אם תשאל את אנשי המילואים של גדוד 8207 להסביר על הגזרה הצפונית, ובפרט על לבנון, סביר להניח שתבין תוך דקות ספורות עד כמה הם מכירים אותה. הרי לאחר מאות ימי מילואים, חמש סבבים על הגבול, ועשרות קילומטרים מעבר לו, אין להם ברירה אחרת.
ואכן, כאשר סא״ל י׳, מפקד הגדוד, פותח את השיחה, הוא מודה כי יש לו חיבה מיוחדת לגזרה: "אני גר ממש כאן, מול האזורים בהם אנו פועלים. ועבורי, מתוך היכרות אישית עם המקום והאיומים – המשמעות מתעצמת פי כמה וכמה".
כעת, גדוד "נח"ל" פותח את סבבו השישי, לראשונה באזור שאולי קרוב גאוגרפית, אך שונה לחלוטין מבצעית – הגזרה הסורית, שם יפעלו תחת אוגדה 474.
אפשר היה להניח כי עם ההגעה לשטח החדש, האימונים של לוחמי הגדוד יתמקדו במאפייניו. אך דווקא שם, בין משימות ההגנה, עצרו הלוחמים את השגרה המבצעית כדי להתאמן בדגש על הגזרה הלבנונית, ויש לכך הסבר.
"אנו נמצאים בסדרת פעילויות שוטפות ומתמשכות בגזרה הסורית, מהגבול ועד לשטח הביטחון, נכנסים ויוצאים לפי הצורך", מציג מפקד גדוד 8207, "אך גם כעת, תרחיש הייחוס והמטרה העיקרית נותרים דריכות מקסימלית. אם אנו מוכנים ללחימה אינטנסיבית כמו זו שחווינו שם, היכולות הללו יהיו תקפות בכל שטח".
תרגיל הגדוד, שהחל הבוקר ויימשך שעות רבות נוספות, נבנה מאותו תפיסה. "מה שמיוחד כאן הוא העובדה שהתרגיל לא הופיע בתוכנית האימונים המקורית ולא נבנה כחלק מהמעבר לגזרה הסורית. המפקדים יזמו אותו בעצמם, בזמן שהם היו עמוק בפעילות מבצעית, ובזמן שהלוחמים כבר היו בגזרה", הוא מצהיר.
האתגר המרכזי היה לשלב את האימון מבלי לשבש את הפעילות המבצעית השוטפת: "אנחנו מתייחסים לכל דבר כאל הזדמנות אחרונה להתאמן לפני לחימה, ולכן בחרנו להיכנס לתרגיל מקיף. אי אפשר להביא את כולם, כמובן, כי עדיין צריך למלא את המשימה בגזרה, ולכן חילקנו אותם כך שחלקם בגזרה וחלקם בתרגול. בהמשך, הכוחות יתחלפו, וכל הגדוד יעבור את התרגיל במלואו".
מורכבות נוספת נובעת מתזמון הסבב הנוכחי. "אלו אינם חודשים 'סטנדרטיים'", הוא מודה, "זו תקופה שמתחילה מיולי-אוגוסט ונמשכת דרך החגים. זו אולי התקופה הקשה ביותר ללוחמים להיעדר מהבית. יש חופשות ילדים, משפחות, ועדיין, כל סבב מחדש, הם מבינים את החשיבות, וכשיש הזדמנות להתאמן – הם מגיעים".
התרחיש שנבחר לתרגיל, כפי שמציין סא״ל י׳, דימה תמרון לבנוני 'קלאסי'. בשעות הבוקר, עוד לפני שהחלה ה'לחימה', נדרשו הכוחות להתקדם לאזורי ה'כינוס' ולהיערך ליציאה. עבור הגדוד, שלב זה הפך בשנים האחרונות לחלק אינטגרלי מהלחימה.
"אם בעבר זה היה אולי יותר טריוויאלי", משתף המפקד, "היום, עם יכולות הירי והאיומים האוויריים, גם זה הפך לסוג של קרב בפני עצמו. איך לארגן את השטח, לפזר את הכוחות, ולהגן עליהם".
עם סיום הכינוס, יחלו מיד בשלב הבא, הדורש מהגדוד הסתגלות מהירה לתנאים משתנים: "משם, אנו מתקדמים מספר קילומטרים אל המטרה. בדרך כלל, אנו מתרגלים גם שינוי משימה, וזה מה שקורה בפועל. אנו מתכננים משהו, ואז פתאום יש כל מיני מפגשים ומגבלות, ואנו צריכים להסתגל מחדש, בכל מיני כיוונים".
בהמשך, טווח האיומים מתרחב, ומציב את הלחימה במימד האווירי במרכז. "יהיו חיילים מוצבים בנקודות, ונצטרך לאתר אותם באמצעות כטב"מים ולתרגל תקיפה שלהם. אנו משלבים גם כטב"מים שינסו לזהות את התקדמותנו. חלקם אף מפילים רימונים מדומה מהאוויר כדי להמחיש את האיום".
בסיום שעות של תנועה ומפגשים ממושכים, יגיעו הכוחות אל המטרה המוגדרת. "שם מתרגלים כיבוש יעדים. במציאות, זה בדרך כלל כפר לבנוני", הוא מדגים, "וגם הנכסים ה'כבדים' נכנסים לפעולה, כולל ירי חי, אויב מדומה, טנקים, וכוחות הנדסה".
ולמרות הדגש על פעולות עתידיות, עבור המפקד, אחת המטרות העיקריות היא לבחון את כל מה שקורה גם מאחורי הכוחות: "כל המערכים של הגדוד נבחנים – מהרפואה ועד פלס"ם. זה רחוק מלהיות רק הלוחמים שבקצה".
החבילה המקיפה כוללת גם תרחיש נפגעים המוני. "כדי לדמות מצב כזה, הלוחמים יחוו מצב בו רכב התהפך וניזוק", הוא מפרט, "הם יצטרכו ליישר אותו, לנהל את המצב, ולפנות לפי הצורך. כאן עולה סוגיית צירי הפינוי, כאשר היום אנו מבינים שכל המכלול, כל המערכת – זה הדבר החשוב".
כאשר סא״ל י׳ נשאל מה ייחשב מבחינתו תרגיל מוצלח, הוא אינו מדבר על לחימה ללא שינויים, מהפכים ומורכבויות, אלא להפך: "הדבר החשוב לי ביותר הוא גמישות. יש את מה שתכננו, וזה דבר אחד, אך יש את מה שקורה במציאות, וכיצד אנו מתמודדים איתו – זה מה שבאמת חשוב".
עבור גדוד מילואים שזומן ב-7 באוקטובר, וכבר השלים חמישה סבבים, חלקם ארוכים במיוחד, עצם קיום התרגיל, במסגרת שגרת הפעילות, הוא מגדיר כהישג. "למלא את משימת ההגנה במהלך החודשים הללו", מדגיש המפקד, "ובזמן שמצליחים לצאת לתרגיל, ולהבין את חשיבות הניצול של הזמן הזה – זה סוג של ניצחון, כשאנו מתחילים את המשימה בסוריה".
