ירושלים, 29 בינואר 2026 (TPS-IL) – מערכת בינה מלאכותית חדשה שנועדה לעקוב אחר אינטראקציות של חתולים עשויה לעשות יותר מסתם לשפר את רווחת בעלי החיים. מדענים ישראלים אומרים כי אותה טכנולוגיה יכולה לשמש בעתיד לחקר התנהגות חברתית בבני אדם, לאחר שחשפו דפוסים נסתרים ביחסי חתולים שצפייה אנושית מסורתית פספסה.
אחד החוקרים מאחורי המחקר הסביר לשירות העיתונות של ישראל כי הפרויקט מזיז את מחקר התנהגות בעלי החיים מעבר לצפייה מסורתית אל עידן מונחה נתונים. במקום להסתמך רק על פרשנות אנושית, הצוות מאוניברסיטת חיפה בישראל השתמש בבינה מלאכותית כדי לעקוב אחר האופן שבו חתולים מתייחסים פיזית זה לזה לאורך זמן, וחשף דפוסים חברתיים שקשה או בלתי אפשרי לעין האנושית לזהות באופן עקבי.
"במחקר זה, הראינו שבינה מלאכותית יכולה לעזור לנו לעשות את הקפיצה מפסיכולוגיה של בעלי חיים למחקר סוציולוגיה של בעלי חיים, ויש לה השלכות מעשיות בכל תחום הקשור לרווחת בעלי חיים, בבית או במקלטים", אמר ד"ר טדי לבזניק ממחלקה למערכות מידע באוניברסיטת חיפה וממחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת יונקופינג, שוודיה, ל-TPS-IL.
המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Journal of Veterinary Behavior. בליבתו עומד רעיון פשוט אך עוצמתי: מדידת מרחק. באמצעות ראייה ממוחשבת מבוססת בינה מלאכותית, החוקרים ניתחו הקלטות וידאו של חתולים בוגרים המתקשרים באופן טבעי בסביבה מבוקרת. המערכת מדדה באופן רציף את הקרבה בין החתולים, את תדירות שינוי המרחק, ואת עוצמת השינויים במהלך סוגים שונים של מפגשים.
בסך הכל, הצוות בחן אינטראקציות בין 53 חתולים בוגרים, וניתח 186 מפגשים חברתיים נפרדים. התוצאות חשפו דפוסים ברורים ועקביים. זוגות של חתולות נטו להישאר בקרבה הקרובה ביותר זו לזו, בעוד שזוגות של זכרים שמרו על המרחק הגדול ביותר. זוגות מעורבים מגדרית היו במצב ביניים. לא פחות משמעותי היה האופן שבו המרחק השתנה לאורך זמן. אינטראקציות ידידותיות הראו מרווחים יציבים יחסית, בעוד שמפגשים מתוחים או אגרסיביים התאפיינו בשינויים מהירים ותכופים בין התקרבות והתרחקות.
מעבר לתובנה אקדמית, החוקרים אומרים שלטכנולוגיה יכולות להיות שימושים מיידיים בעולם האמיתי. במקלטי בעלי חיים או בבתים עם מספר חתולים, מתח חברתי מזוהה לעיתים קרובות רק לאחר הופעת אגרסיביות או התנהגות הקשורה ללחץ. מערכת בינה מלאכותית העוקבת אחר שינויים עדינים במרחק ובתנועה יכולה לסמן דינמיקה חברתית לא יציבה בשלב מוקדם, ולאפשר למטפלים להתערב לפני שהקונפליקטים מתפרצים.
"מקלטי בעלי חיים יכולים להיות צפופים מאוד", אמר לבזניק. "כלי כזה יכול לעזור למטפלים להבין את הדינמיקה החברתית בין חתולים ולהחליט היכן למקם אותם".
הוא הוסיף כי אותו גישה יכולה בסופו של דבר להיות מותאמת מעבר לבעלי חיים. על ידי כימות דפוסים של קרבה ואינטראקציה, הטכנולוגיה יכולה לפתוח דלת למחקר מעמיק יותר על התנהגות חברתית אנושית, ולהציע דרך חדשה, מונחית נתונים, לחקר האופן שבו מערכות יחסים נוצרות, משתנות ומתפרקות לאורך זמן.
"המחקר מאפשר הרחבה של טכנולוגיה זו לבני אדם ומאפשר מחקר מעמיק יותר של אינטראקציות חברתיות", אמר.
לבזניק הוסיף כי צוותו כבר החל במחקר המשך בכלבים, וכי בקרוב ייאספו נתונים גם על סוסים.
"זוהי קפיצה מתודולוגית מהפרט לקבוצה, המעניקה לנו הבנה טובה יותר של הדינמיקה שלהם מבעבר", אמר.