הוגשו כתבי אישום נגד אחיו של ראש השב"כ ושותפיו בהברחת סיגריות לעזה
ירושלים, 5 בפברואר 2026 (TPS-IL) – פרקליטות מחוז באר שבע הגישה היום (חמישי) כתבי אישום נגד בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, ושני גברים נוספים, המואשמים בהפעלת רשת הברחות מתוחכמת שהבריחה סיגריות וסחורות אסורות אחרות לרצועת עזה במהלך המלחמה.
זיני, חייל מילואים בצה"ל, מואשם בסיוע לאויב בזמן מלחמה, לקיחת שוחד, הונאה ועבירות רבות על פי חוקי הטרור של ישראל. הוא הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע יחד עם אביאל בן-דוד, חייל מילואים נוסף, ועמיר דב הלפרין, אזרח המואשם בתפקיד לוגיסטי מרכזי ברשת. הפרקליטות צופה הגשת כתבי אישום נגד 13 חשודים נוספים בימים הקרובים.
המקרה עורר עניין רב בשל העובדה שזיני הוא אחיו של דוד זיני, ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ). הרשויות הדגישו כי דוד זיני אינו חשוד בדבר. בשל הקשר המשפחתי, החקירה נוהלה על ידי משטרת ישראל ולא על ידי השב"כ כדי למנוע ניגוד עניינים.
על פי כתב האישום, בצלאל זיני ניצל את מעמדו כחייל מילואים בתפקידי לוגיסטיקה בעזה כדי להבריח סיגריות מישראל לשטח הרצועה בשלוש הזדמנויות. התביעה טוענת כי סייע בהעברת 14 ארגזי סיגריות דרך מעבר סופה, והרוויח סכום כולל של 365,000 שקלים חדשים (כ-117,000 דולר). בן-דוד והלפרין מואשמים בביצוע חמש הברחות נוספות, שהניבו סכומים גדולים בהרבה.
"הנאשמים ובני חסותם ידעו כי הסחורות המוברחות עלולות להגיע לידי גורמי טרור, לרבות חמאס או מי שפועל מטעמו", כתבה הפרקליטות. "הם הבינו כי סחורות אלו עלולות לשמש לחיזוק ארגוני טרור ולמימון פעילותם".
שנים עשר חשודים נוספים, בהם חיילי מילואים, הועמדו לדין ביום רביעי.
הרשויות בישראל אסרו על כניסת סיגריות ומוצרי טבק אחרים לעזה במהלך המלחמה, בטענה למחירי שוק שחור גבוהים ומיסוי כבד על ידי חמאס. הפרקליטות מסרה כי הברחות טבק הניבו הכנסות עצומות לארגון הטרור.
כתב האישום מתאר רשת רחבה ומאורגנת שכללה עשרות אנשים, בהם חיילי מילואים, אזרחים ובעלי עסקים, שתיאמו לכאורה את רכישת הסחורות, הובלתן והסתרתן. בנוסף לסיגריות, טענה הפרקליטות כי המבריחים העבירו טלפונים ניידים, סוללות, כבלי תקשורת, חלקי חילוף לרכב וציוד למערכות אנרגיה סולארית, כאשר שווי המשלוחים נאמד במיליוני שקלים.
החוקרים טוענים כי הפעולה התבססה על הסוואת משלוחי ההברחה כפעילות צבאית או הומניטרית לגיטימית. הסחורות נארזו מחדש והוסוו, הועברו במסלולים שנקבעו מראש, ובמקרים מסוימים הוכנסו לעזה באמצעות שיירות צבאיות שאושרו לחצות את הגבול למטרות מבצעיות.
בתקופה המכוסה בכתב האישום, עזה הוכרזה כאזור צבאי סגור, וכניסה אליה הותרה רק לצרכים ביטחוניים או הומניטריים מאושרים. הפרקליטות מסרה כי הנאשמים ניצלו תקופות הפסקת אש ואת זרימת הסיוע כדי לעקוף בדיקות.
באירוע אחד לכאורה, זיני ביקש ממשתתף אחר לא לשאת טלפון נייד ודרש שוחד של 100,000 שקלים חדשים (כ-32,000 דולר) בתמורה לאספקת ציוד צבאי ומניעת גילוי פעילות ההברחה, כך על פי מסמכי בית המשפט. זיני הכחיש כל מעורבות בפעילות ההברחה.
בהצהרה משותפת, המשטרה וגורמי ביטחון מסרו כי החקירה חשפה "תופעה משמעותית של ישראלים ואחרים הלוקחים חלק במודע בפעולות הברחה תוך התעלמות מתרומתם הישירה לחיזוק ארגוני טרור".
"הברחת סחורות לרצועת עזה מהווה איום חמור על ביטחון ישראל ומסייעת באופן ישיר להישרדותו והמשך שלטונו של חמאס", נאמר בהצהרה.
הפרקליטות טענה כי הסחר הבלתי חוקי הניב מיליוני שקלים לחמאס מאז תחילת המלחמה, וסייע בשימור קבוצת הטרור מבחינה פיננסית למרות המגבלות שהטילה ישראל. אם יורשעו, הנאשמים צפויים לעונשי מאסר ממושכים על פי חוקי המלחמה והטרור של ישראל.
כפי שפורסם בעבר על ידי שירות העיתונות של ישראל, חמאס הצליח לשמור על אחיזתו בעזה על ידי גניבה ומיסוי של סיוע הומניטרי.
ישראל ומצרים מקיימות מגבלות על עזה למניעת הברחות נשק מאז שחמאס השתלט על השטח בשנת 2007.
כ-1,200 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים וזרים נלקחו בשבי על ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל.
