ניר ינובסקי-דגן עומד בראש יחידת החדשנות, הנתונים והבינה המלאכותית בסוכנות הדיגיטלית הלאומית של ישראל.
אחד מסיפורי הילדים האייקוניים ביותר – וסיפור יסוד בתרבות היזמות – הוא הקטר הקטן שהצליח. בסיפור, קטר צעצוע מתקלקל על המסילה וזקוק לעזרה. מספר קטרים גדולים ומרשימים חולפים על פניו, כל אחד מסביר מדוע אינו יכול לסייע. בסופו של דבר, זהו קטר כחול קטן שמגיע להצלה, מתחבר לקרונות הרכבת, ובנחישות טהורה, מושך אותם מעל ההר לסוף טוב.
כל מי שקורא את הדו"ח האחרון של ה-OECD על מגזר ה-AI בישראל עשוי לראות דפוס מוכר. בדומה לקטר הקטן, ישראל עשויה להיות קטנה, אך היא פועלת מעל למשקלה. המדינה בולטת ברמה הגלובלית בזכות חוזקותיה בחדשנות מדעית, הון סיכון ומסחור טכנולוגי. ישראל מדורגת בין עשר המובילות בעולם בהשקעות, מחקר ויישום של AI.
בעת של אי-ודאות לאומית וכלכלית עמוקה, קטר "כחול-לבן" זה הוא נכס אסטרטגי. גם לאחר סיום המלחמה, ישראל עלולה להתמודד עם תקופה פיננסית קשה. לאחר מלחמת יום הכיפורים, המדינה נכנסה לעשור כלכלי אבוד. כדי להימנע מגורל דומה, מנהיגות ה-AI יכולה להיות המנוע שיניע את ישראל מהמיתון להתאוששות.
אך, בדיוק כמו בסיפור הילדים, מנוע לבדו אינו מספיק. הכוח האמיתי מגיע כאשר הוא מחובר לשאר הרכבת. וכאן טמונה הבעיה. דו"ח ה-OECD גם משמיע אזהרה ברורה: ישראל נכשלה שוב ושוב בחיבור מנוע חדשנות ה-AI שלה לכלכלה הרחבה. תעשיות מסורתיות והמגזר הציבורי איטיים באימוץ טכנולוגיות חדשות. רמת המיומנות הדיגיטלית הממוצעת בישראל נמוכה בסטנדרטים גלובליים. ניתוק זה יוצר כלכלה כפולה – אחת שבה אנו יכולים ליירט טילים בחלל, אך עדיין מתקשים לחשב נכון את משכורתו של מורה.
החדשות הטובות הן שניתן לסגור את הפער הזה. זה דורש מאמץ לאומי משותף. מגזר ההיי-טק מוכן. מיד לאחר ה-7 באוקטובר, מאות חברות התגייסו להציע פתרונות טכנולוגיים לצרכי חירום. רבות משקיעות רבות בחיבור לתשתיות ענן ממשלתיות, מה שמאפשר יישום מהיר ומאובטח. מעורבותן ביוזמות סביב החזרת חטופים ורפורמה משפטית מראה תחושת אחריות חברתית חזקה.
במקביל, אלפי עובדי מגזר ציבורי פועלים להנעת החדשנות קדימה. תוכניות כמו מכרזי אתגרים וזירת האתגר הממשלתי כבר מסייעות להתאים צרכים ממשלתיים לפתרונות מהמגזר הפרטי. שיתופי פעולה עם האקדמיה ופיילוטים ליישום AI במשרדים שונים מתחילים להניב תוצאות פורצות דרך. בהשקעה גדולה יותר, מאמצים אלו יכולים להפוך את ה-AI לכלי רב עוצמה לשיפור שירותים ציבוריים בכל התחומים.
לצומת של AI ושירות ציבורי יש פוטנציאל חברתי עצום. בחינוך, AI יכול להתאים אישית את הלמידה ולהפחית נשירה. בבריאות, הוא יכול לאפשר אבחון מוקדם ולסייע במניעת מגיפות עתידיות. בתחבורה, הוא יכול להפחית תאונות דרכים, להקל על עומסים ולשפר את התחבורה הציבורית. ברווחה, הוא יכול לסייע בזיהוי אוכלוסיות פגיעות, למנוע התמכרות, להגן על עובדים סוציאליים משחיקה, ולהבטיח שאזרחים יוכלו לממש את זכויותיהם.
כמובן, כל זאת חייב להיעשות בזהירות. שימוש אחראי, שקוף ואתי ב-AI אינו נתון למשא ומתן. אך עם האיזון הנכון בין חזון חברתי למומחיות טכנית, אנו יכולים לתרגם חדשנות להשפעה משמעותית בעולם האמיתי.
דו"ח ה-OECD מבהיר: מנוע ה-AI של ישראל חזק ומוכן. אנו ממוקמים היטב במרוץ ה-AI הגלובלי. כעת הגיע הזמן לחבר את המנוע הזה לשאר הרכבת – במיוחד למגזר הציבורי – כך שכל המדינה תוכל להתקדם.
בדיוק כמו בסיפור, החיבור בין אנרגיה יזמית למטרה חברתית הוא זה שמבטיח שהרכבת תגיע ליעדה.
