מרווה פרץ-בלינסקי היא סגנית נשיא דאטה ו-AI בסוכנות הדיגיטל הלאומית של ישראל.
תקרת הזכוכית המתמשכת בישראל
למרות הישגים מרשימים של נשים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, תקרת הזכוכית נותרת על כנה. בעוד שנשים מסוימות הגיעו לתפקידים בכירים, נתונים מראים פערים מגדריים משמעותיים ממשיכים להתקיים. גם מחקרים המוכיחים כי צוותי ניהול עם ייצוג נשי מאוזן מניבים ביצועים טובים יותר, טרם הביאו את השינוי שאנו זקוקים לו.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשים מהוות למעלה ממחצית מאוכלוסיית ישראל, אך נוכחותן בהנהגה ובניהול רחוקה מלהיות פרופורציונלית. מחקר של הבורסה לניירות ערך בישראל מראה כי מבין מנכ"ליות חברות מדד ת"א-125, רק ארבע הן נשים – פחות מ-3.5%. לשם השוואה, נשים מחזיקות ב-10% מתפקידי המנכ"ל במדד S&P 500. בדירקטוריונים, המצב מעט טוב יותר, כאשר נשים מהוות 27% מהדירקטורים בחברות ציבוריות. בכנסת, נשים מהוות רק 25%, והן נותרות מיעוט בתפקידים בכירים הן במשרדי ממשלה והן בחברות פרטיות.
נשים ממשיכות להתמודד עם חסמים רבים: תפיסות חברתיות מיושנות, רשתות סגורות, פערי שכר והטיות לא מודעות בקרב מקבלי החלטות הנוטים לקדם אנשים הדומים להם.
דוגמאות בינלאומיות לחקיקה אפקטיבית
מדינות שהשיגו התקדמות משמעותית עשו זאת באמצעות חקיקה ברורה ואכיפה. נורווגיה הייתה מהראשונות לדרוש לפחות 40% נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, מה שהוביל לעלייה בהנהגה נשית. צרפת הלכה רחוק יותר, וקבעה דרישה ל-40% ייצוג נשי בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ופרטיות כאחד, מה שהגדיל את נוכחות הנשים בדירקטוריונים ב-20%. גרמניה דורשת לפחות אישה אחת בכל דירקטוריון של חברה ציבורית. בסקנדינביה, אכיפה חזקה מבטיחה שחוקים אלו מניבים שינוי אמיתי ולא רק ניירת.
כאשר ראש ממשלת קנדה לשעבר, ג'סטין טרודו, נשאל מדוע ממשלתו מאוזנת מגדרית, הוא פשוט ענה: "כי זו שנת 2015". מה שנראה מובן מאליו לפני עשור, חייב כעת להיות סטנדרט מחייב.
ההזדמנות שמציע השפעת ה-AI על התעסוקה
כוחות השוק לבדם לא תיקנו את אי-השוויון. כשה-AI מעצב מחדש את נוף התעסוקה, יש לנו הזדמנות היסטורית להבטיח ששוק העבודה החדש לא ישכפל פערים ישנים. אם חקיקה ורגולציה ינחו את השינוי הזה, נשים יוכלו להשיג לא רק שוויון פורמלי, אלא גם הנהגה בתעשיות המחר.
אחריות הנהגה והצורך בפעולה דחופה
עד שיונחו חוקים מחייבים, מנכ"לים ויושבי ראש דירקטוריונים חייבים לקחת אחריות ולהוביל שינוי. מאמציהם ייצרו את הבסיס ליישום חוקי חלק ומהיר יותר בעתיד. חברות צריכות להציב יעדים שאפתניים להגדלת ייצוג נשים בהנהלה, במיוחד בתפקידים בכירים – ועליהן לעשות זאת עכשיו. אחריות זו מוטלת על מנהיגי עסקים לא פחות מאשר על קובעי מדיניות.
המקרה של חקיקה מחייבת ואכיפה
ללא חקיקה נוקשה, אכיפה ומחויבות הנהלה, נשים ימשיכו להיות מודרות ממרכזי קבלת החלטות. ישראל חייבת להצטרף למדינות המובילות את הדרך בשוויון מגדרי ולהבטיח שזה לא יהיה רק סלוגן ריק. תקרת הזכוכית לא תישבר מעצמה – הגיע הזמן לנפץ אותה אחת ולתמיד באמצעות חוקים מחייבים שיבטיחו ייצוג נשי אמיתי בהנהלה ובכוח.
