משרד הגנת הסביבה, בשיתוף משרד החקלאות, מפרסם תוכנית מקיפה לצמצום אובדן מזון ופסולת מזון בישראל. לראשונה, התוכנית כוללת הקמת מערכות אזוריות למזון אבוד (RSLFs). התוכנית קובעת יעדים בשני תרחישים: תרחיש מתון עם הפחתה של 25% עד 2050, ויעד מתקדם של הפחתה של 50% באובדן ופסולת מזון בהשוואה למצב הנוכחי. יישום התוכנית בחמש השנים הקרובות צפוי למנוע כ-670,000 טונות של מזון אבוד, לחסוך כ-343 מיליון ש"ח בשנה בעלויות טיפול בפסולת, ולהניב תועלת כלכלית נטו של כ-452 מיליון ש"ח בשנה.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "התוכנית הלאומית שמשרדי מציג היום היא אבן דרך היסטורית. לראשונה, לישראל יש תוכנית אסטרטגית מקיפה לצמצום אובדן ופסולת מזון, עם יעדים ברורים ותוכנית פעולה רחבה. התוכנית מבוססת על מחקר, ניתוח חסמים, למידה מהעולם, והתייעצות עם עשרות מומחים ובעלי עניין מכל המגזרים. התוכנית מספקת מענה חברתי, סביבתי וכלכלי לאחד האתגרים הגדולים של מערכת המזון בישראל. אחריותנו להבטיח את יישומה בפועל, באמצעות עיגון תקציבי, שיתוף פעולה בין-משרדי ורב-מגזרי, ומנהיגות ממשלתית נחושה. אני גאה בתוכנית ובטוחה שהיא תיצור שינוי אמיתי לטובת אזרחי ישראל, שמירת הסביבה, והכלכלה כולה".
בטקס חגיגי שנערך השבוע בבית מצילת המזון בירושלים, בהשתתפות השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הציג המשרד להגנת הסביבה את התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ופסולת מזון. זוהי יוזמה בין-משרדית ורב-מגזרית שמטרתה לצמצם באופן משמעותי את אובדן המזון בישראל ולספק פתרון מערכתי לאחד האתגרים החשובים ביותר. התוכנית הוכנה בראשות המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף משרד החקלאות וביטחון המזון ובהנחיה מקצועית של מכון שמואל נאמן. תהליך גיבוש התוכנית לווה בעבודת ועדה בין-משרדית ותהליך התייעצות רחב עם עשרות בעלי עניין ומומחים מהמגזר הציבורי, העסקי והחברתי. התוכנית מספקת מענה מערכתי לאתגר חברתי, כלכלי וסביבתי.
אובדן ופסולת מזון מהווים אתגר כלכלי, חברתי וסביבתי. מדי שנה, כ-2.6 מיליון טונות מזון, בשווי של כ-23 מיליארד ש"ח, מושלמים בישראל. מכלל המזון המושלך, כ-44% – כ-1.17 מיליון טונות – ניתנים להצלה, מציאות מצערת בהתחשב בכך ש-2.18 מיליון אנשים בישראל חיים בחוסר ביטחון תזונתי. בנוסף לאובדן הכלכלי, התופעה מובילה לבזבוז משאבי מים, קרקע ואנרגיה ואף מגבירה פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר. לאור אתגר זה, התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ופסולת מזון מציעה מסגרת אסטרטגית מקיפה למיתון התופעה בישראל. התוכנית מהווה הרחבה והעמקה של פרק ייעודי שגובש במסגרת התוכנית הלאומית לביטחון תזונתי של משרד החקלאות וביטחון המזון, והיא מבוססת על שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרדי ממשלה נוספים.
התוכנית כוללת המלצות לכלי מדיניות למניעה וצמצום של אובדן ופסולת מזון, וכן כלי מדיניות להגדלת הצלת מזון במקרים בהם לא ניתן למנוע עודפים מראש. לשם כך, התוכנית מציעה חמש פעולות עיקריות, לצד השקעה בחדשנות ותשתית לאומית למדידה ודיווח:
- שיפור הגישה למידע – ייווצר מערך תומך החלטות באמצעות שיתוף מידע, קידום סטנדרטיזציה ושיפור תאריכי התפוגה המצוינים על מוצרי מזון. זאת במטרה לצמצם השלכת מזון ראוי למאכל ולבחון ולהתאים את תקנות המזון הקיימות לעידוד תרומת מזון בטוחה.
- רגולציית פסולת – תיבחן בחינה של כלי רגולציה למניעת היווצרות עודפי מזון מלכתחילה, כגון היטל פסולת מזון או איסור על הטמנת פסולת. צעדים אלו יאפשרו צמצום כמות הפסולת הנשלחת להטמנה.
- שינוי התנהגותי – יבוצעו קמפיינים חינוכיים והסברתיים לציבור הרחב, לצד הכשרות מקצועיות לאנשי מקצוע בתחומי החקלאות, הקמעונאות והקייטרינג, על מנת לעודד שימוש אופטימלי במזון, צמצום פסולת בבתים ובעסקים, והעלאת מודעות להצלת מזון.
- הרחבת הצלת מזון – התוכנית מציעה בניית מנגנונים מערכתיים להצלת עודפי מזון והכוונתם לצרכים חברתיים. הדבר ייעשה באמצעות חיזוק שרשרות הלוגיסטיקה להצלה והפצה, החל משלב הייצור החקלאי, דרך רשתות השיווק, ועד למוסדות חינוך ורווחה. אחת מהפעולות המרכזיות והחדשניות בתוכנית היא הקמת מערכות אזוריות למזון אבוד (RSLFs). מערכות אלו יתמקדו במניעת פסולת והצלת מזון בקנה מידה אזורי, בתמיכה ממשלתית. ה-RSLFs יתבססו על שיתופי פעולה מגוונים בין חקלאים, רשויות מקומיות, אשכולות אזוריים, ארגוני הצלת מזון, עמותות מקומיות, עסקים ומוסדות מחקר. הם יפעלו למפות את המצב הקיים בכל אזור: מי הגופים הפעילים, התשתיות הזמינות, היכן קיימים עודפים והיכן הצרכים. בהתאם לכך, הם יקדמו הקמה או שדרוג של תשתיות חסרות ויסנכרנו את כל הגורמים באזור. המזון שיוציל במסגרת זו יכלול את כל סוגי המזון: תוצרת חקלאית טרייה, מזון ארוז ואף מזון מבושל.
- סנכרון ותיאום – פיתוח כלים להפניית עודפים מתפתחים לתרומה או לתעשייה.
בנוסף לחמש הפעולות העיקריות, התוכנית מדגישה את חשיבות ההשקעה בחדשנות, לרבות פיתוח טכנולוגיות חדשות לניהול מזון ומניעת פסולת, קידום תוכניות פיילוט ויוזמות מחקר. התוכנית מספקת גם מסגרת מקיפה להקמת תשתית ממשלתית למדידה ודיווח שתאפשר מעקב אחר התקדמות התוכנית, עמידה ביעדיה והבטחת שקיפות ציבורית.
יישום התוכנית בשנים 2026–2030 צפוי לדרוש השקעה ממשלתית כוללת של כ-220 מיליון ש"ח. מתוך סכום זה, כ-50% מהתקציב יוקצו לאמצעי מניעה, כ-36% יוקדשו ליוזמות הצלה, וכ-14% יושקעו בפעילויות רוחביות. הערכת התוכנית מראה כי השקעה ממשלתית זו תייצר תועלת מצטברת לכלכלה של כ-1.12 מיליארד ש"ח. כאשר נכללות גם השקעות לא-ממשלתיות, התועלת הנקייה הצפויה היא כ-452 מיליון ש"ח כתוצאה מצמצום אובדן ופסולת מזון.
התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ופסולת מזון יוצרת את התשתית להתמודדות עם אחד האתגרים החברתיים והסביבתיים הדחופים ביותר. יישומה המלא ידרוש שיתוף פעולה רחב בין הממשלה, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והחברה האזרחית. התוכנית צפויה להניב תועלות עצומות לכלכלה, לסביבה ולחברה הישראלית כולה.
