מבקר המדינה מרחיב את חקירתו על כישלונות ה-7 באוקטובר, מבקש לפגוש את נתניהו וראשי ביטחון לשעבר
ירושלים, 18 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — מבקר המדינה מתניהו אנגלמן וצוותו מרחיבים את חקירתם בנוגע לכישלונות סביב מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ומבקשים להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי ביטחון והגנה לשעבר. חקירת המבקר, שהחלה בינואר 2024, שואפת כעת לבחון קבלת החלטות פוליטית וביטחונית, כולל התנהלות הקבינט הביטחוני, תהליכים מודיעיניים והגנת הגבולות בעזה – הרחבה מחקירות קודמות שנמנעו מלפגוש מנהיגים פוליטיים.
מבקר המדינה, הידוע גם כנציב קבילות הציבור, מפרסם מעת לעת דוחות המבקרים את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה.
גורמים נוספים שאנגלמן מבקש כעת לשוחח עמם כוללים את שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הרמטכ"לים לשעבר הרצי הלוי ואביב כוכבי, ומנהל השב"כ לשעבר רונן בר.
"כולם מחויבים לשתף פעולה עם החקירה. התקפות של גורמים המבקשים להתחמק מביקורת לא ירתיעו אותנו מלמלא את עבודת מבקר המדינה באופן המקצועי ביותר", אמר אנגלמן בהצהרה שהודיעה על כוונתו לראיין את נתניהו ובכירים נוספים. שאלות מפורטות המסווגות כ"סודי ביותר" נשלחו לבכירים, ומתקיימים סידורים לפגישות לבחינת הממצאים ולהבטחת אחריותיות בכל שירותי הממשלה, הצבא והביטחון.
חקירתו של אנגלמן היא כיום החקירה המקיפה היחידה באישור המדינה בנוגע למתקפת ה-7 באוקטובר. נתניהו התנגד לקריאות לחקירה, ואמר כי הוא מתנגד לחקירה "מוטה פוליטית". מבקרים מאשימים את ראש הממשלה בעיכוב החקירה וניסיון לרוקן אותה מתוכנה.
חקירת המבקר נתקלה בהשעיה של 15 חודשים בתוך צה"ל והשב"כ עקב הלחימה המתמשכת והתנגדות מצד בכירים. עם מינויו של הרמטכ"ל איל זמיר במרץ 2025, הוקם מסגרת לחקירה שאושרה על ידי בג"ץ באפריל, שאפשרה לאנגלמן להתקדם. פגישות עם זמיר ובכירים נוספים נועדו להסיר מכשולים שנותרו ולהבטיח שיתוף פעולה מלא של הצבא.
אף שלחקירתו של אנגלמן אין את הסמכות המלאה של ועדת חקירה ממלכתית, הוא מתעקש כי על המנהיגים לשתף פעולה. "נדרשת זמינות מלאה, הגשת כל המסמכים הרלוונטיים ומעורבות מקצועית בממצאי החקירה. מחויבותנו היחידה היא לאזרחי ישראל, שמגיעים להם תשובות על הכישלון המרכזי שהוביל לטבח", אמר.
על פי סדרת חקירות צבאיות – שסיכומיהן פורסמו בחודשים האחרונים – כ-5,000 מחבלים מחמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הצליחו לתקוף קהילות ישראליות רבות ולפרוץ את עמדות הגבול של הצבא. שרשרת הפיקוד של הצבא נשברה בתוך הכאוס, והחיילים היו בנחיתות מספרית.
הם גם מצאו שהצבא לא הבין את כוונות חמאס במשך שנים, וככל ש-7 באוקטובר התקרב, מודיעין על המתקפה הקרבה פורש באופן שגוי. הצבא גם התמקד יותר באיומים מאיראן ומגרורתה, חיזבאללה בלבנון.
חקירות צה"ל עוסקות רק בנושאי מבצעים, מודיעין ופיקוד, ולא בהחלטות שהתקבלו על ידי הדרג המדיני.
אנגלמן ביקר את החקירות הפנימיות של הצבא, ואמר לחברי הכנסת במרץ כי ממצאי צה"ל "אינם מציגים את התמונה המלאה".
לוועדות חקירה ממלכתיות יש סמכות רחבה יותר לזמן עדים ולאסוף ראיות, והן בראשות שופט בכיר של בית המשפט העליון. הן עשויות לכלול המלצות אישיות לגבי אנשים הנחקרים, אם כי הממשלה אינה מחויבת לפעול לפיהן. ועדת החקירה הממלכתית האחרונה, שחקרה את האסון האזרחי הגרוע ביותר של ישראל – דריסה שבה נהרגו 45 בני אדם באתר קדוש בהר מירון – הטילה על נתניהו אחריות אישית לאסון בדוח שפורסם ב-2024.
ועדות כאלה מוקמות באופן מסורתי על ידי הממשלה. אך לוועדת ביקורת המדינה של הכנסת יש גם סמכות להקים ועדת חקירה מלאה לאחר קבלת דוח ממבקר המדינה.
כ-1,200 בני אדם נהרגו ו-252 ישראלים וזרים נלקחו כבני ערובה במתקפות חמאס על קהילות ישראליות ליד גבול עזה ב-7 באוקטובר. מבין 50 בני הערובה שנותרו, כ-30 נחשבים מתים.
