליון נתן לממשלה אורכה עד 14 בנובמבר להסביר “מה יהא גורלה” של ועדת חקירה כזו.
צה”ל פרסם סדרת תחקירים פנימיים מפורטים הבוחנים כיצד כ-5,000 מחבלים מחמאס והג'יהאד האסלאמי הצליחו לפרוץ ליישובים ישראליים ולכבוש עמדות צבאיות. הדוחות חושפים כי שרשרת הפיקוד של הצבא קרסה בתוך הכאוס כאשר החיילים מצאו עצמם בעמדת נחיתות מספרית. החוקרים הסיקו כי צה"ל פירש לא נכון את כוונות חמאס ופירש באופן שגוי התראות מודיעיניות בימים שקדמו ל-7 באוקטובר, בעוד שעיקר תשומת הלב של הצבא נותרה מכוונת לאיומים פוטנציאליים מצד איראן וגרורתה חיזבאללה בלבנון.
תחקירים אלו של צה"ל עוסקים רק בנושאים של מבצעים, מודיעין ופיקוד – לא בהחלטות שהתקבלו על ידי הדרג המדיני.
ועדת החקירה האחרונה של ישראל, שחקרה את אסון הילולת מירון בו נהרגו 45 בני אדם, הטילה אחריות אישית על נתניהו בשנת 2024.
