תוחלת החיים בישראל עלתה ל-83.8 שנים, הרביעית הגבוהה בעולם: OECD

<p>תוחלת החיים בישראל מזנקת ל-83.8 שנים, מדורגת במקום הרביעי בעולם בדוח ה-OECD האחרון. תוצאות בריאות יוצאות דופן עם הוצאה ציבורית נמוכה.</p>

מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 19 באוקטובר 2025

ירושלים, 19 באוקטובר 2025 (TPS-IL) — תוחלת החיים בישראל עלתה בחדות, ומציבה את המדינה בין האומות הבריאות ביותר בעולם, כך עולה מנתונים חדשים שפרסמו ארגון ה-OECD ומשרד הבריאות. הדוח מראה כי תושבי ישראל חיים כעת בממוצע 83.8 שנים, מה שממקם את המדינה במקום הרביעי בין מדינות ה-OECD – אחרי שוויץ (84.3), ספרד (84.0) ויפן (84.1).

למרות הוצאות בריאות נמוכות יחסית, ישראל ממשיכה להשיג תוצאות יוצאות דופן. "ישראל מצליחה להחזיק באחת מתוחלת החיים הגבוהות בעולם, עם הוצאה ציבורית נמוכה בהרבה מרוב מדינות אירופה", אמר ד"ר אשר שלמון, מנהל אגף קשרי חוץ במשרד הבריאות. המדינה משקיעה רק 7.6% מהתמ"ג שלה בבריאות, לעומת 12.3% בגרמניה, 11.5% בצרפת ו-11.3% בשוודיה, אך היא מתגאה בתמותת תינוקות נמוכה ובשיעורים מהנמוכים ביותר של מחלות לב ותמותה ניתנת למניעה ב-OECD.

על פי נתוני ה-OECD, תוחלת החיים בישראל עלתה באופן דרמטי בין 2022 ל-2023 – עלייה של כמעט שנה שלמה לגברים ולנשים כאחד. נשים חיות כעת בממוצע 85.7 שנים, לעומת 84.8, בעוד שתחולת החיים של גברים עלתה מ-80.7 ל-81.7 שנים. קפיצה זו, שתוארה כ"יוצאת דופן" בדוח, נרשמה רק במספר מצומצם של מדינות, כולל ארצות הברית, יוון וצ'כיה.

בניגוד לחברות רבות אחרות ב-OECD שחוו ירידות חדות במהלך מגפת הקורונה ולאחר מכן התאוששות, ישראל חוותה ירידה מתונה בלבד. לכן, העלייה האחרונה משקפת שיפור אמיתי ולא רק התאוששות.

שיעור תמותת התינוקות במדינה נותר גם הוא מהנמוכים ב-OECD, ועומד על 2.7 מקרי מוות בלבד לכל 100,000 לידות חי. משרד הבריאות ייחס הישג זה ל"השקעה ממוקדת בהגברת המודעות הציבורית וקידום הגישה לבדיקות גנטיות", וציין כי השיעור יורד באופן עקבי במשך יותר מעשור.

ישראל מדורגת גם במקום השני, אחרי שוויץ, בתמותה ניתנת למניעה – עם 134 מקרי מוות בלבד לכל 100,000 איש. נתון זה מהווה ירידה משמעותית מ-170 מקרי מוות ב-2010, המשקפת שיפורים בבריאות הציבור, התערבות מוקדמת וטיפול חירום.

גם מקרי מוות ממחלות לב ירדו באופן עקבי מאז 2015, כאשר השיעור הנוכחי עומד על 49.4 מקרי מוות בלבד לכל 100,000 איש – מהנמוכים ב-OECD. שיעורי ההתחסנות נותרים גבוהים גם כן, ועולים על 90% עבור חצבת וחיסונים שגרתיים אחרים, אם כי המשרד הזהיר מפני מגמה עולמית יורדת שישראל פועלת למנוע.

עם זאת, אתגרי בריאות נמשכים. הדוח מצביע על עישון כדאגה מרכזית, כאשר 16.1% מהישראלים מזוהים כמעשנים – מה שתורם לכ-8,000 מקרי מוות בשנה. למרות שהשיעור ירד במתינות בעשור האחרון, הירידה הייתה איטית ופחות עקבית מאשר במדינות רבות אחרות ב-OECD.

ד"ר שלמון אמר כי הממצאים מדגישים הן הישג והן דחיפות. "הנתונים ממחישים את מה שאנו רואים מדי יום – מצוינות שהושגה למרות מגבלות משאבים", אמר. "איננו שאננים. הדוח הוא קריאה להמשיך לחזק את התשתיות, להשקיע במשאבי אנוש ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם מדינות ה-OECD. מערכת הבריאות שלנו היא מקור לגאווה לאומית ומנוע לדיפלומטיה בריאותית בינלאומית, ואנו מתכוונים לשמר ולחזק הישגים אלו למען בריאות הציבור בישראל".