מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 4 באוגוסט 2025
ירושלים, 4 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — שילוב חדש של תרופה אנטי-ויראלית, הכולל תרכובת הנמצאת בשוקולד, הראה תוצאות טובות יותר מטמיפלו בניסויים פרה-קליניים ועשוי לסמן נקודת מפנה במאבק נגד שפעת, כולל זנים קטלניים ועמידים יותר לתרופות, כך הודיעו מדענים ישראלים ביום שני.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי המוערך Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), הובל על ידי פרופסור יוסף (שי) ארקין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. צוותו גילה ששילוב של תאוברומין, תרכובת טבעית המצויה בקקאו, ואראינוזין, מולקולה פחות מוכרת שפותחה במקור לשימושים אחרים, יכול לחסום מנגנון פנימי קריטי בנגיף השפעת, שאליו טמיפלו אינה מגיעה.
"אנחנו לא רק מציעים תרופה טובה יותר לשפעת," אמר ארקין. "אנחנו מציגים דרך שונה לחלוטין לתקוף וירוסים – דרך שעוקפת את מלכודות המוטציות הרגילות ויכולה להתאים לאיומים עתידיים רבים."
מאז אישורו על ידי ה-FDA בשנת 1999, טמיפלו הפכה לטיפול קו ראשון לשפעת עונתית במדינות רבות. היא ידועה גם כאוסלטמיוויר, והיא פועלת על ידי תקיפת חלבון שטח על הנגיף, אשר משתנה לעיתים קרובות, מה שמאפשר לנגיף לפתח עמידות לאורך זמן.
אך במקום לרדוף אחר מטרה נעה זו, צוותו של ארקין התמקד בנקודת תורפה מבנית: תעלת היונים M2, שער זעיר בתוך הנגיף השולט ביכולתו להתרבות. חסימת תעלה פנימית זו חותכת את הנגיף מבסיסו.
ניסיונות לנצל פגיעות זו בעבר נכשלו, שכן הנגיף פיתח במהירות עמידות למעכבי M2 מוקדמים. אך השילוב החדש של תאוברומין-אראינוזין נראה כעוקף עמידות זו, ומפגין תוצאות מרשימות הן בתרביות מעבדה והן במודלים של בעלי חיים, כולל נגד זנים של שפעת עופות ושפעת חזירים שכבר אינם מגיבים לתרופות אנטי-ויראליות קיימות, כך אמרו החוקרים.
פריצת הדרך התאפשרה באמצעות שיטת סינון מבוססת חיידקים שפותחה במעבדתו של ארקין, אשר סרקה מאות תרכובות שעברו שימוש חוזר – חומרים שתוכננו במקור לטיפול במצבים אחרים. תאוברומין ואראינוזין בלטו לא רק בזכות יעילותם, אלא בזכות עוצמת שיתוף הפעולה ביניהם לחסימת תעלת היונים של הנגיף.
"בבדיקות שלנו, השילוב הזה לא רק האט את הנגיף – הוא השבית אותו," אמר ארקין.
הגילוי מגיע בתקופה של דאגה גוברת מפני האיום המתפתח של שפעת. בארה"ב בלבד, שפעת עונתית עולה כ-87 מיליארד דולר בשנה בעלויות רפואיות ואובדן פרודוקטיביות. התפרצויות חמורות יותר – כמו מגפת שפעת החזירים ב-2009 – גרמו נזק גלובלי של מאות מיליארדי דולרים. גלים אחרונים של שפעת עופות גם חיסלו תעשיות עופות, והעלו חששות מפני הדבקה אנושית.
מוסיף לדחיפות, טמיפלו ותרופות אנטי-ויראליות קונבנציונליות אחרות מאבדות את מקומן כנגיפי שפעת משתנים. זה מה שהופך את האסטרטגיה החדשה למשמעותית כל כך: במקום לתקוף את חלקי הנגיף המשתנים במהירות, צוותו של ארקין מצא דרך לפגוע בפונקציות החיוניות והשמרניות יותר שלו.
מבטיח אף יותר הוא האפשרות ששיטה זו יכולה לעבוד נגד וירוסים אחרים. "תעלות יונים אינן ייחודיות לשפעת," הסביר ארקין. "וירוסים רבים, כולל קורונה, מסתמכים על מנגנונים דומים כדי לשרוד. זה יכול להיות הבסיס למחלקה חדשה של תרופות אנטי-ויראליות רחבות טווח."
ממצאי המחקר מציעים פוטנציאל קליני מיידי במאבק נגד שפעת. שילוב התרופות תאוברומין-אראינוזין יכול לספק חלופה יעילה יותר לטמיפלו, במיוחד נגד זנים עמידים לתרופות כמו שפעת החזירים H1N1 ושפעת העופות H5N1. על ידי תקיפת תעלת היונים M2 של הנגיף – מבנה פחות מועד לשינויים – הטיפול עוקף מנגנוני עמידות נפוצים, ועלול להפחית אשפוזים, סיבוכים ותמותה במהלך התפרצויות עונתיות או מגפות.
מעבר לטיפול בשפעת, המחקר פותח דלת ליישומים אנטי-ויראליים רחבים יותר. מכיוון שווירוסים רבים, כולל קורונה, מסתמכים על תעלות יונים דומות להתרבות, האסטרטגיה יכולה להוות בסיס למחלקה חדשה של תרופות אנטי-ויראליות רחבות טווח.
השלב הבא הוא בדיקות קליניות בבני אדם. לשם כך, חברת סטארט-אפ ביוטק חדשה בשם ViroBlock, שנוצרה מהאוניברסיטה העברית, הופקדה על פיתוח הטיפול לשימוש ציבורי עתידי.