מאת פסח בנסון • 13 באוגוסט 2025
ירושלים, 13 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — חשיפה חוזרת לתמונה – בין אם אמיתית או שנוצרה על ידי בינה מלאכותית – יכולה להגביר את הסיכוי שאנשים יאמינו שהיא אותנטית, כך מצא מחקר בינלאומי חדש שפורסם ביום רביעי. המחקר מראה שפשוט לראות תמונה מספר פעמים, גם אם היא מפוברקת לחלוטין, מגדילה את אמינותה הנתפסת. הדבר מדגיש מנגנון פסיכולוגי חדשני שבאמצעותו מידע כוזב יכול להתפשט דרך מדיה חברתית ופלטפורמות דיגיטליות אחרות.
"המחקר מבוסס על תופעה פסיכולוגית מוכרת בשם 'אפקט החשיפה בלבד'", אמר מנהל המחקר גיא גרינפלד, המסיים את לימודי הדוקטורט שלו בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון ה. גורדון באוניברסיטת תל אביב. "אפקט החשיפה בלבד הוא תופעה מבוססת היטב שבה אנשים נוטים לפתח העדפה לדברים פשוט משום שהם מכירים אותם. במילים אחרות, חשיפה חוזרת לגירוי גורמת לאנשים להעריך אותו בחיוב רב יותר או לשקול אותו כאמת, גם אם אין להם ראיות אחרות."
"ניסינו לבחון האם אפקט זה חל גם בתחום הוויזואלי – במיוחד עם תמונות שנוצרו באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית. זהו המחקר הראשון שמדגים את אפקט החשיפה בלבד עבור תמונות; עד כה, הוא הודגם רק עבור טקסט."
המחקר, שפורסם בכתב העת המוערך Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition, הוא הראשון שמדגים את אפקט החשיפה בלבד בתחום הוויזואלי, במיוחד עבור תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית. עד כה, אפקט זה – שבו חשיפה חוזרת מגבירה את האמת הנתפסת – אושר רק עבור טקסט.
"הממצאים מעוררים דאגה לגבי התפשטות מידע ויזואלי שקרי ברשתות החברתיות והשפעתו על תפיסת הציבור. כפי שאנו אוהבים לסכם זאת, אם עד כה הפתגם היה 'שקר שנאמר מספיק פעמים הופך לאמת', המחקר שלנו מראה ש'תמונה שנראית מספיק פעמים הופכת למציאות'", הסביר גרינפלד.
בניסוי, המשתתפים נחשפו לתערובת של תצלומים אמיתיים ותמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. מאוחר יותר, הם נחשפו לאותן תמונות לצד תמונות חדשות והתבקשו לשפוט האם כל אחת מהן מתארת אדם, מקום או אירוע אמיתי. תמונות שנצפו בעבר דורגו באופן עקבי כאמינות יותר, ללא קשר לאותנטיותן.
באופן מפתיע, אפקט החזרה היה חזק ביותר בקרב משתתפים שבדרך כלל הפגינו ספקנות כלפי מדיה ויזואלית, מה שמצביע על כך שגם צופים זהירים מסתמכים על חזרה כרמז לאמת.
"בעידן הרשתות החברתיות והמדיה הדיגיטלית, אנו נחשפים ללא הרף ובאופן לא רצוני למידע ויזואלי", אמר גרינפלד. "בעוד שבעבר היה קל לשקר במילים, כיום כלי בינה מלאכותית הופכים את זה לקל באותה מידה 'לשקר' באמצעות תמונות. המחקר שלנו חושף מנגנון מטריד: אנשים מייחסים אמינות גבוהה יותר למידע ויזואלי שחוזר על עצמו, ללא קשר לאמיתותו. חשיפה חוזרת למידע שקרי יכולה לגרום לו להיראות אמין פשוט באמצעות חזרה."
הוא הוסיף, "הממצאים מעלים שאלות עמוקות לגבי האופן שבו אנו מעבדים מידע, במיוחד בעידן של עומס ויזואלי במדיה החברתית והחדשותית. הם גם מדגישים את האתגר המרכזי של זמננו: שימור האמת וחשיבה ביקורתית בעולם של תוכן ויזואלי דינמי, שקל לתמרן אותו וקשה להבחין בו."
הממצאים מרמזים שפלטפורמות מדיה חברתית כמו פייסבוק, אינסטגרם, X וטיקטוק יכולות להשתמש במחקר כדי לזהות ולסמן טוב יותר שיתוף חוזר של תמונות חשודות או שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. המחקר יכול גם לסייע לכלי חדשות להיות זהירים יותר בהגברת תמונות שלא אומתו אך הופצו באופן נרחב.
צוות המחקר כלל גם חוקרים מגרמניה, בלגיה וספרד.
